ארבע השאלות על ההתפטרות של שאול אלוביץ' מתפקיד יו"ר בזק

ביום חמישי האחרון דיווחה בזק לבורסה לני"ע הודעה קצרצרה שלפיה הדירקטוריון קיבל את הצעתו של בעל השליטה בחברה שאול אלוביץ' לפיה "עד להודעה אחרת הוא אינו מבקש לחזור למלא את תפקיד יו"ר הדירקטוריון של החברה, וכהונתו של דוד גרנות כממלא מקום זמני של יו"ר הדירקטוריון תימשך". אלא שההודעה הקצרה הזו מעלה כמה שאלות שעליהן בזק טרם השיבה.

שאול אלוביץ' צילום: אוראל כהן

השאלה הראשונה היא עקרונית. האם להדרה העצמית שעושה אלוביץ' מתפקיד יו"ר הדירקטוריון יש משמעות אפקטיבית כל עוד הוא נותר דירקטור בחברה, שותף לכל ישיבות הדירקטוריון ולהחלטות שמתקבלות בבזק? מצב דומה מתרחש בחברת מגדל ביטוח, שבה בעל השליטה שלמה אליהו אינו מכהן בתפקיד יו"ר הדירקטוריון, אך ההשפעה שלו על המתחולל בו, אף שהיא מבוצעת מכיסא הדירקטור, גבוהה.

השאלה השנייה שעולה מההודעה הקצרה של בזק היא כספית. עד להתפוצצות פרשת בזק משכו נציגי אלוביץ' בדירקטוריון בזק ואלוביץ' עצמו שכר באמצעות דמי ניהול ששולמו לחברת יורוקום תקשורת. מנגנון התגמול שלהם נבע משלושה מקורות. 3.5 מיליון שקל ששולמו עבור שירותי יו"ר הדירקטוריון שניפק שאול אלוביץ'. המקור השני היה שירותי דירקטורים בבזק ובחברות־הבנות, כלומר כל הדירקטורים מטעם בעל השליטה שזכו לתשלום שנתי של 2.5 מיליון שקל (בכפוף לשיעור השתתפות של 80% בישיבות). המקור השלישי לתשלומי בזק ליורוקום הוא שירותי ייעוץ בהיקף חודשי שלא יפחת מ־60 שעות בנושאי אסטרטגיה, רגולציה, פיתוח עסקים וטכנולוגיות, שיווק, מכירות ועוד. תמורת שירותי הייעוץ מעבירה בזק תשלום של 432 אלף שקל בשנה, כלומר כ־600 שקל לשעת ייעוץ.

אלוביץ' כאמור היה זכאי לשכר של 3.5 מיליון שקל בשנה עבור מתן שירותי יו"ר הדירקטוריון בבזק ובחברות־הבנות שלה, ולעוד כחצי מיליון שקל בעבור שירותים נוספים שסיפק לקבוצת בזק. במשך כשישה חודשים לתוך 2017, בטרם התפוצצה פרשת בזק, הוא מילא את התפקידים האלה ולכן זכאי לשכר מלא עבור תקופה זו. בתקופה שבה נאסר עליו להגיע למשרדי החברה הופחת שכרו ב־50%, ומאז שחזר לחברה הוא זכאי לשכר רק עבור שירותיו כדירקטור ושירותי ייעוץ שיספק לחברה. בזק עדיין לא פרסמה את התגמול השנתי הסופי של אלוביץ', אך הודיעה כי בסוף השנה תבצע את הקיזוזים הנדרשים משכרו השנתי.

השאלה השלישית שעולה מהדיווח של בזק היא מדוע אלוביץ' החליט לא לכהן כיו"ר בזק וכיו"ר yes, אף שאין כל מגבלה חוקית שהוא יעמוד בראש החברות הללו. לפחות בינתיים. ההנחה הרווחת היא כי אלוביץ' מנסה להוריד את גובה הלהבות סביב הנכס המרכזי שלו. תפקיד היו"ר מאויש כעת על ידי דוד גרנות, מי שהיה מנכ"ל הבנק הבינלאומי והיחיד בדירקטוריון ששמו לא נקשר בפרשת בזק. גרנות מונה לתפקיד ממלא מקום בעיקר מפני שהוא היה חבר הדירקטוריון היחיד עת התפוצצה הפרשה ולא היה מעורב כלל בפרשה.

השאלה הרביעית שעולה כאן היא מדוע אלוביץ' לא חזר ל־yes ולו כדירקטור, אלא בחר להדיר את עצמו הן מתפקיד יו"ר yes והן מתפקיד הדירקטור מהשורה. אלוביץ' סירב להגיב לשאלת "כלכליסט" בעניין. גם כאן הדעה הרווחת היא שאלוביץ' לא רוצה לעורר זעזועים נוספים בחברות שלו מעבר למה שמייצרת פרשת בזק. אם ירצה לחזור לדירקטוריון yes, הוא יצטרך להחליף דירקטור אחר, במהלך שצפוי לעורר מהומה שממנה מנסים להימנע ככל האפשר.