קיש בסוגיית התובענות הייצוגיות: "מתנגד להעלות אגרות רק לאזרחי ישראל ולא לתושבי הרשות"

משבר בקואליציה בדיון בוועדת החוקה על החלת אגרת תובענות ייצוגיות. זאת בעקבות דרישתו של ח"כ יואב קיש מהליכוד להכפיל פי שלושה את אגרת העתירה לבג"ץ לתושבי הרשות הפלסטינית מ-1,800 ל-5,400.

קיש הודיע שלא יצביע בעד מתווה הפשרה של התובענות הייצוגיות עד ששרת המשפטים איילת שקד מהבית היהודי תקבל את הצעתו.

יואב קיש צילום: יואב דודקביץ

לדבריו, "אני מתנגד להעלות אגרות לאזרחי ישראל לפני שמעלים אגרות למי שאין אזרח, עניי עירך קודמים. כל עוד השרה מתנגדת להצעה שלי, אני מתנגד למתווה הפשרה. השרה צריכה לדעת שכרגע אין לה רוב". בתגובה הודיע יו"ר ועדת החוקה ניסן סלומינסקי ש"אתה הולך פה לפיצוץ קואליציוני. אם לא נצביע על זה, שום דבר לא יעבור".

ניסן סלומינסקי צילום: אלכס קולומויסקי

משרד המשפטים הציע להטיל אגרה של 12 אלף שקל על הגשת תובענה ייצוגית בבית משפט שלום, ואגרה של 24 אלף שקל על החלת תובעה ייצוגית בבית משפט מחוזי. בטענה שהדבר חיוני כדי למנוע תביעת סרק.

כיום אין כל אגרה על תביעות כאלה. הדיון על החלת האגרות נמשך כבר זמן רב בשל ההתנגדות הרחבה של חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, ושל ארגוני החברה האזרחית. הם טוענים שהאגרות הגבוהות יחסמו את הדרך לתיקון עוולות אזרחיות.

יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי ושרת המשפטים איילת שקד מציעים מתווה פשרה.

על פי המתווה, האגרות יופחתו בשליש לעומת ההצעה, ויעמדו על 8,000 שקל לתובענות ייצוגיות בבימ"ש השלום - במקום 12 אלף; ו-16 אלף שקל לתובענות ייצוגיות בבית משפט מחוזי או כנגד רשות מנהלית במקום 24 אלף. התובע ישלם מחצית מהסכום עם הגשת התובענה, ואם זכה בתביעתו יושב לו הסכום ולא ישלם את המחצית השנייה.

על פי המתווה, במקרים בהם התובע זוכה או ניתן פסק דין שמאשר הסדר פשרה שבמסגרתו מתקן הנתבע את העוול ומפצה את חברי הקבוצה, התובע לא ישלם את המחצית השנייה של האגרה וכן תוחזר לו המחצית הראשונה. במקרה שניתן פסק דין שמאשר הסתלקות מהתביעה – לשופט יהיה שיקול דעת האם לפטור את התובע מהחצי השני של האגרה ולהשיב לו את החצי הראשון של האגרה.

לפי מתווה הפשרה יינתן פטור מהאגרות בנושאים של אכיפת זכויות בתחום איכות הסביבה, איסור אפלייה, דיני עבודה ופגיעה באנשים עם מוגבלות.

עוד מוצע להעביר תיקון חקיקה שבמסגרתו ייקבע, לראשונה, כי במקרה של תביעת סרק השופט יהיה רשאי – מטעמים מיוחדים שיירשמו – להטיל הוצאות על עורך הדין עצמו.