אז מה אם הממשלה הבטיחה: קצבאות הנכות לא יעלו בינואר
הכנסת טרם אישרה חוק שיעגן את מתווה העלאת קצבאות הנכים ולח"כים נותרו רק שלושה ימי מליאה עד סוף השנה. המשמעות: הפעימה הראשונה לא תתבצע במועד. שר העבודה חיים כץ, שמציע מתווה בעלות גבוהה יותר: "נשלם לזכאים רטרואקטיבית"
הסיכויים שהממשלה והכנסת יעמדו בהבטחתם שהנכים יקבלו את התוספת הראשונה לקצבאות בראשית 2018 נראים אפסיים. זאת, לאחר שהכנסת טרם אישרה חוק שיעגן את מתווה קצבאות הנכים אפילו בפעימה ראשונה ונותרו לה רק שלושה ימי מליאה עד סוף השנה.
- בתמיכת הקואליציה: אושר בטרומית חוק קצבאות הנכים של המחנה הציוני
- מחריף העימות בין האוצר לרווחה – ועדת השרים תדון בשבוע הבא בחוק קצבאות הנכים
- מכשול חדש מאיים על קצבאות הנכים: שכחו את הקשישים
"עשרות אלפי אנשים מסתכלים בערגה על התאריך הזה", אמר ח"כ מיקי רוזנטל מהמחנה הציוני והוסיף כי "הבטחות צריך לקיים". שר העבודה והרווחה חיים כץ מהליכוד הבהיר לעומת זאת במליאה שהוא מעדיף להיאבק עוד חודש חודשיים על הגדלת הקצבאות גם לנכים הקשישים והתחייב שהנכים יקבלו את התוספת רטרואקטיבית.
אתמול אישרה מליאת הכנסת בתמיכת הקואליציה את חוק מתווה קצבאות הנכים של רוזנטל למרות שהוא מהאופוזיציה. החוק מעגן את ההסכמות בין הנכים לממשלה ולהסתדרות. ביום ראשון צפויה ועדת השרים לחקיקה לדון בהצעת חוק מתווה הנכים המשודרג של שר העבודה כץ, אבל האוצר מתנגד להצעה. ביום שני תדון ועדת העבודה הורווחה של הכנסת בשורת הצעות חוק להעלאת קצבאות הנכים בתקוה לגבש נוסח אחד. את הבלבול ביטא יו"ר ועדת העבודה ח"כ אלי אלאלוף מכולנו שאמר ל"כלכליסט": "אם אתה מבין מה קורה עם הקצבאות, אני בא לקבל שעור".
למשרד האוצר יש לכאורה (אבל רק לכאורה) תשובה שמפשטת את הדברים: הפעימה הראשונה של קצבאות הנכים שאמורה לחול מה־1 בינואר 2018
חשיבות סמלית
אתמול אושרה במליאה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ מיקי רוזנטל מהמחנה הציוני שמעגנת את מתווה הנכים שהוסכם בין הממשלה, ההסתדרות וחלק מארגוני הנכים. על פי המתווה הקצבאות יוגדלו בארבע פעימות (האחרונה תהיה בראשית 2021) בסכומים של 700‑1,800 שקל. הן יגיעו במקרה של הנכים הקשים לסכום של 4,500 שקל לחודש . עלות המתווה כולו 4.2 מיליארד שקל.
לאישור החוק של רוזנטל חשיבות סמלית בלבד: חידוש מחויבות הממשלה והכנסת למתווה קצבאות הנכים. ההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה ותאוחד עם מספר הצעות חוק להעלאת קצבאות הנכים שכבר נדונות שם.
מעל כל המהלכים מרחפת המחלוקת בין השר כץ מהליכוד לאוצר. כץ דורש להגדיל את הקצבאות גם לקשישים שכבר עברו את גיל קצבת הזקנה. האוצר מתנגד כיוון שהתקציב לכך לא הוכלל בהסכם. בלשכת כץ מאשימים את האוצר בנסיגה מההסכם ובכך שהן רוצים לתת 4 מיליארד ולא 4.2 מיליארד ורק מיליארד שקל לפעימה הראשונה ולא 1.3 מיליארד. באוצר מכחישים ואומרים שהם מחויבים להסכם כמות שהוא.
הפעימה הראשונה אמורה להגדיל את קצבת הנכים ב־340 שקל לחודש מ־2340 ל־2680 שקל לחודש. אלא שהשר חיים כץ טוען שלא ניתן לאשר את הפעימה הראשונה בלי תוספת של 370 מיליון שקל בשנה עבור נכים שעברו את גיל קצבת זקנה. ביום ראשון מעלה כץ לדיון בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק ממשלתית מטעמו, הכוללת את הפעימה הראשונה והתוספת לקשישים. באוצר אומרים שזה לא יאושר כי אין מקור תקציבי. מה שברור זה שאם שר האוצר משה כחלון יכשיל את ההצעה של כץ, הוא יוצג רע מאוד.
ביום שני תדון ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בראשות אלאלוף בהצעות החוק של אילן גילאון ממרצ, רוזנטל ואחרים להעלאת קצבאות הנכים. אלאלוף מקווה לאשר כבר באותו יום נוסח משולב ולהביאו לאישור המליאה בקריאה ראשונה באותו יום. אלא שכדי לעשות את זה יצטרך להתגבר על המחלוקת על מימון הנכים הקשישים.
לביטוח הלאומי נדרש לרוב ברפורמות מסוג זה פרק זמן של בין חודשיים לשישה חודשים על מנת להיערך, וזאת בהתאם למורכבות היישום של כל רפורמה. יש להם כלים כגון תשלום מקדמות בזמן ההיערכות או תשלום רטרואקטיבי לאחר היישום, אך הם לא משתמשים בהם בכל פעם.