"דלות הביטוי מובילה לדלות המחשבה"

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

החלטת נפתלי בנט להשקיע תקציבים כדי להכפיל את מספר הניגשים ל־5 יחידות במתמטיקה שגויה?

"ברור שאני בעד לימודי 5 יחידות מתמטיקה, זה המקצוע שעליו בניתי קריירה אקדמית. זה טוב ויכול לעזור לכל מי שזה מתאים לו, השאלה על חשבון אילו מקצועות אחרים זה בא. שם טמונה בעיה גדולה".

מה טעון חיזוק?

"לימודי אזרחות. הדבר העיקרי שהחינוך צריך בחברה המורכבת שלנו הוא אזרחים טובים - וכיום בתי ספר מתנהלים בלי שום ערך לחופש המחשבה. לא מזמן קראתי על מורה מכוכב יאיר שהורים ביקשו להדיח בגלל דעה בפייסבוק, ועל מפקחת לימודי אזרחות שדעותיה נחשבו איום. כשבית ספר מתנהל בלי הערכה לחופש המחשבה, מתמטיקה בעיניי אינה השאלה הבוערת. בוער יותר לחנך אזרחים בחברה שבה נדרשת התבוננות ביקורתית בצד סובלנות לדעות אחרות".

פרופ' ליאו קורי צילום: עמית שעל

מה עוד צריך ללמד?

"תנ"ך. לא כטקסט לביסוס פולחן דתי אלא כטקסט מכונן של תרבותנו וזהותנו, עם למידה ביקורתית. מקדמים גם לימודי אנגלית מוגברים, אבל קודם שילמדו עברית".

עברית הם יודעים מהבית.

"הלוואי. אני פוגש סטודנטים עילגים. חסרה להם יכולת לנסח רעיונות, לכתוב פסקה כראוי. החוויה הכללית היא ששפת הווטסאפ עוברת גם לאימיילים ומשם לעבודות שבדקתי. דלות הביטוי מובילה לדלות במחשבה. לימוד עברית לעומק הוא חלק ממה שמעשיר את הרוח והחיים שלנו. בזה אני רואה ירידה חדה, וזה רע גם לוויכוח הציבורי. חינוך הוא דבר הוליסטי, שהמרכיבים הרבים בו יוצרים עולם מגוון מבחינה אידיאית. מדעי הרוח נותנים כלים להבין את העולם באופן רחב ועשיר יותר".

בחינוך הוליסטי, מה הבעיה עם מתמטיקה מוגברת?

"אני חושב ש־5 יחידות מתמטיקה צריך להיות הסטנדרט, ברירת מחדל, ולמי שיש בעיה שיעבור לארבע יחידות. אבל צריך ללמוד גם שתיים־שלוש שפות, לדעת היסטוריה וביולוגיה. אני ודאי לא מתנגד ללימודי מתמטיקה, השאלה היא של קונטקסט. האם בישראל כיום, עם מספר בלתי מתקבל על הדעת של 40 תלמידים בכיתה וקושי למשוך כוח אדם איכותי להוראה, זה צריך להיות הדגל של משרד החינוך? זה מסר לא כל כך טוב, שיוצר זילות של מקצועות אחרים. וכשזה מגיע כמסר ממשרד החינוך זה בעייתי במיוחד".

צו השעה הוא מתכנתים. הצעירים יצטרכו פרנסה.

"לא כל בוגר יהיה מהנדס שימציא ווייז או גוגל. יכולות מתמטיות מקנות נתוני פתיחה טובים, אבל אפשר להיות מתכנת טוב ולדעת אפס מתמטיקה. אפשר להיות מתכנת טוב ולדעת מעט מאוד מתמטיקה, בוודאי מתמטיקה ברמה של 5 יחידות או ברמה אוניברסטאית אפילו בסיסית. אתה לא חייב לדעת חשבון אינפינטזימלי או אלגברה לינארית כדי להפוך למתכנת טוב ואפילו מוביל. יש קורלציה סטטיסטית בין בעלי כישורים מתמטיים למתכנתים, אבל לא אחד גורר את האחר. אני אומר באחריות שאין קשר ישיר בין מה שאתה יודע בלימודי 5 יחידות לבין תכנות".

אם חותרים להייטק, אפשר פשוט ללמד רק תכנות.

"טכנולוגיה היא לא רק אינטרנט ותכנות, וגם לימודי תכנות בתיכון אינם חובה כדי להפוך למתכנת. חשוב ללמוד כישורים דיגיטליים, שכוללים תכנות, אבל גם התמצאות בעולם הדיגיטלי - ביקורתיות כשאתה פותח אתר, הבנה של מה קורה מאחורי גוגל ומה מביא אותך להיכנס לאתר מסוים. עולם ההייטק לא שייך רק למתכנתים, הוא כולל גם אנשי תוכן או ניהול מוצר ואנשי שיווק שצריכים להבין את השוק".

ועדיין, בוגרי מגמות ריאליות מוצאים עבודה בעולם ההייטק ביתר קלות לעומת בוגרי מדעי הרוח.

"אפילו אם מכריזים שרכבת ההייטק תוביל את המשק, לא בטוח שהכי חשוב הוא מתמטיקה 5 יחידות. 'מידה אחת שמתאימה לכולם' הוא רעיון חינוכי גרוע. גם המילה 'תמריצים' בחינוך צורמת. צריך לעודד ילדים לעשות את מה שהם עושים טוב בדרך הטובה ביותר. אם משהו לא מתאים לילד, אין סיבה להתעלל בו ולגרום לו לחוש אידיוט כי הוא לא צולח 5 יחידות מתמטיקה".

ומה הפתרון להיעדר תמריצים?

"הפתרון - כחברה וכאוניברסיטה - הוא ללמד מדעי הרוח, מהיסטוריה עד פילוסופיה, וגם להקנות כלים להשתלבות בשוק העבודה. אנחנו יכולים לתת כלים קונקרטיים יותר מכפי שנתנו עד היום".

למשל?

"כלים של כתיבה אקדמית ושל אוריינות דיגיטלית ביקורתית. להקנות יכולת קריאה ביקורתית וביטוי. יכולת להיות שותפים לניתוח ולבניית תוכן ברשת".

ובינתיים הפקולטה שאתה ממונה עליה מתייבשת.

"ההתעניינות בנושאים של מדעי הרוח בירידה, לא רק בבתי ספר אלא גם בחברה. מערכת החינוך רק משקפת את זה. אבל איני מסכים עם התזה של משבר. הפקולטה תוססת מבחינה אינטלקטואלית. מבחינה אקדמית אנחנו בונים יחידות אקדמיות מחקריות בעלות משקל סגולי ודרישות כלפי אנשי הסגל שלה ברמה בינלאומית. נכון שמבחינת מספר תלמידים לתארים יש אתגר רציני, אבל האוניברסיטה יכולה לשפר את זה".

איך?

"אנחנו מקימים תוכניות לשילוב בין מקצועות שנלמדים בקמפוס למדעי הרוח. למשל תוכנית של מדעי הרוח בהנדסה, שמאפשרת ל־20 סטודנטים מצטיינים לוותר על שעות אקדמיות במדעים כדי ללמוד בתוכנית מיוחדת למדעי הרוח. כך הם יצאו מכאן עם עולם רעיוני רחב יותר. ויש תוכניות דו־חוגיות שבהן תלמיד יכול לעשות חצי תואר במתמטיקה, פיזיקה או מדעי החיים, וחצי תואר בחברה ורוח. ויש תוכנית של 'משפטים ורוח', של מצטיינים במשפטים שעושים גם חצי תואר במדעי הרוח. השילובים האלה מבוקשים, בעיקר בקרב מי שמייעד את עצמו לתפקיד במשרות ציבוריות".

זו מגמה שהופכת את מדעי הרוח לחוגי העשרה.

"אנחנו לא רוצים שזה יקרה. אנשים רוצים ללמוד אצלנו, אבל נעצרים בשאלה של פרנסה ודימוי חברתי. לכן השקנו קמפיין ברוח: 'תהיה פרקטי, תלמד מה שאתה רוצה'. אם אתה נוטה למדעי הרוח, לך על זה. במינהל עסקים אולי תהיה לך משכורת טובה, אבל חיים עם פחות תוכן. נצטרך לבנות יחידות אקדמיות מחקריות בעלות משקל סגולי. על העניין הזה אנחנו נאבקים הן בשיח פנימי שלנו, והן בשיח עם הנהלת האוניברסיטה ועם מוסדות המדינה כגון המל"ג. כרגע הלימודים לא מאוימים, אבל אם לא נשים לב נגיע למצב כזה".

אנשים שיצאו ממערכת החינוך הישראלית לא יוכלו לנהל שיחות סלון על ספרות?

"לא רק בסלון, הם לא יוכלו לנהל גם עם עצמם".