"בוררים לפי דין תורה" - שירות בוררות תורני אלטרנטיבי

בתי הדין הרבניים, כמו כל בתי המשפט בישראל, עמוסים בעבודה וסובלים ממחסור בתקנים לדיינים. לפיכך, הם אינם עומדים בזמנים הגיוניים מרגע פתיחת תיק ועד לסגירתו. מאז פסק הדין של בית המשפט העליון שמנע מבתי הדין הרבניים מלעסוק בדיני ממונות, פרחו במגזר החרדי והדתי עשרות בתי דין פרטיזניים הפוסקים בדיני ממונות לפי דין תורה בהתבסס על חוק הבוררות. בתי דין אלה, מתנהלים "כמו בשטעטל" ללא סדר דין, ללא מזכירות וללא הכשרה מתאימה של הדיינים, ומשתמשים מצד אחד בסמכויות הניתנות לבוררים על ידי חוק הבוררות, ומצד שני עוקפים את סמכות שנותן החוק לבתי המשפט לפקח על פסקי בוררות, באמצעות תרגילים כמו מתן "פסק דין ביניים" או הכנסת סעיף להסכם הבוררות האוסר על הבורר לנמק את פסק הבורר.

אנשים דתיים, המחויבים לפי אמונתם לפתור סכסוכים בדין תורה, מוצאים עצמם דנים במערכת משפט הנחותה ברמות רבות ממערכת המשפט הרשמית, (שאף היא אינה מצליחה לתת מענה מושלם בשל העומס הרב בו היא נתונה). לצורך שינוי בתחום זה השיקה הפדרציה לבוררות את שירות "בוררים לפי דין תורה" - שירות בוררות תורני אלטרנטיבי, אשר יקל על בתי הדין הרבניים ויאפשר לפונים אליו חלופה של בוררות על פי דין תורה בטווח זמן קצר משמעותית מזה של בתי הדין. הפדרציה לבוררות, מוסד בוררות מוביל, מפעיל נהלים מחמירים על כל ההליכים המתקיימים בו.

מהי בוררות?

בוררות הנה אלטרנטיבה להליך משפטי, באמצעותה ניתן ליישב סכסוכים ולהגיע, תוך זמן קצר, לפתרון הוגן ויעיל. הבוררות יכולה להתקיים רק כאשר ישנה הסכמה בין הצדדים להעביר את ההכרעה בסכסוך שביניהם לבורר. ההכרה של מערכת המשפט הישראלית ביעילותו של הליך הבוררות באה לידי ביטוי בחוק הבוררות שנחקק בשנת תשכ"ח 1968, והחליף את פקודת הבוררות שנשארה במשפט הישראלי כירושה ממערכת המשפט של המנדט הבריטי.

חוק הבוררות חוקק מתוך הבנה שלמערכת המשפט הרשמית ישנן נקודות תורפה, הפוגעות באיכות ההליך השיפוטי המתרחש בין כתליה. נקודות התורפה המרכזיות של מערכת המשפט הרשמית הן:

1. דגש על הכרעה פורמלית לפי החוק על חשבון ה"צדק".

2. חוסר מומחיות של השופטים בנושאים מקצועיים המובאים בפניהם.

3. כללי פרוצדורה מורכבים המנוצלים על ידי הצדדים להשיכת ההליכים ולהתעללות בצד השני.

4. עומס על בתי המשפט .

בשונה מהגשת תביעה לבית משפט לפיו צד יכול "לגרור" צד אחר ללא צורך בהסכמתו להתדיינות בבית משפט, פתיחת הליך בוררות מושתת על הסכמת הצדדים. ההסכמה למסור סכסוך לבוררות יכולה להיווצר לפני שהתגלע הסכסוך או לאחר שהסכסוך נוצר. בהסכם הבוררות יכולים הצדדים לקבוע את הכללים לניהול הבוררות שביניהם, כגון: מי יהיה הבורר, כיצד יוסכם עליו, האם הבורר יכריע לפי חוק או לפי צדק ואם הבורר יכריע לפי חוק, לפי איזו מערכת חוק יכריע - האם לפי הדין הישראלי, דין מדינה אחרת או דין דתי.

עו"ד דרור רוזנברג

לטובת החוששים מהליך הבוררות, קבע החוק מנגנון פיקוח (של מערכת בתי המשפט) על איכות הכרעות הבורר. למרות שהליך הבוררות לא התרחש בבית משפט השייך למערכת בתי המשפט של המדינה, החוק מאפשר, במקרים בהם הליך הבוררות או פסק הבוררות חרגו מעקרונות הצדק של מערכת המשפט, לפנות לבית משפט על מנת שיתקן את המעוות. החוק מגדיר את העילות בגינן ניתן לפנות לבית משפט בערעור על פסק בוררות, לדוגמה במקרה בו לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו, או במקרה שהותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין ספציפי, והבורר לא עשה כן, או במקרה שתכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור. בסמכות בית המשפט לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר.

"מדובר בפריצת דרך משמעותית, בחיבור של הלכה ומשפט" אומר עו״ד דרור רוזנברג, מנכ"ל הפדרציה לבוררות, ומוסיף: ״אזרחי ישראל שתפיסת עולמם מחייבת אותם לנהל את הסכסוכים ביניהם לפי דין תורה, זכאים לקבל שירות משפטי מקצועי, שאינו נופל באיכותו מהמקצועיות של מערכת המשפט של ישראל". זמני ההמתנה הארוכים אינם גזירת גורל ועלולים להביא לעינוי דין ולמתחים מיותרים. פנייה לבוררות יכולה להוות פתרון ראוי. צוות הבוררים מורכב מתלמידי חכמים, דיינים ודיינים בדימוס שאינם מזוהים פוליטית ואינם מחויבים פוליטית, המקובלים על כלל האוכלוסייה המתדיינת בבתי הדין. המטרה שלנו היא להציג סטנדרט של מקצועיות, שקיפות ויעילות שהציבור הדתי ידרוש מכל בתי הדין הפרטיים להתאים עצמו אליו".