למרות העלייה בהכנסות: לשכת עוה"ד לא תפחית את דמי החבר בשנה הבאה

למרות העלייה המתמדת במספרם של עורכי הדין ובהכנסות לשכת עורכי הדין, הלשכה בראשותו של עו"ד אפי נוה לא מתכוונת להפחית השנה את דמי החבר שמשלמים עורכי הדין ואשר מהווים תנאי לעיסוק במקצוע. על כן, כמו ב־2017 רוב עורכי הדין בישראל, שהם בעלי ותק של חמש שנים ומעלה, ישלמו ב־2018 אגרה שנתית של 966 שקל. עורכי דין בעלי ותק נמוך יותר ישלמו סכומים נמוכים יותר. החלטת המועצה הארצית של הלשכה לא להפחית את דמי החבר מתקבלת אחרי שנתיים שבהן בוצעו הפחתות קלות שהסתכמו יחד בכ־15%.

תקציב 2018 עומד על 67 מיליון שקל, זאת לעומת 61 מיליון שקל ב־2017. מה שבולט מאוד באופן אישור התקציב לשנה הקרובה הוא היעדר כמעט מוחלט של מתנגדים. מפרוטוקול הדיון לאישור תקציב הלשכה עולה כי הוא אושר ברוב של 22 תומכים מול מתנגד אחד בלבד.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה. "אנו נמצאים בכנסת ומקבלים המון כבוד" צילום: עמית שעל

האידיליה השוררת בלשכה והיעדר המתנגדים הפוליטיים מסייעים להצניע החלטות שבלשכה כנראה לא רוצים לתת להן פומבי. כך, למשל, מבדיקת "כלכליסט" עולה כי זה יותר משנתיים, מאז אוקטובר 2015, מכהנת עו"ד אביטל אוזן בתור מנכ"לית מחוז מרכז של הלשכה, אולם בתקציב הלשכה אין לכך כל זכר. לפי תקציב 2018, ללשכה ישנם חמישה מחוזות, אלא שמחוז מרכז לא נכלל בהם, כלומר הוא לא קיים עדיין. ואכן, לפי החוק המחוז יתחיל לעבוד באופן רשמי רק ביוני 2019. אז למה ארבע שנים קודם כבר נדרש מינוי של מנכ"לית? ואם כבר יש מחוז ב"הרצה" ויש מנכ"לית ושלושה עובדים, כפי שנמסר מהלשכה, מדוע כל המידע הזה לא נמסר בתקציב הלשכה?

עו"ד אביטל אוזן, מנכ"לית מחוז מרכז. כבר שנתיים עומדת בראש מחוז שלא קיים צילום: יניב כהן

הניסיון לקבל פרטים על עלות שכרה של המנכ"לית לא צלח, מאחר שהלשכה שומרת את הנתון הזה חסוי. כך גם לגבי ועדת האיתור שבחרה באוזן לתפקיד. אוזן, למי ששמה מצלצל מוכר, היתה העוזרת האישית של ראש הלשכה בעבר, עו"ד יורי גיא רון, וכשהוא הפסיד בבחירות היא מונתה ב־2012 לעוזרת האישית של מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר, ונשארה שם עד 2015. בפרק זמן זה יריבו של גיא רון, עו"ד דורון ברזילי, נבחר כראש לשכה, אך הוא התקשה מאוד לפעול מאחר שעו"ד אפי נוה, שהיה אז ראש מחוז תל אביב, חבר לגיא רון ועם תמיכת הנהלת בתי המשפט הצליח לגבור על ברזילי, להשתלט על ראשות הלשכה ולהביא למצב של היעדר מתנגדים בלשכה.

תקציב 2018 נחלק באופן דומה לתקציבי שנים קודמות. ההוצאה העיקרית היא תשלום משכורות לעובדי הלשכה, עריכת כנסים, השתלמויות ויחסי ציבור. קשה להבין מהתקציב כמה כסף הולך על שכר עובדים, מכיוון ששכרם פרוס לאורך ורוחב סעיפים שונים, ואין סעיף אחד שמרכז את ההוצאה על שכר. אגב, בעבר היה סעיף כזה. בתקציב 2018 רואים ש־650 אלף שקל הולכים על שכר ורכב למנכ"ל, 2.9 מיליון שקל עבור "מנגנון הנהלה וגזברות", 490 אלף שקל עבור "מנגנון ראש הלשכה", 1.2 מיליון שקל עבור "מנגנון הוועד המרכזי", 1.3 מיליון שקל עבור "מנגנון מחלקת כנסת וקשרי ממשל" ו־1.3 מיליון שקל מנגנון דוברות והסברה.

באופן דומה פזורות בספר התקציב ההוצאות על כנסים והשתלמויות, באופן שמקשה להבין כמה בדיוק מוציאה הלשכה על הפעילות הזו, שרוב עורכי הדין כלל אינם משתתפים בה. כך, למשל, מוקדשים 3 מיליון שקל ל"קשר עם הקהילה", שמורכב בין היתר מכנסים באילת.

לפעולות הליבה של הלשכה מוקדש סכום זניח של כ־1.8 מיליון שקל, ואכן כבר כמה שנים נראה כי מערך האתיקה קורס תחת העומס: תלונות אינן מטופלות במשך חודשים ואפילו שנים, ותיקי תלונה מועברים ממחוז למחוז בגלל קשרי היכרות וניגודי עניינים.

1.35 מיליון שקל מושקעים במחלקת כנסת וקשרי ממשל. מה מטרת היחידה הזו? לפי דברי נוה, "אנו נמצאים בכנסת ומקבלים המון כבוד". 27 מיליון שקל מועברים למחוזות תל אביב, ירושלים, דרום, צפון ונצרת.