הלמ"ס: שכר הנשים - 65% בלבד מזה של הגברים
השכר החציוני עלה בשנה שעברה ב-2.9% לעומת השנה שלפני כן, בדומה לעלייה בשכר הממוצע, והסתכם ב-7,030 שקל; מאז 1993 נרשמת מגמה ברורה של צמצום הפערים בין שכר נשים וגברים אך המרחק עדיין רב
מחצית מהשכירים במשק השתכרו עד 7,030 שקל בחודש ברוטו בשנה שעברה, כך עולה מנתונים שפירסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השכר הממוצע בשנה שעברה עמד על 9,724 שקל ברוטו בחודש. השכר החציוני עלה ב-2.7% לעומת השנה שלפני כן, והשכר הממוצע ב-2.9%.
הפער בין השכר החציוני לשכר הממוצע חשוב להבנת הפערים בהכנסות. ככל שהשניים קרובים אחד לשני, אז ניתן להניח שהתפלגות השכר בקרב השכירים במשק היא מה שמכנים "נורמלית", כלומר יש מעט שמשתכרים מעט, מעט שמשתכרים הרבה, והרוב המוחלט נמצא באמצע. ככל שהשכר החציוני מתרחק מהשכר הממוצע, אז הסיבה היא ככל הנראה שיש קבוצה קטנה שמשתכרת המון ומושכת איתה את הממוצע למעלה, בעוד הרוב מכונסים מתחת או לא רחוק מעל החציון. ככלל, ב-15 השנים האחרונות לא נרשם שינוי מהותי בפער בין החציון והממוצע והיחס בין שני הפרמטרים עדיין עומד על כ-72%. לכאורה ניתן היה לחשוב שהסטגנציה הזו היא סבירה, אולם צריך לזכור שבתקופה הזו ישראל צמחה נומינלית בכ-134%, במקביל להיותה בתחתית רשימת המדינות המפותחות עם פערי ההכנסות הגבוהים ביותר.
בחלוקה למשלחי יד, נתוני הלמ"ס מראים באופן לא מפתיע השכר הגבוה ביותר נמצא בקרב מנהלים, עם ממוצע של 17,529 שקל לחודש, ולעומת זאת עובדי מערכת החינוך השתכרו רק 8,462 שקל בממוצע.
בצד החיובי, דוח הלמ"ס מראה עוד כי עם השנים הצטמצם מעט פער השכר בין נשים וגברים. אם בשנת 1990 השכר הממוצע של אישה עמד על 57% מזה של גבר, מאז 1993 יש שינוי מגמה ובשנה שעברה היחס עמד על 65%, אמנם ירידה של 3% לעומת השנה שלפני כן, אך במגמה ארוכת הטווח מדובר על שינוי משמעותי. ההכנסה החודשית הממוצעת של גבר שכיר היתה 11,664 שקל ברוטו וההכנסה של אישה שכירה - 7,633 שקל.