חקר ביצועים: השבוע של טבע, האוזר וכחלון

האוזר: כך עושים זאת

ההודעה של יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר על פרישתו כשנה וחצי לפני תום הקדנציה היא כמו סיבוב ניצחון של שחקן שהבקיע שער אדיר ועכשיו יורד לספסל לקול תשואות האוהדים. כהונתו של האוזר עוד תיבחן, אבל דבר אחד ברור: יו"ר הרשות הראה איך מנהלים חקירה רגישה ומסובכת של אישים בצמרת העסקית והפוליטית, משלימים את חלקה הגלוי בתוך פחות מחמישה חודשים ומספיקים להגיש המלצות חד־משמעיות לפני שאיזה דוד ביטן קופץ לחוקק נגד זה חוק. המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה מוזמנים ללמוד.

אמיר זיו

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך צילום: אוראל כהן

טבע: צריך לדעת לשחרר

נציגי טבע לא טרחו להגיע השבוע לדיון בכנסת על הפיטורים הצפויים בחברה. כמה שעות אחרי הדיון פרסמה החברה תוכנית מפורטת המתייחסת לשינוי המבני שהיא מתכננת, וכתבה שבעוד שבועיים תציג את המחיר של השינוי המבני, בלי לציין כמובן שהמחיר הוא קרוב ל־2,000 משרות בישראל. למה אנשי טבע לא יכלו לספר כל זאת בכנסת ב־11 בבוקר, אלא חיכו ל־4 אחר הצהריים? כי ב־11 בבוקר המשקיעים האמריקאים עוד ישנים, וב־4 הם יכולים להתחיל את יום המסחר עם החדשות מטבע. היום הדרמטי הזה הוכיח סופית שהחברה כבר מזמן לא ישראלית, ואין לה עניין בדיאלוג עם נבחרי הציבור כאן. לראשונה בתולדות החברה, גם המנכ"ל וגם סמנכ"ל הכספים שלה אינם ישראלים. למעשה, בהנהלת החברה נותרו רק שני ישראלים, סמנכ"ל משאבי האנוש וסמנכ"לית התקשורת. זה שיצטרך לבצע את הפיטורים ההמוניים בישראל וזו שתצטרך להסביר אותם לציבור הישראלי. מתישהו גם הציבור הזה יצטרך להפנים שספינת הדגל של הכלכלה המקומית כבר הפליגה מכאן.

סופי שולמן

קור שולץ, מנכ"ל טבע

כחלון: הציבור מבין

השבוע נחשפה יוזמה של ארגוני המעסיקים, שלפיה ישלמו יותר מס כדי שהמדינה תוכל להעלות את קצבאות הזקנה. בעוד שר האוצר משה כחלון חושב איך להוריד מסים כדי לקושש עוד כמה קולות בבחירות הבאות, המעסיקים מזכירים לו שהשאלה היא לא (רק) מה גובה המס, אלא מה עושים איתו. במקום הוזלה של כמה שקלים במכס על מקררים כחלון יכול להודיע, למשל, שבשנה הבאה יוסיף תקציב כדי להקטין את הצפיפות בחדרי המיון ובכיתות או לשפר את התחבורה הציבורית. הוא יועיל כך לחברה ולכלכלה, וגם, על הדרך, יכול לזכות בקצת יותר קולות מאלה שיגיעו בעקבות הורדת מסים. כי הציבור מסוגל להבין שכדאי לו לשלם יותר אם הכסף משמש לדברים טובים, והוא גם מסוגל להבין מתי הורדות מסים הן אות לייאוש של שר האוצר מהיכולת של המדינה לספק לאזרחים שירותים בסיסיים.

מיקי פלד

שר האוצר, משה כחלון צילום: פוטו מרסאלו

שקד: פתרון עצלני

במסגרת הבליץ של הממשלה על הדמוקרטיה ועל הליכים שמחזקים את הציבור, תחת הרעש שעושה חוק ההמלצות, מסתתר עוד מהלך, שעובר קצת בשקט אבל מצדיק ביקורת רועמת: שרת המשפטים איילת שקד מנסה לצמצם את התביעות הייצוגיות באמצעות ייקור משמעותי של האגרות. את העומס בבתי המשפט אפשר להקל בדרכים אחרות, וגם בתביעות הסרק הייצוגיות, הטיעון המרכזי של תומכי האגרות, אפשר לטפל בכלים קצת פחות עצלניים ויותר יצירתיים. אפשר, למשל, לאסור על הסדרי פשרה, הערוץ האוטומטי שאליו רצים הצדדים, או להגביל את שכר הטרחה, המוטיבציה העיקרית של לא מעט עורכי דין. כך תישאר הזירה הזאת פנויה יותר, ויעילה יותר, למאבקים מוצדקים. כי בשבילם נולדו התביעות הייצוגיות והן חייבות להישאר כלי נגיש לכל אחד. במדינה שעסוקה ללא הפסק בהצרת צעדיהם של הגופים שאמורים לשמור על הדמוקרטיה ועל הצדק, חייבים להשאיר לאזרחים את האפשרות לעשות זאת.

גלית חמי

שרת המשפטים, איילת שקד צילום: אוהד צויגנברג

אייפקס: שוב אתם?

האפשרות ששאול אלוביץ' ימכור את השליטה בבזק עוררה לאחרונה כבר קונים פוטנציאליים, שמכינים הצעות רכישה. אחת מהן היא קרן אייפקס, שכבר החזיקה בבזק בעשור הקודם. רק לפני חודש חשף מבקר המדינה שבסיבוב ההוא אייפקס קיבלה פטורים נדיבים ממס בלי שנבדק אם היא עומדת בתנאים הנדרשים, ושאף שבתמורה לפטורים היתה אמורה לבצע השקעות במשק באמצעות החברה, זה לא קרה. בתנובה אייפקס לקחה את זה רחוק יותר, עם פטור מלא ממס, בלי השקעות ועם סחיטה אינטנסיבית של נכסי החברה, ואחרי דו"ח המבקר כבר היה ברור שאפשר לדבר על דפוס. אם אייפקס אכן תנסה לקנות שוב את בזק, אולי כדאי שהפעם המדינה לא תפנק אותה בפטורים של מיליארדי שקלים?

עמרי מילמן

מימין: זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס ושאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק צילומים: עמית שעל , יובל חן

השבת: חילונית מתמיד

בניגוד לתחושה הכללית, הסטטוס קוו בענייני השבת נע כל הזמן לעבר הקוטב החילוני (גם אם לעולם לא יגיע אליו). ככה זה כשהכוחות הכלכליים, אלה ששולחים אותנו לעבוד בימי חול הכי הרבה שעות ב־OECD, חזקים מהדיבר הרביעי. גם חוק השבת החדש לא משנה כלום; חוקים עירוניים שמאשרים מסחר בשבת יבוטלו בידי שר הפנים החרדי? עד היום היה אחד כזה, בתל אביב, וממשלת ליצמן־דרעי אישרה אותו השבוע בפועל. בשאר המקומות עסקים ייפתחו כמו תמיד בלי חוק עזר, הרשויות לא יאכפו את החוק, ומשרד הפנים לא ממש להוט להקים צבא פקחי שבת. ולא רק בקניות, החרדים לא מעזים לגעת גם בכדורגל, בבתי הקולנוע, בשמורות הטבע ובפיצוציות. הם לא נלחמים כדי שנשמור על השבת, רק רוצים שנצטרף למסורת היהודית המפוארת של קריצה־ישראבלוף־קריצה. ואמרו אמן.

אורי תובל

בריטניה: ההתנתקות האמיתית

דידייה בורובסקי, הכלכלן הראשי של ענקית הקרנות הצרפתית Amundi, נשמע השבוע אופטימי: הכלכלה העולמית צומחת, ולהבדיל מבעבר, אין מנוע אחד שגורר את כל השאר, אלא צמיחה מסונכרנת של הכלכלות הגדולות, חזרה של ההשקעות ועלייה מהירה בסחר העולמי. במסגרת כנס של אמונדי ו־Gar Capital בתל אביב, בורובסקי מצא רק אי אחד של פסימיות: בריטניה. אפשר לשרטט מעגל קסמים שבו מדיניות צנע הרסנית הביאה לתמיכה בברקזיט, שמוביל לאינפלציה גואה, משכורות קפואות ואי־ודאות. בבריטניה עצמה העריכו השבוע מומחים שמשקי הבית ירשמו ירידה בהכנסה הפנויה במשך 19 רבעונים רצופים, בין 2015 ל־2020. זו תחזית קודרת, שמשאירה את האי מבודד; בורובסקי הצרפתי מעריך שלצרות הבריטיות לא תהיה השפעה ניכרת על הכלכלה הצומחת של אירופה. במילים אחרות, מי שהיתה האימפריה הגדולה בעולם היום אפילו לא מספיק משמעותית כדי לטלטל את היבשת שלה.

אורי פסובסקי

דידייה בורובסקי צילום: עמית שעל

יוטיוב: רק אנשים יגנו מאנשים

יוטיוב חוותה השבוע חרם פרסומאים שני השנה, הפעם לאחר שהתגלה שלסרטונים מצורפות תגובות של פדופילים שמתפרסמות ללא מפריע. החברה מיהרה להסיר 150 אלף סרטונים וסגרה 270 חשבונות שפרסמו את הסרטונים (ובהם ילדים בלבוש חלקי) או את התגובות. גם פייסבוק וטוויטר נתקלו בבעיות של תוכן פוגעני, ואפילו אמזון ספגה ביקורות על מוצרים עם כיתוב או תמונות לא ראויים. התגובה של חברות הטכנולוגיה תמיד זהה: "נשפר את האלגוריתם". אבל האמת היא שהן יודעות היטב שהאלגוריתם לא מסוגל לזהות מוקשים כאלה בלי שתוכנת לכך. יכולות של למידה אוטונומית וזיהוי תכנים בעייתים לפי הקשר הן משהו שהבינה המלאכותית עדיין לא עושה טוב מספיק. כדי לזהות בעיות חדשות, לחברות אין ברירה אלא להעסיק צוות אנושי, איטי ומגושם ככל שיהיה.

הגר רבט

בעקבות ההודעה על אירוסי הנסיך הבריטי הארי והשחקנית האמריקאית מייגן מרקל, היוצר האמריקאי לין־מנואל מירנדה עוקץ