היועמ"ש: היוזמות להחלשת שומרי הסף - "מטרידות ופוגעות במשילות"

"מדובר מקבץ הצעות חוק שצריכות להטריד מנוחתו של כל אדם, ובמיוחד שלי. הצעדים האלה לא מקדמים משילות אלא פוגעים בה, זהו מדרון חלקלק שסופו מי ישורנו", אמר היום (ה') היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שמתח ביקורת בכנס שנת המשפט בחיפה על מקבץ היוזמות להחלשת שומרי הסף שעלו לאחרונה: ההצעה למנוע מהיועץ המשפטי להתייצב בבית המשפט כשדעתו שונה משל הממשלה, הגברת השפעת הדרג הפוליטי במינוי היועץ המשפטי למשרדי הממשלה, מניעת חקירת ראש ממשלה מכהן (החוק הצרפתי), צמצום סמכויות מבקר המדינה וחוק ההמלצות האוסר על המשטרה לפרסם את המלצותיה בסיום החקירה.

היועץ הגן על החלטת פרקליט המדינה שי ניצן לחקור את דובר שוברים שתיקה, דין יששכרוף, שטען כי היכה פלסטיני בעת שירותו הצבאי בשטחים. לדבריו, "להודעת שרת המשפטים על הצורך לפתוח בחקירה לא היה קשר כיוון שההחלטה לחקור התקבלה לפני דברי השרה. הניסיון לייחס מוטיבציה זרה להחלטה זו הוא חסר ביסוס וראוי לכל גנאי. חכמים היזהרו בדברכם". בכך התייחס לדברי היועץ המשפטי ושופט בית המשפט העליון לשעבר, צבי זמיר, שמתח קודם לכן ביקורת על ההחלטה לפתוח בחקירה.

היועמ"ש מנדלבליט צילום: מוטי קמחי

תרומת מערכת המשפט לדמוקרטיה

"מערכת המשפט היא ערובה לשמירת שלטון החוק והדמוקרטיה ולכן עלינו לשמור על מערכת עצמאית בלתי תלויה ונקייה מהשפעות פופוליסטיות", אמרה בכנס נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, "מדינת ישראל חרתה על דגלה מיום הקמתה משטר דמוקרטי. בתי המשפט תרמו לכך תרומה מכרעת, אבל החינוך לדמוקרטיה מתחיל בגן הילדים".

לדבריה, "במדריך לגננת מצאתי הנחיות כיצד להנחיל ערכי דמוקרטיה בגן הילדים. 'לכל אחד זכות לרקוד ולשיר' כתוב ומעוגן שם עיקרון ההשתתפות. יש הגורסים שבית הספר אינו דמוקרטי בגלל המבנה ההיררכי, אבל מחקרים מראים שבתי ספר מצוידים ביכולת רבה יותר מהורים בחינוך לחשוב, לבקר ולהטיל ספק וכן בלימודי אזרחות וזכויות אדם".

השופטת חיות צילום: יאיר שגיא

"החינוך לדמוקרטיה בישראל היא משימה מורכבת במיוחד לנוכח הפילוג, השסעים והשונות שהיא כר פורה למתחים", הוסיפה חיות, "חששות לגבי יציבות הדמוקרטיה בישראל עולים לנוכח העובדה שהילדים החרדים, אחד מכל ארבעה תלמידים, אינם לומדים אזרחות ואינם מחונכים לדמוקרטיה. יש להתנות הכרה ותקציבים למוסדות חינוך בחובה ללמד לימודי אזרחות. הבערות היא עשב שוטה שדיקטטורים אוהבים לטפח בקרב נתיניהם. דמוקרטיה לא יכולה להרשות לעצמה בערות. דווקא היהדות חידשה לעולם את הזכות להיות שונה. היהדות אוחזת במחלוקת, מכבדת אותה ורואה אותה תנאי לקיום החברה. ניתן לחלוק אבל בכבוד הדדי".

"כתב אישום? על ר"מ להתפטר"

"עובד ציבור, לרבות ראש ממשלה, חייב להתפטר אם יוגש נגדו כתב אישום. זה ההיגיון בפסקי הדין של דרעי ופנחסי שנתנו מאיר שמגר ואני", אמר אהרן ברק, לשעבר נשיא ביהמ"ש העליון והיועץ המשפטי לממשלה במושב יועצים משפטיים לשעבר בכנס.

ברק התייחס למצב החוקי: "יכול להיות שאני טועה, אולי אינני מכיר את החוק ואולי שינו אותו מאז. אבל גם אם החוק מאפשר לראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום להמשיך בכהונתו - עליו להתפטר. המשפט מדבר בקולות שונים, יש עקרונות כלליים ולא רק חוק. אדם לא יכול להיות במשרה ציבורית כשמוגש נגדו כתב אישום".

"אנשי השלטון היום בישראל, שרים וחברי כנסת - הדמוקרטיה בשבילם זה רק שלטון הרוב", אמר ברק, "ולכן הם באים בטענות לבתי המשפט וליועמ"שים שמחליטים נגדם. אסור ששלטון הרוב יהפוך לדיקטטורה של הרוב. אין דמוקרטיה כשהרוב נוטל מהמיעוט את זכויותיו. לא הצלחנו להחדיר לחברי הכנסת את ההכרה שדמוקרטיה אינה רק החלטת הרוב אלא גם זכויות אדם, ותפקיד המשפט לאזן ביניהם". 

אהרון ברק צילום: נועם מושקוביץ'

ברק דיבר נגד היוזמה להעביר לשר את בחירת היועץ המשפטי של משרדו: "אסור שהיועץ המשרדי יתמנה כדי לשרת שר. זה לא ראוי. כל ניסיון לערב את השר במינוי היועץ המשפטי לו זה רע לשר ורע ליועץ. היועץ במשרד הוא זרועו הארוכה של היועץ המשפטי לממשלה. בזמני, כשבא אלי יועץ ואמר שהשר לוחץ עליו, אמרתי לו שאני אדבר עם השר. שאם הוא רוצה לריב שיריב איתי. זה מהלך מסוכן לשירות הציבורי ולייעוץ המשפטי".

"הרס הייעוץ המשפטי"

"זה הרס הייעוץ המשפטי", חיזק צבי זמיר, בעבר שופט בית המשפט והיועץ המשפטי, והוסיף בעניין זה כי "מערכת שומרי הסף בתחום המשפט נמצאת בסכנה ממשית כפי שלא הייתה מעולם. לרוב יש כוח ואם הוא מזלזל בערכים הוא יכול להשתמש בכוחו כדי לכרסם בדמוקרטיה והרושם שלי שהוא עושה זאת. אני מתגעגע למנחם בגין, איש ערכי שהבין מהי דמוקרטיה ומהם גבולות הכוח".

לדבריו, "אנו נמצאים היום בסביבה עוינת כלפי כל שומרי הסף שמבקרים את הממשלה לפעול במסגרת שלטון החוק. התקפות גסות וברוטליות היו תמיד על פסיקות בג"ץ ולפעמים על היועץ המשפטי, אבל היום כולם חשופים למערכה שנראית מאורגנת נגד המכנה המשותף של כל שומרי הסף. זה כשל גדול של השלטון והחברה בישראל".

זמיר התייחס לשאלה האם שומרי הסף חופשיים בתיפקודם תחת הלחץ הזה. "במקרה שנמצא בתחום האפור ובו נטען שמעשה הוא חוקי, אבל אפשר לטעון אחרת, ויש לחץ של שר על עובד ציבור שתלוי בו ועלול לשלם מחיר במעמד ובקידום - לא בטוח שהוא יחליט בניגוד לעמדת השר".

יצחק זמיר צילום: עמית שעל

זמיר הדגים זאת בהחלטת הפרקליטות לחקור את יששכרוף: "כשהשרה אומרת שצריך לחקור, אז במקרה כזה, כאשר אפשר כן ואפשר לא, אז למה שלא יחקור? לא כל אחד יכול לעמוד בלחץ הזה. התפקוד הזה אינו ראוי ועלול לערער את האמון הציבורי בשומרי הסף, וזה דבר חמור ביותר".

עו"ד יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לשעבר, דיבר במושב היועמ"שים בעד חוק ההמלצות האוסר על המשטרה לפרסם את המלצותיה בסיום החקירה, אבל לא בעיתוי הנוכחי: "אינני חסיד נלהב של המלצות המשטרה שאינן משרתות מטרה מועילה במיוחד. ההחלטה הסופית היא בידי התביעה ולא המשטרה. לכן סתירה בין השתיים תיצור חוסר אמון באחת הרשויות. אבל אני מתנגד בתוקף לשינוי הכללים תוך כדי משחק. זה בעיניי בלתי מתקבל על הדעת".

שרת המשפטים איילת שקד אמרה לגבי חוק ההמלצות: "לאנשי ציבור נגרם סבל כשאדם מסתובב שנה - שנתיים עם תדמית של פושע, עם המלצות המשטרה להעמידו לדין. בסך הכול החוק החדש דומה למצב הקיים שבו המלצות לא מפורסמות אלא באישור היועץ. החוק החדש יחזק הוראה זו שבפועל אינה מקוימת".