מבקר המדינה בדו"ח מיוחד: "ב-39 מ-61 חברות ממשלתיות אין יו"ר דירקטוריון באשמת השרים"

"על השרים לקדם בחירת דירקטורים באופן מיידי בחברות ממשלתיות ולמצוא פתרונות שיבטיחו איוש מלא בדירקטוריונים", כך כותב מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדו"ח מיוחד היום (ד') בנוגע למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות. מהדו"ח עולה כי נכון לחודש מאי האחרון, ב-39 מתוך 61 חברות ממשלתיות, לא היה יו"ר דיקרטוריון  (מתוכן 32 חברות לא גדולות).

עוד עולה כי ב-21 חברות בת או חברות מעורבות מתוך 27 גם אין יו"ר דירקטוריון. בשמונה חברות ממשלתיות ובעשר חברות בת או חברות מעורבות אין מינימום לפעילות הדירקטוריון. למשל, בדירקטוריונים של נמל חיפה, של החברה הממשלתית לתיירות ושל החברה לפיתוח מזרח ירושלים אין קוורום (מספר משתתפים מינימלי להצבעה), אין מינימום לפעילות ואף שם אין יו"ר מהכן. משרד מבקר המדינה מעיר עוד לשרים כי לכל הפחות עליהם לקדם קוורום ומינימום לפעילות וכן "למנות יו"ר, כנדרש בחוק".

המבקר התמקד בדו"ח בהליך המינוי של דירקטורים באמצעות נבחרת הדירקטורים המהווה את המאגר לדירקטורים עבור 80 חברות ממשלתיות שהיקף פעילותן נאמד בשנת2015 בכ-67 מיליארד שקל ונכסיהן נאמדים ב-178 מיליארד שקל.

הדו"ח, שבשלבים המוקדמים הצטייר ככזה שהולך לתקוף בחריפות את מנהל רשות החברות לשעבר, אורי יוגב, בסופו של דבר דווקא מחזק את יוגב ואת התוכנית שיזם - נבחרת הדירקטורים, כאשר פרק שלם ממנו הודלפו מסמכים בעבר, לגבי קידום חבריו של יוגב במסגרת הנבחרת, כלל לא קיים בדו"ח הסופי. לאחרונה גם הוחלט על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לסגור את הבדיקה בעניינו של יוגב, כאשר לא נמצא כל מקום להליך פלילי. הבדיקה נפתחה בעקבות פנייה של מבקר המדינה במרץ 2016 בה העלה בפניו חשש למעשים פליליים מצדו של יוגב וחשש להתנהלות לא תקינה מצדו במספר נושאים.

אורי יוגב, מנהל רשות החברות לשעבר. הביקורת שהיתה אמורה להיות מופנית כלפיו הופנתה אל השרים צילום: אוראל כהן

המבקר מדגיש לאורך כל הדו"ח כי עצם קיומה של נבחרת הדירקטורים הוא חיובי וכי יש לשמור עליה ולחזק אותה, זאת במסגרת תיקון הליקויים שציין. כך למשל סיכם כי "ראוי לציין כי הקמת המאגר היא מהלך חיובי ונכון אם כי לא חף מליקויים. המאגר נועד לתקן את המצב ששרר שנים לפני הקמת הנבחרת, כאשר למועצות המנהלים של חברות ממשלתיות מונו דירקטורים על בסיס שיקולים מפלגתיים על פני שיקולים ענייניים". זאת כאשר ברקע עומדות הצעות חוק שמאיימות לבטל את נבחרת הדירקטורים ולהשיב לשרים את הסמכות המלאה למנות את מי שהם רוצים לדירקטוריונים.

מבחינת רשות החברות, כפי שעולה בדו"ח המבקר, האשם המרכזי במצב בו קיימים חוסרים משמעותיים בדירקטוריונים הוא השרים. בתשובה שהשיבו למבקר המדינה הדגישו כי הרשות מעדכנת את השרים הרלוונטים עוזריהם ולשר האוצר טבלה מעודכנת עם הרכב הדירקטוריונים של כל החברות שהם אחראים להן. למעשה במהלך 2016 שלחה הרשות מכתבי עדכון רבעוניים לשרים בנוגע למצב איוש הדירקטוריונים בכל החברות שבאחריותם. באותם מכתבים גם הופיעה תזכורת על מועמדים הממתינים לחתימת השרים על כתבי המינוי שלהם. עוד הוסיפו כי הרשות יוזמת מדי פעם בפעם פניות פרטניות לשרים האחראים, ליועציהם ולעוזריהם ולעוזר שר האוצר במטרה לאייש את הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות שבאחריותם.

מבקר המדינה, יוסף שפירא צילום: עמית שאבי

מליברמן עד גלנט: השרים מעכבים מינויים כשהמועמדים שלהם נפסלים

במרבית המקרים, כך עולה מהדו"ח, עיקר העיכוב במינוי נובע מחוסר רצון של השרים למנות מישהו מנבחרת הדירקטורים. כך למשל שר הביטחון אביגדור ליברמן עיכב את מינוי יו"ר התעשייה האווירית כאשר התעקש למנות את יאיר שמיר, למרות שהוועדה לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים פסלה את מועמדותו לאור זיקתו לליברמן ולאור היותו יו"ר דירקטוריון חברה ממשלתית אחרת. שר שהופיע בדו"ח פעמיים היה דווקא ממפלגת כולנו, שר השיכון יואב גלנט, שביקש להגיב על הערות המבקר על כך ששרי הממשלה לוחצים על הרשות לקדם מינויים של מועמדים שאינם עומדים בתנאי הסף של הנבחרת במסגרת המסלול עוקף הנבחרת. גלנט, בחר לתקוף את נבחרת הדירקטורים ומסר כי "רשות החברות ניכסה לעצמה את הסמכות לקבוע מי יתמנה לדירקטור באמצעות הקמת נבחרת הדירקטורים, ואילו לשרים מותרת האפשרות להציע מועמדים נוספים שאינם מהנבחרת בתהליך הכרוך בבירוקרטיה סבוכה וארוכה שאינה עולה בקנה אחד עם תחום אחריותם ופעמים רבות אינו נושא כל פרי".

יאיר שמיר. המועמדות שלו נפסלה צילום: אוראל כהן

עוד מצא מבקר המדינה מספר מקרים בהם במסגרת הליך תואם הנבחרת בו אמור מועמד שמבקש שר לקדם נדרש למלא שאלון אינטרנט זהה לשאלון של המועמדים שניגשו לנבחרת ולעבור את שאר השלבים כמותם (שלא במסגרת הרכבת הנבחרת) המועמדים לא עמדו בציון הסף של הנבחרת ובכל זאת הרשות העבירה את מועמדותן לוועדה, ואף מקרה בו המועמד כלל לא מילא שאלון למרות שנציגי הרשות פנו אליו שוב ושוב, ובכל זאת הועבר שמו. לדברי רשות החברות מדובר על מקרים בהם השרים הפעילו לחץ על הרשות להעביר את שמות המועמדים שלהם, ובמקרה של חיים אביטן, לשעבר ראש עיריית חדרה וחבר מרכז ליכוד, אותו קידמו משה כחלון וישראל כץ לתפקיד יו"ר אשדוד למרות חוסר ניסיונו בתחום, אביטן כלל לא מילא את השאלון שמהווה חלק מהמסלול עוקף הנבחרת, אולם בכל זאת המשיכו הלחצים, ביניהם פגישה של מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ויועצו של כחלון עם נציגי הרשות. הרשות ציינה כי ביקשה חוו"ד מהמשנה ליועמ"ש לגבי מועמדים המסרבים למלא את השאלון אולם לא קיבלה תשובה על כך.

מבקר המדינה העיר על כך שלמרות שהרשות הקימה את נבחרת הדירקטורים הראשונה כבר במהלך 2013 טרם הוסדרה הנבחרת בחקיקה ולמעשה הרשות אפילו לא העבירה טיוטה ראשונה להערות משרדי האוצר והמשפטים. מתשובתה של הרשות עולה כי הרשות רצתה להוציא לחלוטין את סמכות מינוי הדירקטורים מידי השרים ולהעבירם לגופים המקצועיים אולם הדבר הצריך תיקון חקיקה שלא צלח. לפי הרשות היא "פעלה במהלך השנים לגיבוש תיקוני חקיקה ואולם הרוח הפוליטית נשבה לכיוונים אחרים ולא נראה היה כי ניתן היה לקדמם".

לטענת המבקר מאחר והקמת הנבחרת נעשתה באישור המשנה ליועמ"ש אבי ליכט כמהלך חד פעמי, ומאחר והמהלך לא אושר בחקיקה על הרשות היה לבקש אישור חוזר מהמשנה ליועמ"ש להקמת הנבחרת החדשה.

משרד מבקר המדינה מצא כי בכל הנוגע להצהרות של המועמדים כחלק מהליך מועמדותם לנבחרת הדירקטורים, רשות החברות לא טורחת לאמת את אותן הצהרות ואף לא מבקשת מסמכים לכדי לאמת אותן. לטענת המבקר, אם תבקש לעשות זאת, הדבר יגביר את ההרתעה מפני ניסיונות למסור מידע שאינו אמתי ולשמש את הרשות לבדיקות נקודתיות בעת הצורך או לבדיקות מדגמיות.

לא רק בהצהרות המועמדים מצא המבקר בעיות אלא גם בתיעוד של הראיונות שמקיימת הרשות כחלק מהליך הבחירה לנבחרת. מדו"ח המבקר עולה כי 18 מתוך 48 מקרים שנבדקו לא מולאו במסמכי הראיון עיקרי ההתרשמות של המראיינים מתשובות המועמד על כל השאלות שנשאל או על חלקן. ב-10 מקרים מתוכם לא ניתן הסבר במסמכי הראיון לניקוד שניתן למועמד בכל הפרמטרים או בחלקם מה שפוגע ביכולת לפקח על ההליך ולשמור על הליך שוויוני והוגן.

תגובת האוצר: "רשות החברות הממשלתיות מברכת על קביעת מבקר המדינה כי יצירת מאגר של מועמדים מצטיינים הינו מהלך חיובי ונכון. מרבית הערות המבקר בדוח טופלו זה מכבר כחלק מעבודת הרשות יחד עם ועדת "שקד-לוין. בכוונת הרשות להמשיך ולשפר את הליכי המינוי ולסייע לשרים באיוש מקצועי ומיטבי של הדירקטוריונים.