3 מהאגודות השיתופיות של מפוני גוש קטיף מבקשות: התנתקות

3 מתוך 7 האגודות השיתופיות שהוקמו על ידי מפוני גוש קטיף כדי להבטיח להם פרנסה בערוב ימיהם, עתרו השבוע לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה למנות להן מפרק על בסיס חוק ההתנקות. חברי האגודות טוענים כי אם לא ימונה מפרק - הפנסיה שלהם עלולה לרדת לטמיון.

העתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד אייל סודאי ממשרד חיימסון-סודאי המתמחה בדיני אגודות שיתופיות, מתבססת על חוק ההתנתקות שביקש להסדיר את מכלול ההיבטים הכלכליים והמשפטיים של תושבי יישובי רצועת עזה שפונו על ידי הממשלה. החוק ביקש לדאוג לתושבים למעין פנסיה בהגיעם לגיל פרישה או בסמוך לה, שכן מרבית החברים היו חקלאים נטולי זכויות סוציאליות.

במסגרת זו, הוקמה חברת משקי חבל עזה על ידי 7 ישובים שהיו ממקומים בגוש קטיף ושחבריהם התאגדו באגודות שיתופיות לפיהן. החברה מעבדת למעלה מ-22 אלף דונמים של גידולי שדה, מטעים ופרדסים ומחזיקה בתי קירור ואריזה באזור חבל אשכול כששוויה מוערך בכחצי מיליארד שקל. מעבר להיותה של חברת מח"ע שייכת ל-7 אגודות, היא שייכת למעשה לכ-280 בני אדם, שהם חברים באגודות אלו, כאשר רובם מתקרבים או עברו את גיל הפנסיה זה מכבר, והם מפוזרים ברחבי הארץ.

הפגנה של מפוני גוש קטיף (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי

אחד הסעיפים בחוק ההתנתקות קובע כי אגודה שיתופית התיישבותית תפורק בהתאם להוראות פקודת האגודות השיתופיות ורשם האגודות השיתופיות ימנה לה מפרק. החוק גם מתייחס לתאגידים קשורים כגון מח"ע ובמסגרת תקנות היישום לחוק נקבעו גם תקנות התאגידים הקובעות מנגנון, שנועד להסדיר את אופן חלוקת המניות לאחר הפירוק, לכל אחת מן האגודות החברות באותם תאגידים קשורים, לרבות מח"ע. על פי העתירה, התקבולים שצפויים היו להתקבל מפירוק האגודות וחלוקת המניות במח"ע, נועדו להבטיח קיומם של החקלאים בכבוד.

הפנסיה תלויה בהחלטות עסקיות

חוק ההתנתקות מחייב את רשם האגודות השיתופיות למנות מפרק ל-7 האגודות, ולאחר שימונה יוכל כל חבר לקבל את חלקו היחסי בשווייה של החברה, כ- 1.5 מיליון שקל לכל אחד, כאשר קבלת שווי זה עדיף עשרות מונים על פני דיבידנד שנתי של כ- 20-10 אלף שקל שמקבל כל חבר בשנים האחרונות.

בעתירה נטען, כי בשנים האחרונות בוצעו השקעות שונות מצד מח"ע, בהיקפים של מיליוני שקלים, שהתבררו כעסקאות כושלות, ובמסגרתן ירדו לטמיון סכומי עתק וישנו חשש כי אם לא ימונה מפרק, ואם לא ימצא משקיע- כי אז גם הפנסיה של החברים תאבד או תופחת משמעותית. "אין מקום להידרש להחלטות החברה במישר העסקי, לגופן", כך נכתב בעתירה, "אולם משמעות הדבר, ברורה. עם כל הכבוד הראוי, אין כל סיבה כי תהיינה פרנסת חברי האגודות, או במילים אחרות – הפנסיה שלהם, תלויה בהחלטות העסקיות של דרגים שונים במח"ע, בהשקעות ובסיכונים המסחריים הכרוכים עם המשך פעילותה".

עוד נטען בעתירה כי נעשו פניות רבות של האגודות לרשם האגודות השיתופיות על מנת שזה יעשה שימוש בסמכותו למנות להן מפרק, אלא שבשל מחלוקת עם שאר האגודות השיתופיות, רשם האגודות השיתופיות נמנע עד כה ומתמהמה ממתן צו פירוק לאגודות מאז ההתנתקות בשנת 2005 ועד היום, ומזה כבר 12 שנה, ונטען כי בכך נמנע מחברי האגודות השיתופיות נצר חזני, גן נר ובדולח לממש את אחזקותיהן במח"ע.

"אי קיום הוראות החוק", נכתב עוד בעתירה, "מסכל הלכה למעשה את תכליתו של חוק ההתנתקות שהינה תכלית סוציאלית במהותה, שנועדה לאפשר למפוני גוש קטיף חברי אגודה בגילאים מתקדמים, אשר פונו מבתיהם וממשרותיהם - פרנסה בערוב ימיהם".