תוכנית הסיעוד הממלכתית: שאלות ותשובות

מדוע תוכנית הסיעוד הלאומית היא לא ביטוח סיעודי ממלכתי?

ביטוח סיעודי ממלכתי משמעו הנהגת ביטוח אוניברסלי לכל הציבור, כך שכל מי שיוגדר סיעודי יקבל קצבה ללא תלות במבחני הכנסה. תוכנית הסיעוד הלאומית היא הרחבה של המודל הקיים. התוכנית מתמצה בהפחתת בירוקרטיה ומתן שעות סיעוד נוספות בכפוף למבחני הכנסה. מספיק שהכנסתו הפנויה של החולה הסיעודי תגיע ל־10,000 שקל בחודש כדי שקצבתו תיחתך בחצי.

מה המשמעות של תוספת שעות סיעוד?

התוספת רלבנטית בעיקר לחולים סיעודיים ברמת התפקוד הנמוכה ביותר ששוהים בביתם. חולים אלו יזכו לתוספת של 40% בשעות הטיפול המקסימליות שיעלו מ־22 שעות שבועיות ל־30 שעות שבועיות (או מ־3,500 שקל בחודש ל־5,000 שקל).

אלא שלפי יועץ הביטוח גבי נקלי, מתוך 170 אלף זכאים, רק 25% זכאים לקצבה הגבוהה ביותר. חצי מהזכאים מקבלים מקבלים 9.75 שעות טיפול בשבוע — הרמה הנמוכה ביותר — ולפי התוכנית החדשה הם יקבלו תוספת של שעתיים בשבוע.

מימין: שר הבריאות יעקב ליצמן, שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בהשקת תוכנית הסיעוד הלאומית ביום שני צילום: גיל יוחנן

האם כל תושב ישראלי שיוגדר כסיעודי יהיה זכאי לשעות טיפול?

לא. הזכאות היתה ותישאר מבוססת על מבחני הכנסה. המשמעות היא שלא כדאי לבעלי הכנסה גבוהה מהממוצע לסמוך על הקצבה של ביטוח לאומי. למעשה, אם הכנסתו של החולה הסיעודי עולה על 14.5 אלף שקל בחודש, או על 20 אלף שקל בחודש יחד עם בן/בת זוגו — הזכאות מתבטלת לחלוטין. מבחן ההכנסה מביא בחשבון כל הכנסה פנויה: שכר, קצבת פנסיה, הכנסה מהשכרת דירה, דיבידנדים וכו'.

האם התוכנית כוללת זכאות חדשה לשעות טיפול?

כן. ביטוח לאומי עומד לשנות את המודל הקיים של רמות התפקוד. כיום ישנן שלוש רמות תפקוד ובתוכנית החדשה יהיו שש רמות שיפולחו לתת־קטגוריות.

השינוי העיקרי הוא הוספת מדרגה בסיסית עבור חולים סיעודיים שמתפקדים ברמה גבוהה — עצמאיים שזקוקים לסיוע בעריכת קניות או בניקיון הבית — שיקבלו קצבה של כ־1,000 שקל בחודש, בכפוף למבחני הכנסה. כיום חולים סיעודיים אלו אינם זכאים לקבל קצבה ברוב המקרים. הקצבה במדרגה החדשה תהיה גמישה. כלומר, הסיעודיים האלו יוכלו להשתמש בכסף לכל מטרה.

האם התוכנית כוללת שינוי בתנאי הזכאות של סיעודיים הזקוקים לאשפוז?

כן. מדובר בשינוי הדרמטי ביותר שכלול בתוכנית. במסגרת התוכנית יבוטלו מבחני ההכנסה של הילדים שהוריהם זקוקים לאשפוז. כלומר, הנטל יירד מכתפי הילדים.

כדי שחולה סיעודי כיום יהיה זכאי למימון האשפוז מהמדינה, הוא כפוף לשני מבחנים נפרדים: מבחן הכנסה של משק הבית שלו עצמו ומבחן הכנסה של ילדיו. אם הכנסת הילדים מספיקה, המדינה דורשת מהם לממן חלק מהאשפוז, גם אם ההורה עצמו עני מרוד. הדרישה הזו תבוטל בהדרגה עד 2021. אך מבחן ההכנסה של החולה הסיעודי עצמו לא ישתנה.

האם התוכנית תסייע לכמעט מיליון עובדים שייפלטו מהביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים?

לא ממש. לפי התוכנית, בני 60 ומעלה יוכלו להיקלט מיידית בביטוח של קופות החולים ללא חיתום או לרכוש ביטוח פרטי המשכי מהחברות שבהן בוטחו באופן קבוצתי.

בני 60 ומטה יוכלו להצטרף לביטוח של קופות החולים אם יסכימו לעבור חיתום או לרכוש ביטוח פרטי המשכי מהחברות שבהן בוטחו באופן קבוצתי. ייתכן שוועדי העובדים הגדולים יקיימו מגעים עם חברות הביטוח כדי לנסות ליצור את המצב שבו מי שמעוניין לרכוש ביטוח פרטי המשכי יקבל תנאים טובים ומחיר מופחת, שכן ביטוח פרטי הוא יקר משמעותית הן מהביטוח של קופות החולים והן מהביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים.

האם הביטוח הסיעודי של קופות החולים מספיק?

בזכות עצמו לא ממש. הביטוח של הקופות מקנה כיסוי של 5,500 שקל בחודש לחמש שנים. מי שהצטרף אחרי גיל 50 זכאי לקצבה של 4,500 שקל בחודש ומי שהצטרף אחרי גיל 60 זכאי לקצבה של 3,500 שקל בחודש. אבל אם מביאים בחשבון גם את הקצבה של ביטוח לאומי, התמונה נראית מעט טובה יותר. הבעיה היא כמובן שחולים סיעודיים רבים חיים יותר מחמש שנים לאחר שהפכו לסיעודיים.

ומה לגבי 4.5 מיליון איש שאין להם ביטוח כלל?

זו הבעיה האמיתית. האנשים האלו סומכים אך ורק על המדינה. כל מה שהם יקבלו במידה שיהפכו לסיעודיים זה 5,000 שקל בחודש לכל היותר — סכום שלא מספיק לכיסוי העלויות של חולה סיעודי בביתו שמגיעות ל־8,000 שקל בחודש לפי ההערכות.