גפני מאיים להתערב בחקיקה במשבר המס על מבקשי מקלט

בדיון שנערך אתמול בוועדת הכספים, דרש יו"ר הועדה משה גפני לקבל תשובות מהמשרדים השונים לגבי הדרישה לגבות את היטל העובדים הזרים בגובה 20% גם משכרם של מבקשי מקלט ומסתנני עבודה. זאת בעקבות זעקתם של עשרות בתי עסק שמאיימים בסגירה לאחר שלא זכו לתמיכת בית המשפט העליון, ועומדים בפני חוב תשלום מס של מאות אלפי שקלים עבור שנים אחורה שבהן העסיקו את העובדים.

גפני הזהיר כי אם הממשלה לא תנקוט בפעולה כלשהי בכדי להתמודד עם המצב, יקדם חקיקה בעצמו. עם זאת, מתווה החקיקה עדיין לא ידוע.

שי ברמן מנכ"ל איגוד המסעדות צילום: דנה קופל

ההיטל נקבע בשנת 2006 כך שבעלי עסק שבחרו לא לשלם את המס בעקבות חוסר המדיניות הברורה מול מבקשי המקלט, או כאלו שהומלץ להם שלא לעשות זאת בטענה כי הפרשנות של ההיטל אינה נכונה, עומדים עכשיו בפני חובות גדולים. במהלך הדיון אמרו נציגי הרשות כי לא מדובר בגבייה רטרואקטיבית, כפי שמבקשים לטעון העסקים, שכן כבר ב־2011 יצא חוזר שהבהיר כי ההיטל חל הן על מעסיקי עובדים זרים, והן על מבקשי מקלט. כעת מציעים ברשות פריסה ל־36 תשלומים, כמו גם ויתור על מחצית מהריבית שנצברה.

מבחינת רשות המסים מי שהחליט לוותר על תשלום ההיטל עד שתגיע קביעת בית המשפט העליון היה צריך לקחת בחשבון שעמדתו לא תתקבל ולהיערך לכך מראש. ואכן, בספטמבר האחרון קבע בי המשפט כי ההיטל חוקי. כעת מבקשים איגוד המסעדות יחד עם עוד ארגונים דיון נוסף בבג"ץ בבקשה לשנות את הפסיקה, כאשר .

נציגים של בעלי העסקים השונים הבהירו כי מי שצריך לתת מענה לבעיה הוא אגף התקציבים שהתעקש על החקיקה כפי שהיא, בעוד שמבחינת רשות המסים במקרה הזה, היא בסך הכל צינור הביצוע.

לדברי מנכ"ל איגוד המסעדות בישראל שי ברמן, משמעות ההיטל עבור עובד היא כ־20 אלף בשנה, בהנחה שהוא מרוויח 8000 שקל בממוצע, כך שמסעדה קטנה המעסיקה חמישה עובדים חייבת עכשיו 100 אלף שקל על כל שנה שלא שילמה.

"נפגשנו עם מספר לא מבוטל של שרים וחברי כנסת, בניהם שר האוצר כחלון".

"היחיד שסייע לנו הוא יו"ר ועדת הכספים, שלא היה לו הון פוליטי לסכן. כל השאר לא נקפו אצבע בשבילנו.".

עוד הוסיף כי "במשך שנים רשות המסים לא גבתה ולא הוציאה שומות, ועכשיו פתאום נזכרה."

הממשלה נמצאת כעת במלכוד שכן מאחר וכבר שולמו מיליארדי שקלים של היטל זה על מבקשי מקלט, לוותר על הגבייה יהיה למעשה אכיפה בררנית ולא חוקית. בנוסף, מי שכבר שילם את המס יוכל לתבוע את כספו בחזרה, מה שיעמוד על מיליארדי שקלים.

מי שהעלה סוגיה שעלולה להציב את הממשלה בפני בעיה היה ח"כ עודד פורר. הוא טען כי הממשלה נוקטת בעמדה כפולה, שכן במכרזים שמוציאים משרדי הממשלה הם נדרשים לוודא שהמעסיקים משלמים את כל הזכויות הסוציאליות והחובות עבור העובדים. במקרה הזה משרדי הממשלה לא וידאו שעל מבקשי המקלט שהועסקו שולם היטל העובדים הזרים. דבר זה מלמד על כך שעמדתם היא כי הם לא חייבים בתשלום זה, והמכרזים של הממשלה יחד עם הדרישות של המשרדים לא לקחו בחשבון את אותו היטל.

כעת מבקשת ועדת הכספים את עמדת היועץ המשפטי לסוגיה הזו, שחושפת את חוסר התיאום בין גופי הממשלה השונים.