חקר ביצועים: השבוע של ביטן, טראמפ ושקד

טראמפ: מי זה YOU

"With the great vote on Cutting Taxes, this could be a big day for the Stock Market - and YOU!". בבוקר שלאחר אישור תוכנית המס שלו, שמקלה בעיקר על השכבות החזקות, ושעתיים לפני פתיחת המסחר בבורסה, זה מה שהיה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לצייץ לעשרות מיליוני עוקביו. נכון, בעבר היה נהוג למדוד את כהונתם של נשיאים וראשי ממשלות גם באמצעות השאלה "מה עשתה הבורסה" בימיהם. זה לא קורה יותר, והשווקים נחשבים היום מדד חלקי מאוד, עם נטייה לבעייתי. התודעה הציבורית כבר אחרת לגמרי, חברתית הרבה יותר, ואי אפשר למכור לה עוד סיסמאות על "הכסף של כולנו שמושקע בבורסה", ואיך "כולנו מרוויחים כשהיא עולה", והעסקים הצומחים מייצרים מקומות עבודה ושפע ושאר אשליות חלחול. כל אלה עברו מהעולם, אבל עוד חיים אצל טראמפ. אלא אם ה־YOU שלו הוא בכלל לא כל אחד מאיתנו, אלא רק ההם.

גלית חמי

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב צילום: עוזי בלומר, TNS

פרשת ביטן: להגביל כהונה

מחולות ראשון לציון עד המספנות בגרמניה, מתאגיד מי גליל בסכנין עד משרד התקשורת בירושלים - בכולם עולה החשש שפוליטיקאים ומקורביהם מכרו את הרכוש הציבורי בשביל טובת הנאה אישית. כמה קל לגנוב את הדמוקרטיה: לציבור הרחב תמכור סיסמאות ותדמית, את ההיבחרות תבטיח באמצעות קבוצות מאורגנות וממומנות שיקבלו נתח מהקופה, ואת העסקים תעשה עם המקורבים שישמרו בשבילך על זכות השתיקה. ההשפעה של מרבית הפוליטיקאים על ניהול המדינה די מזערית, ולרוב הם רק מפריעים, אבל בשביל "ייצוג הציבור" אנחנו משלמים מס כבד של שוד הקופה הציבורית. לא עסקה שווה במיוחד. הפתרון מתחיל בהגבלת כהונה בתפקידי מפתח. 27 שנה במועצת העיר ראשון לציון הולידו את פרשת ביטן. עשר שנים בראשות המדינה הולידו את פרשות נתניהו. שתי קדנציות, בכל תפקיד, זה בהחלט מספיק.

אורי תובל

ח"כ דוד ביטן צילום: אלכס קולומויסקי

מבקר המדינה: יש שיניים שחותכות

דו"חות מבקר המדינה נחשבים, ודי בצדק, לכלבים שנובחים על השיירה שעוברת. אלא שבשנים האחרונות נראה שהמבקר צימח שיניים, מעטות אך חדות, ולפעמים אפילו ממש מצליח לנשוך. עוד לפני החקירה של פרשת ביטן עסק המבקר לא מעט בנעשה בעיריית ראשון לציון. בפרשת אלוביץ' חקירת המבקר הביאה לעצירת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק ותרמה לכתבי האישום. החשיפה שלו, של מיליארדי השקלים שמחולקים ללא כללים בקק"ל, אמנם לא הובילה לחקירה אבל כן למאמצים לשפר את השקיפות. המסקנה מכל הדוגמאות האלה היא שהיכולת של מבקר המדינה להשפיע ולשנות את המציאות גדלה ככל שהחקירה נעשית בזמן אמת או קרוב יותר למועד שבו התרחשו הליקויים. לכן צריך לאפשר לו לעשות זאת כמה שיותר, ולמנוע כל ניסיון לפגוע בסמיכות הזמנים הזאת, כמו בהצעת החוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' לאסור על המבקר לחקור בשעת מעשה.

שחר אילן

מבקר המדינה, יוסף שפירא צילום: אלכס קולומויסקי

שקד: די להכללות

שופט בג"ץ ניל הנדל הוציא השבוע צו ביניים שהקפיא את החלטת הממשלה לקדם מינויים פוליטיים בשירות הציבורי. הנדל הוא שופט דתי. שרת המשפטים איילת שקד, שאחראית ל"חוק הג'ובים" המדובר, מקדמת גם מינוי שופטים דתיים, בהנחה שדתי הוא גם ימני יותר ובעיקר שמרן וזהיר יותר בכל הנוגע להתערבות בעבודת השלטון. נדמה שהניסיון הזה לצבוע את השופטים הדתיים קצת מעליב אותם, והתוצאה היא שהם מתאמצים להראות שלא נכון להדביק להם תוויות מכלילות כאלה. כך, השופט נעם סולברג הוביל את ביטול חוק מס דירה שלישית, והנדל הקפיא את הבייבי של שקד. שלא תצפה לנאמנות אוטומטית מאיש רק משום שהוא חובש כיפה.

משה גורלי

מימין: איילת שקד והשופט ניל הנדל צילומים: אוהד צויגנברג, יאיר שגיא

רדו: זו אחריות חברתית?

חנה רדו, המשנה ליו"ר קבוצת הפרסום מקאן אריקסון, הצליחה השבוע להינצל מהרשעה פלילית על שימוש במידע פנים, עבירה שבה הודתה. היא עשתה זאת באמצעות סוללה של עדויות אופי מטעם אנשים מהמגזר העסקי והציבורי, כולל חברי כנסת, וחוות דעת פסיכולוגיות, שכולן העידו על אופיה ובעיקר על תרומתה לקהילה. אפשר להבין את המוטיבציה המוגברת להימנע מהרשעה, פחות אפשר להבין איך מישהי המתיימרת להציג עצמה כבעלת תודעה חברתית ויכולת נתינה אינה מוכנה לשלם את חובה לחברה כאשר היא מועדת; רדו היתה צריכה לעמוד בראש מורם ולקבל עליה את הדין על העבירה שביצעה. לא פחות קשה להבין כיצד מי שאמורים לייצג את שלטון החוק ולהילחם על טוהר המידות יוצאים להגנתה. כפי שאנו דורשים מאנשי ציבור לשמש דוגמה בהתנהגותם, הם צריכים לשמש דוגמה ביחסם לעבירות של אחרים, גם כשהם אנשי ברנז'ה בכירים.

תומר גנון

חנה רדו צילום: ישראל יוסף

קמפיין הקונדומים: ימי הביניים של ליצמן

"זה נראה לך הגיוני שאת הולכת לשכב עם מישהו שעד עכשיו דיברת איתו אפילו פחות מעם הספר שלך?", שואל הקריין בפרסומת חדשה של משרד הבריאות, שמעודדת שימוש בקונדומים. בסרטון נראה זוג צעיר ועדכני שמכיר דרך אפליקציית היכרויות, ואחרי כמה דרינקים ממשיכים למיטה. המדינה, מתברר, מזועזעת מהסצינה השגרתית הזאת, של סקס אחרי היכרות קצרה, וממהרת לקשר אותה למחלות מין. כאילו אי אפשר להידבק ממי שדיברת איתו כבר שעות, או להיזהר עם מי שלא החלפת איתו אפילו משפט אחד. מין בטוח הוא נושא חשוב, וטוב שמשרד הבריאות רוצה לקדם שימוש בקונדומים. אבל מכאן ועד להיכנס להרגלי הזיונים של אנשים? האם בקרוב יקום גוף רגולטורי לעניין מספרי הדייטים הנדרשים לפני סקס? כמה כסף הקמפיין החשוך הזה לקח מהמסים שלנו? וכמה עמוק חלחלה רוח המפקד ליצמן לשורות משרד הבריאות?

ספי קרופסקי

אמזון: קיבלה כתף קרה

לפני שבועיים חשף "כלכליסט" את הכוונה של אמזון להיכנס לישראל, ועולם הקמעונאות המקומי נסער. אבל אולי הוא יכול להירגע אם רק יסתכל מזרחה. אמזון השיקה השבוע את הזרוע האוסטרלית שלה, שכוללת מרכז לוגיסטי ונועדה לאפשר לאוסטרלים לקבל את ההזמנות שלהם בתוך יום. לרגל ההשקה היא מעניקה למקומיים משלוח חינם (מעל 49 דולר), בניגוד לרוב החנויות המקוונות. עם זאת, יום המסחר הראשון, במקום לעבור בחגיגיות עד התנפלות, לווה בעיקר בתלונות על ההיצע הדל והמחירים הלא תחרותיים. במקביל, האוסטרלים הביעו אמון בקמעונאיות המקומיות בבורסה, והמניות שלהן עלו ב־2%-5% ביום ההשקה. חלק מהן, אגב, מחקו את הירידות שרשמו מאז שאמזון הודיעה על הגעתה, באפריל. אבל האנליסטים עוד מתקשים להכריע אם מדובר בפטריוטיות שתחזיק מעמד, או שהכוח האמזוני יראה לאוסטרליה, שוב, איך נראה כיבוש זר של תרבות מקומית.

תמר טוניק

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון צילום: רויטרס

פייסבוק לילדים: תינוקות שנשבו

פייסבוק השיקה השבוע אפליקציית מסרים מיידיים שמיועדת לילדים בני 6 עד 13 (גיל המינימום ברשת החברתית). החברה דיברה על יצירת סביבה בטוחה לילדים, שבה ההורים יכולים לראות עם מי הם מדברים ומה קורה להם. אבל מאחורי המטרה הנעלה עומדת ההבנה שכל חברה מסחרית כבר הפנימה: אם מגיעים לצעירים ומעצבים את דפוסי ההתנהגות שלהם, הם נשארים לקוחות שלך לכל החיים. מי ששותה קולה בגיל 5 יתקשה להגר לפפסי, ומי שהתחיל להתגלח עם ג'ילט כנראה לא יעבור לשיק. הצעירים של היום נוטשים את פייסבוק או לא מצטרפים אליה כלל? הנה היא מדלגת דור ושמה יד על הצעירים של מחר. כי אף פעם לא מוקדם מדי לוותר על הפרטיות.

עומר כביר

אריק קאנטונה, מכוכבי מנצ'סטר הגדולים בכל הזמנים, עדיין חולם לחזור הביתה