ההטרדה המינית בבנק הפועלים: היו"ר לא דיווח, הייעוץ המשפטי הופרט והמנכ"ל ברח בזמן

הסבר לשאלה מדוע נאלץ יאיר סרוסי לפרוש מתפקיד יו"ר בנק הפועלים, קביעת נוהל לטיפול בתלונות נגד בכירים ודרישה להדיח את יו"ר ועדת הביקורת של הבנק מתפקידה - אלו הן חלק מהמסקנות שעולות מתמצית הדו"ח של הפיקוח על הבנקים על הטיפול של הבנק בתלונה על הטרדה מינית לכאורה שהגישה מנהלת הפעילות של הבנק בקזחסטן לשעבר נגד המנכ"ל לשעבר ציון קינן. את תמצית הדו"ח פרסם בנק הפועלים היום (ג'). הדו"ח אינו מתייחס לשאלה אם ההטרדה התרחשה, אלא נסמך על עמדת הפרקליטות שהחליטה לא לפתוח בחקירה פלילית. הדו"ח אמנם קובע כי הבנק התנהל כשורה בכל הנוגע למניעת הטרדה מינית, אך מצביע על שורה של כשלים מטרידים: "התהליך שביצע הבנק היה לא שקוף, נערך ללא בקרה ובוצע באופן שאינו הולם את הוראות הפיקוח על הבנקים".

סרוסי טעה כשלא דיווח, שוורץ לא התעקשה

מבחינה פרסונלית, הדו"ח עוסק בשלושה אישים: סרוסי, יו"ר ועדת הביקורת של בנק הפועלים דפנה שוורץ והיועץ המשפטי של הבנק עו"ד אילן מזור.

הטענה המרכזית כלפי סרוסי, שפרש מהבנק על רקע הפרשה, היא כי הוא לא יידע את דירקטוריון הבנק בנוגע לטענה החמורה שהועלתה נגד קינן. הדו"ח קובע כי סרוסי התעלם מהפצרות היועץ המשפטי שיעץ לו לכנס את הדירקטוריון כדי לדווח לו על התלונה וכן לדווח גם לפיקוח על הבנקים. באופן תמוה, סרוסי העדיף להסתמך על חוות דעת חיצונית של עו"ד (ככל הנראה עו"ד פיני רובין) שהביעה עמדה הפוכה, ושאותה דימו בבנק ישראל לחוות דעת מסדרון, שכן לא נמצא מסמך מסודר שמנמק מדוע סרוסי יכול היה לא לדווח לדירקטוריון ולפיקוח על הבנקים.

מהדו"ח עולה כי מה שגרם למפקחת על הבנקים חדוה בר להסביר לסרוסי שעדיף לו לפרוש טרם פרסום הדו"ח המלא על הפרשה, הוא משבר האמון שנוצר בין השניים. לפי הדו"ח, בזמן שבו סרוסי שמר את סיפור ההטרדה המינית על אש נמוכה, הוא נפגש עם המפקחת שהדגישה בפניו את החשיבות שהיא רואה בטיפול בנושאים מסוג זה. חרף זאת, סרוסי לא מצא לנכון לשתף את המפקחת בפרטי הפרשה, מה שפגם "באמון שהוא אבן יסוד ביחסים בין מפקח למפוקח".

צילומים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אוראל כהן

"כשבועיים לאחר תהליך הבדיקה של פרשת ההטרדה עדכן סרוסי את יו"ר ועדת הביקורת בטענה שעלתה נגד קינן ובקיומה של הבדיקה", נכתב בדו"ח. אלא שלפי הדו"ח, "סרוסי לא עדכן אותה בנוגע להמלצתו של היועץ המשפטי של הבנק לדווח לדירקטוריון ולפיקוח על הבנקים". שוורץ הוטעתה לא רק על ידי סרוסי, אלא גם על ידי מזור - כשהיא שאלה אותו אם הבנק עושה כל שדנרש בעניין, הוא לא שיתף איתה בדעתו כי יש לדווח על האירועים לדירקטוריון ולפיקוח על הבנקים. אך עם זאת, לפי הפיקוח על הבנקים שוורץ אינה חפה מטעויות: "יו"ר ועדת הביקורת שגתה בכך שלא ביקשה מסרוסי לכנס את הדירקטוריון ובכך שלא כינסה את ועדת הביקורת". לפי הדו"ח, התנהלותה של שוורץ לא ענתה על המצופה ממנה כדירקטורית. למרות זאת, הוחלט כי היא לא תודח מהדירקטוריון של הבנק, שבו היא מכהנת מאז 2012.

גם בהתנהלותו של מזור מצא הפיקוח על הבנקים פגמים. ראשית, ההמלצה שלו לסרוסי לא גובתה בחוות דעת משפטית מחייבת. שנית, הוא לא דיווח בעצמו לשוורץ על עמדתו. שלישית, הוא אפשר לבנק להסתמך על חוות דעת חיצונית שלפיה אין צורך לפנות למשטרה. חוות הדעת נופקה על ידי עו"ד גיורא אדרת שנשכר בהמשך לייצג את קינן בפרשה. אחת הטענות שהועלו נגד הבנק בזמן שנחשף ההסכם שנחתם בינו לבין העובדת שהתלוננה היתה שהבנק שילם לה במסגרת הסכם הפרישה סכום של 6 מיליון שקל כדי לקנות את שתיקתה. הסכום נומק בתנאים הקשים שבהם עבדה בקזחסטן "שיש בה קור מקפיא בחורף ושאין בה קהילה ישראלית או יהודית". מהדו"ח עולה כי אין בעיה עם הסכם הפרישה הזה שכן מנהלים מקבילים למתלוננת קיבלו תנאי פרישה דומים. כמו כן, סעיפי הסודיות והוויתור על תביעות לא היו חריגים, לדעת הפיקוח על הבנקים.

בנק הפועלים יפעל לשיפור הממשל התאגידי

על רקע הממצאים החליט הפיקוח על הבנקים לא לנקוט צעדים נגד סרוסי משום שהוא כבר לא מכהן בתפקידו. בנוסף הוחלט ששוורץ לא תוכל להמשיך לכהן כיו"ר ועדת הביקורת וכן כי הבנק יידרש לבצע שורה של פעולות לשיפור הממשל התאגידי: חיזוק המדיניות למניעת ניגודי עניינים, קביעת נוהל לטיפול בתלונות, חיזוק מעמד היועץ המשפטי, חידוד האופן שבו הבנק רשאי להשתמש בשירותים משפטיים חיצוניים והשלמת הטמעת המלצות הצוות שהקים לטיפול בנושא ההטרדות המיניות.

מסרוסי נמסר כי "הטענה על ההטרדה טופלה בקפדנות תוך שנעזרתי ביועצים משפטיים וביו"ר ועדת הביקורת. פעלתי בתום לב וכשטובת הבנק לנגד עיניי". מבנק הפועלים נמסר: "הבנק מתכוון ללמוד את הדו"ח ולפעול לפי ההמלצות". מטעמו של עו"ד רובין נמסר כי "הוא אינו יודע אם במילים 'עו"ד חיצוני' מתכוון בנק ישראל אליו, שכן הבנק מעולם לא שאל אותו דבר בעניין זה". 

המפקחת על הבנקים, חדוה בר צילום: עמית שעל

עו"ד פנחס רובין הגיב לשרבוב שמו כדלקמן: "הוא איננו יודע אם במילים "עורך דין חיצוני" (כפי שפורסם בדוח) מתכוון בנק ישראל אליו, שכן בנק ישראל לא שאל אותו מעולם דבר או חצי דבר בעניין זה. אילו היה נשאל היה עונה שהוא לא נתן חוות דעת או ייעוץ בעניין זה והוא איננו בקיא בטיפולים ובהליכים הנדרשים ביחס להטרדות (ולכן הוא גם לא עסק ולא היה מעורב בזמנו בחשד קודם לפני שנים ספורות שנגע להטרדות). יחד עם זאת, מתוך שהוא ידע על תחילתם של חלק מהדברים באותה עת, הוא סמוך ובטוח שהיו"ר הפעיל בזמנו את שיקול דעתו בתום לב והחליט כפי שהחליט מתוך הנחה שהדבר הוא לטובת הבנק, פרטיותם של הנוגעים בדבר, והעניין בכללותו.

מעבר לאמור לעיל, אין ברצונו של עו"ד רובין להיכנס לעניינים לא לו. הוא איננו קשור לעניינים הנ"ל".

מימין: ציון קינן ויאיר סרוסי, מנכ"ל ויו"ר בנק הפועלים (בהתאמה) לשעבר	צילום: אוראל כהן