$
משפט

בעקבות עתירה: גם "תוספות בנייה" המיועדות להשכרה יזכו להטבות

הרשות להשקעות ולפיתוח במשרד הכלכלה והתעשייה סירבה להכיר בתוספת שהקים יזם על גבי מבנה ישן כ"בניין חדש להשכרה למגורים" המזכה בהטבות מס. עתירת היזם התקבלה

עו"ד עמית אמויאל 09:4611.12.17

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ביטל באחרונה החלטה של הרשות להשקעות ולפיתוח במשרד התעשייה והכלכלה. הרשות סירבה להעניק הטבות ליזם שבנה תוספת של 7 דירות להשכרה על גבי מבנה ישן של עמידר. טענת היזם כי החלטת הרשות אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק לעידוד השקעות הון התקבלה.

 

תיקון לחוק לעידוד השקעות הון שהתקבל לפני כ-30 שנה ביקש לעודד יזמים לבנות בניינים המיועדים להשכרה לטווח ארוך עקב המחסור בדירות מסוג זה. החוק מעניק הטבות מס שונות ליזמים בתנאים מסוימים.

 

בעתירה מנהלית שהגישה בתחילת השנה חברת ״קומותיים״ נגד שר האוצר, שר הכלכלה והתעשיה והרשות להשקעות ולפיתוח שבמשרד התעשייה והכלכלה היא סיפרה שבשנת 2009 רכשה מחברת עמידר גג של בניין ישן והקימה עליו תוספת בת 7 דירות. בדצמבר 2014 היא הגישה לרשות בקשה להכיר בתוספת כ״בניין חדש להשכרה למגורים״ המזכה בהטבות אך נדחתה.

 

בעתירה ביקשה החברה לבטל את ההחלטה וטענה כי בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון על הרשות להכיר גם בהרחבת בניין קיים כמזכה בהטבות אם התוספת מיועדת להשכרה.

 

השופט עודד שחם השופט עודד שחם

 

המשיבים טענו כי אמנם ניתן עקרונית לאשר חלק מבניין כ״בניין להשכרה״ אך רק במקרים בהם הבניין המקורי עומד בהגדרות החוק לעידוד השקעות הון, כלומר, בנייתו הסתיימה אחרי כניסתו לתוקף של התיקון ביולי 1988. לטענתם, הבניין המקורי במקרה זה נבנה בשנות ה-30 של המאה שעברה ואינו עומד בתנאי החוק.

 

פרשנות מצמצמת

 

אך השופט עודד שחם קיבל את העתירה. לדבריו, בחוק נקבע במפורש כי הרשות מוסמכת לאשר ביחס לבניין מסוים כי רק חלק ממנו יוכר כ״בניין להשכרה״, אם באותו חלק קיימות לפחות 6 דירות מגורים.

 

לדבריו, קריאה הגיונית של ההוראה מלמדת כי אין רלוונטיות למעמדו של הבניין המקורי ויש לבחון רק את אותו חלק שלגביו מתבקש האישור. השופט הזכיר כי מטרת הסעיף הייתה לעודד תוספות בנייה המיועדות להשכרה כחלק מהמטרה הכללית של החוק לתמרץ בנייה למגורים בתנאי שכירות.

 

השופט הוסיף כי פרשנות זו מתבקשת מתכליתו של החוק שכן היא מביאה להרחבת קשת האפשרויות לבנייה להשכרה, אותה מבקש החוק לעודד. לדבריו, עמדת המשיבים נוטה לצמצם באופן ניכר את המקרים בהם ניתן יהיה להכיר בתוספות בנייה להשכרה כ״בניין להשכרה״ על פי החוק.

 

לפיכך קבע השופט שההחלטה שניתנה בעניינה של החברה תתבטל ובקשתה תוחזר לרשות לדיון מחודש על בסיס הקביעות שבפסק הדין.

 

המשיבים חויבו בהוצאות של 1,950 שקל ובשכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל.

 

לפסק הדין

• ב״כ העותרת: עו"ד י' בארי

• ב״כ המשיבים: עו"ד ת' פרידמן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

 

* עו"ד עמית אמויאל ממשרד דן עופר ושות' עוסק בנדל"ן

** הכותב לא ייצג בתיק

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x