אלוביץ' לקח, בזק לא דאגה שיחזיר

העובדות פשוטות. בעסקת בעלי העניין שבה רכשה בזק את מניות יורוקום ב־yes מיורוקום תמורת 1.05 מיליארד שקל, נקבע ש־170 מיליון שקל מהתמורה יהיו תלויים בתזרים המזומנים החופשי של חברת הלוויין בשנים 2015‑2017. המנגנון קבע, באופן שקשה למצוא לו הסבר אחר מלבד צ'ופר לבעל השליטה, שאלוביץ' רשאי לקבל בסוף כל שנה מקדמות. כסף נזיל, שהצטבר ל־119 מיליון שקל עד היום, שיורוקום מקבלת על עמידה ביעדי תזרים שנתיים.

אלא מה? ההתחשבנות הסופית, כך קבע ההסכם, תלויה ביעד תזרים מזומנים מצטבר לשלוש שנים. בדגש על מצטבר. כלומר, מה שניתן בשנה א' ובשנה ב' עשוי לחזור לקופת בזק בשנה ג', אם ביעד הסופי המצטבר - ולא בתחנות שבדרך - yes לא עמדה ברף שנקבע.

מה אמורים לעשות חברי דירקטוריון ומנהלים שמפעילים שיקול דעת עסקי סביר כדי לשמור על האינטרסים של החברה? לדרוש מיורוקום ביטחונות לכך שאם כסף יצא למקדמות, הוא גם יחזור. למשל באמצעות שעבוד על הכסף או על נכס בשווי הכסף, או באמצעות התניה שהמקדמות יופקדו בחשבון נאמנות כלשהו עד ההתחשבנות הסופית.

דירקטוריון והנהלה שמפעילים שיקול דעת עסקי סביר היו אמורים לדרוש מיורוקום ביטחונות. זה לא קרה צילום: עמית שעל

זה לא קרה. בזק נתנה לאלוביץ' עשרות מיליוני שקלים, שהיו אמורים להיות מקדמות על תנאי, והוא השתמש לפחות בחלק מהכסף כדי לפרוע חובות של יורוקום לבנקים. עכשיו בזק עומדת אחרונה בתור הנושים, כמו כל ספק אחר של החברה, כי לא קיבלה מאלוביץ' ביטחונות לכסף שיצא.

בזק טוענת שההתנהלות של אלוביץ' בנושא היא הפרת חובת הגינות כלפיה. רשות ני"ע טוענת במקביל שזה אפילו חמור יותר וכי הוצאת הכספים היתה נגועה במצגי מרמה ושהשימוש בכספים הללו לכיסוי חובות אישים של יורוקום מהווה גם עבירה על חוק איסור הלבנת הון.

זה נחמד שבזק חושפת עכשיו שיניים מול אלוביץ', אבל זה מעט מדי ובעיקר כנראה מאוחר מדי. איפה היו בזמן אמת הדירקטורים והמנהלים שהיו אמורים לשמור על הכסף? מדוע הסכם התמורה הנוספת לא התנה את קבלת המקדמות בשעבודים?

"אם רציתם להבטיח את המקדמות ששילמתם, מדוע לא דאגתם לבטוחה?", שאל אתמול נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט איתן אורנשטיין את עורך הדין של החברה. זאת לא סתם פליאה, זאת הצגה מזוקקת של האמת העירומה.