הכנסת השעתה לחצי שנה משדלנות את אורית לרנר – מנכ"לית משותפת באימפקט

ההחלטה התקבלה בעקבות כתב אישום שהוגש נגד אחד משדלני החברה בפרשת ישראל ביתנו שהנאשמת המרכזית בה היא סגנית שר הפנים וח''כ לשעבר פאינה קירשנבאום. את הקובלנה נגד לרנר ואימפקט הגישה העמותה לדמוקרטיה מתקדמת הוועדה קבעה כי יש להטיל על לרנר "אחריות מיניסטריאלית" ביחס למעשיו של השדלן.

אורית לרנר

בסוף 2014 נעצר סטיבן לוי, שהיה באותה עת שדלן של אימפקט בכנסת כחשוד בפרשת ישראל ביתנו וגם לרנר נחקרה באזהרה באותה פרשה. היתרי השדלנות של שניהם הושעו זמנית ואחר כך חודשו. באוגוסט השנה הוגש נגד לוי כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגין עבירות חמורות של בקשת שוחד, מתן שוחד, הצעת שוחד, הלבנת הון וקשירת קשר לביצוע פשע וההיתר שלו נשלל שוב.

על פי כתב האישום, לוי שימש כמתווך בין מנהל אגף הארגון של ישראל ביתנו אז דוד גודובסקי לבין עמותת איילים שהיתה אז לקוחה של חברת אימפקט. גודובסקי כך נטען בכתב האישום דרש כי כתנאי להעברת כספים קואליציוניים בהיקף של 5 מיליון שקלים לעמותת איילים הפועלת לחיזוק ההתישבות בפריפריה תעביר אליו העמותה חצי מיליון שקל לצרכי המפלגה. לאחר שעמותת איילים סרבה לדרישה זו סוכם בין גודובסקי למנהלי איילים כי חלק מהתקציבים יוחזור לעמותה ב"דרכים יצירתיות". זאת, באמצעות מימון פרויקטים שלכאורה עולים בקנה אחד עם מטרות העמותה אך בפועל משרתים את אינטרסים של ישראל ביתנו וח"כ לשעבר קירשנבאום. הסיכום מומש בשישה מיקרים.

לרנר עצמה מוזכרת בכתב האישום כמי שתיווכה בין איילים לבין שישראל ביתנו להשגת הכספים הקואליציוניים ובהקשרים נוספים. לאחר הגשת כתב האישום פנתה העמותה לדמוקרטיה מתקדמת לועדת ההיתרים וטענה כי האחריות למעשי לוי רובצת גם על כתפי לרנר שהייתה המעסיקה שלו וכי הסתפקות בהשעיית לוי תהיה בגדר ענישת הש"ג בלבד כן ביקשה העמותה להשעות את כלל שדלני אימפקט בטענה שמדובר בדפוס עבודה של החברה. מנכ"ל העמותה שבי גטניו טען שזו הפרשה החמורה ביותר בה היו מעורבים שדלנים בכנסת

לרנר ציינה בוועדה כי היא פועלת בזירה הפרלמנטרית בהקשרים שונים כבר 20 שנה ומשמשת כשדלנית 20 שנה. לאורך כל תקופה זו הקפידה לדבריה לפעול כחוק. היא ציינה ששאלת מעורבותה בפרשה נחקרה על ידי המשטרה והוחלט לסגור את החקירה נגדה מחוסר ראשיות ולא להגיש כתב אישום. לדבריה אימפקט עושה רבות להבטיח שפעילות שדלניה תעשה כחוק ואף אימצה קוד אתי. היא הודתה שיתכן ששגתה כשלא דיווחה על מידע שהיה לה בפרשה אך טענה שמדובר בחריג.

ועדת ההיתרים קובעת שכתב האישום חושף "מסכת עובדתית קשה". לכן במישור המנהלי יש להטיל על לרנר "אחריות מיניסטריאלית". היא ציינה שגם לגרסתה של לרנר היא הייתה מודעת ולו באופן חלקי לקשרים בעייתיים ולהצעות לא לגיטימיות. לכן הטילה הועדה שלילה של חצי שנה על לרנר ושלילה על תנאי של 60 יום על כל שדלני החברה.

הועדה מבקשת לציין כי בהחלטה זו יש כדי להעביר "מסר ברור למנהלי תאגידי השדלנים לפיו הם נושאים באחריות כוללת לפעילות השדלנים בתאגיד וכי עליהם לוודא שפעילותם של השדלנים נעשית בהתאם להוראות החוק וללא דופי". היא מפנה להחלטתה תקדימית שקבעה ב-2012 בעניין חברת גלעד יחסי ממשל ולובינג כי "מנהלי התאגידים הפועלים בכנסת אינם יכולים רק להינות מפרי עבודתם של השדלנים מבלי לשאת באחריות לפעולותיהם"