הממשלה אישרה: 7% מהמשרות החדשות בשירות המדינה ייועדו לחרדים בלבד
הקצאת המשרות תיושם תוך 3 שנים. לפני 5 חודשים טען נציב שירות המדינה: "אני לא אוהב ייעוד משרות – זה צעד קיצוני"
הממשלה אישרה היום (א') מהלך לפיו תוך שלוש שנים ייועדו 7% מכלל המשרות החדשות בשירות המדינה לחרדים בלבד. סך המשרות החדשות שיוקצו לחרדים מדי שנה יעמוד על כ-130, כאשר 85% מסך זה (110 משרות) ייועדו לחרדים בעלי רקע אקדמי.
- נתניהו הגיש באופן רשמי את מועמדותה של עפרה ברכה לנציבת שירות המדינה
- המועמדת לראשות הנציבות גלגלה הלאה תלונה על שחיתות
- באב"ד דוחף לסגירת נציבות שירות המדינה
יצוין, כי על פי הצעת המחליטים, מי שיחליט אילו משרות ייעודו לחרדים בלבד (באופן שחילונים למשל לא יוכלו להתמודד עליהם) יהיה נציב שירות המדינה. המשמעות: חרדים שיתמודדו על משרות שלא יוקצו להם לא ייספרו במכסה זו.
ממלא מקום נציב שירות המדינה אודי פרוור. התנגד צילום: youtube
מהנתונים המופיעים בדברי ההסבר להצעת המחליטים עולה כי כבר היום שיעור החרדים בקרב כלל בני 20-64 ברחבי המדינה (גיל העבודה) עומד על כ-9%, ולפיכך טוענים בממשלה כי השיעור החרדים שייכפה על נציבות שירות המדינה לגייס מקרב האוכלוסיה החרדית יהיה נמוך ממשקלה באוכלוסיה.
כמו כן, מההצעה עולה מגמה לעודד אקדמיזציה בחברה החרדית, כאשר הרוב המכריע של המשרות מיועדות, כאמור, לחרדים בעלי השכלה אקדמית.
סעיף 15 בחוק שירות המדינה (מינויים) קובע כי "הממשלה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד, מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם שאינה מיוצגת באופן הולם, כפי שתקבע הממשלה".
נזכיר כי עד כה זכו החרדים למדיניות של אפליה מתקנת, אך לא למשרות ייעודיות (משרות שסגורות לציבור שאינו בעל מאפיינים מיוחדים). נכון לעתה, רק אזרחים ערבים או בני מיעוטים אחרים ואתיופים זוכים למשרות "סגורות". לגבי האוכלוסייה החרדית, כאמור, אלה זכו באפליה מתקנת בדרך של ניקוד עודף בהיותם חרדים. כלומר, עובדים חרדים שניגשו למכרזים למשרות בשירות המדינה זכו לתוספת ניקוד בגלל היותם חרדים (אך הדרך להגשת מועמדות על ידי מועמדים אחרים למשרות אלה היתה פתוחה). לפיכך, אם נוצר "תיקו" בין מועמד חרדי למועמד שאיננו חרדי - החרדי היה זוכה במשרה.
מדובר במהלך מפתיע שכן בתחילת יולי, הביע ממלא מקום נציב שירות המדינה התנגדות נחרצת למהלך ובהופעתו הפומבית הראשונה אמר בכנס שנערך בכנסת: "אני לא אוהב ייעוד משרות – זה צעד קיצוני. אני לא חושב שזה מתאים למגזר החרדי".
מנציבות שירות המדינה נמסר כי הנציבות היתה חלק מרכזי בגיבוש המהלך. כמו כן, לפי החוק, נציב שירות המדינה הוא זה שיחליט כמה משרות לייעד על פני 3 השנים הקרובות כדי להשיג את היעד שנקבע.
מי שפחות הופתעו מהמהלך היו נציגי ש''ס, שעמדו מאחורי הבקשה לחזק את האפליה המתקנת לטובת החרדים. מטעמו של יו''ר ש''ס אריה דרעי נמסר כי "ההחלטה נוסחה כעת לאחר התייעצות עם השר דרעי".
מטעם ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), נמסר: "מי שהוביל את הנושא הוא ח"כ מקלב שקיים בחצי שנה האחרונה עשרות פגישות מול הנציבות".
ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים לישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה, שסייע בהכנת החלטת הממשלה אמר בעקבות אישור הממשלה: "מדובר בהחלטה חשובה שתסייע בשני היבטים. ברמה החברתית, שילוב יותר חרדים בשירות המדינה יביא לחיזוק הקשר שלהם עם המדינה ולמעורבות אקטיבית שלהם בקבלת החלטות הנוגעות לכלל אזרחי המדינה. ברמה הפרקטית, מדובר במסגרת נוספת לשילוב חרדים אקדמאיים, שמספרם קפץ בעשור האחרון פי עשרה, בתפקידים איכותיים. תהליך זה יקטין את הפערים הכלכליים בין החברה החרדית ובין החברה הכללית. חשוב גם לציין, כי מדובר בהחלטה שתביא לשינוי מדורג ומתון ולא למהפכה- זאת משום שבשנים הקרובות, שיעור החרדים בשירות המדינה עדיין יהיה קטן משמעותית משיעור החרדים בקרב כלל העובדים".
