הכלכלן הראשי: ההכנסה הממוצעת של גבר חרדי נמוכה ב-43% משל לא חרדי
ההכנסה הממוצעת של חרדי עומדת על 8,200 לעומת 14,500 ללא חרדי. בין הסיבות לפער הדרמטי - פערי השכלה ומיומנויות בסיסיות לעבודה וכן פחות שעות עבודה
ההכנסה הממוצעת של גבר חרדי נמוכה בכ-43% מזו של גבר יהודי שאיננו חרדי: 8,200 שקל לחודש לחרדי, לעומת כ-14,500 ללא חרדי. כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית של הכלכלן הראשי במשרד האוצר יואל נווה שמגדיר את הפער "דרמטי".
סקירה קודמת של הכלכלן אישרה שהעלייה בשיעור התעסוקה של הגברים החרדים נבלמה בקדנציה הנוכחית והוא אף ירד מ-54% ל-51% בלבד. זאת במקביל לעלייה הדרמטית בתקצוב האברכים. שיעור תעסוקת הגברים החרדים נמוך משמעותית מהיעד הממשלתי ל-2020 (63%), ומשיעור התעסוקה של גברים יהודים שאינם חרדים (כ-88%).
חרדים (ארכיון). שיעור בעלי תואר אקדמי עמד על 2.4% צילום: גיל יוחנן
נווה מסביר את פערי השכר בשורת גורמים:
היקפי משרה – ממוצע שעות העבודה השבועיות של גבר חרדי (מועסק) עומד על כ-38 שעות לשבוע לעומת 46 שעות בקרב גברים יהודים שאינם חרדים, כלומר 17% פחות. התוצאה, הפער בין השכר לשעת עבודה של גבר חרדי וגבר יהודי לא חרדי עומד על 30% לעומת פער שלל 43% לחודש.
פערי מיומנויות – יש פערים בין גברים חרדים לגברים יהודים שאינם חרדים במיומנויות בסיסיות הדרושות בשוק העבודה ביחוד בתחום השימוש במחשבים ו"פער דרמטי בידיעת אנגלית. כ-23% בלבד מהגברים החרדים בני 20-34 מדווחים על ידיעת השפה האנגלית, לעומת 83% מהגברים היהודים שאינם חרדים.
השכלה אקדמית - למרות הגידול שחל בשנים האחרונות במספר הגברים חרדים הלומדים במוסדות להשכלה הגבוהה, שיעורם עדין נמוך ביותר. על פי נתונים שפורסמו על ידי מרכז טאוב, שיעור בעלי תואר אקדמי מקרב הגברים החרדים בין 25-35 עמד בשנת 2014 על כ-2.4% בלבד . רק כ-5% מהגברים החרדים ילדי 1990 למדו בשלב כלשהו במוסדות להשכלה הגבוהה עד שנת 2016 (כלומר, עד גיל 26). זאת לעומת שיעור של כ-37% בקרב הגברים היהודים שאינם חרדים בני אותו גיל. שיעורי נשירה גבוהים של גברים חרדים מהלימודים מביאים לכך כי שיעור בעלי התארים קטן אף יותר.
גיל כניסה לשוק העבודה - גברים חרדים מצטרפים לשוק העבודה בגיל מאוחר יחסית. הדבר מקשה על סגירת פערים בכישורים ומיומנויות הנובעים מכך משהגברים החרדים אינם לומדים מקצועות ליבה. הדבר פוגע באפשרות לצבור ותק וניסיון בעבודה וכך ליהנות משכר גדול יותר, ובאופן כללי מצמצם את האפשרויות העומדות בפני הגברים החרדים. הכלכלן קובע כי לכניסה המאוחרת ללימודים ולשוק העבודה יש מחיר מבחינת יכולת ההשתכרות של הגברים החרדים.
