תעודת זהות ביומטרית: הפתרון הרצוי להוכחת זהות במקרקעין

שיטת רישום הבעלות על מקרקעין בישראל היא מהמשוכללות בעולם. השיטה מאפשרת לבעלי זכויות במקרקעין להוכיח את בעלותם גם אם איבדו את רישומי עסקת הקניה וגם במקרים בהם בעל הקרקע הלך לעולמו ויורשיו מבקשים לממש את ירושתו.

מבחינה היסטורית, השיטה נוצרה על ידי התורכים בתקופה בה שלטו בארץ, אומצה מאוחר יותר על ידי האנגלים והוטמעה במערכת המשפט שלנו מראשיתה. רישום המקרקעין המסודר, ה״טאבו״, נוצר בתקופת המנדט הבריטי ואפשר למחוקק הישראלי לקבוע בחוק שאדם המסתמך על הרישום בתום לב ועשה עסקה במקרקעין הרשומים יהיה מוגן מפני טענות רמאות המופנות כלפי המוכר.

היתרון המרכזי של השיטה הוא בכך שהיא מאפשרת את ״תקנת השוק״, כלומר, הסתמכות על הרישום וקיומו של מסחר תקין.

זהות לא וודאית

הרישום בטאבו נעשה באמצעות שם ומספר זהות לאזרחים ישראלים (רישומים ישנים כוללים שם בלבד) ושם ומספר דרכון לתושבי חוץ.

הדבר יוצר לעתים קושי שכן כשמדובר בתושב חוץ, במספר הדרכון עשויים לחול שינויים ומדובר במרשם זר שנערך ללא פיקוח של הרשויות בארץ. בנוסף, יכול להיות שינוי בשם הבעלים עקב נישואין או מסיבה אחרת והדבר יוצר בעיה בזיהוי וודאי של הבעלים הרשום, במיוחד ביחס לרישומים ישנים שאינם כוללים מספר זהות.

כאשר בעל זכויות במצב זה מבקש לבצע פעולה (למשל העברת הרישום על שם קונה) הוא נדרש להוכיח את זהותו. ואולם, אם חלף זמן רב מאז הרישום ומספר הדרכון הוחלף או שם הבעלים השתנה, אין לרשם המקרקעין וודאות שמדובר באותו אדם וביצוע הפעולה מתעכב.

צילום: שאטרסטוק

הפתרון המיושם כיום בלשכת רישום המקרקעין הוא דרישה מבעל הזכויות בקרקע להגיש תצהיר מאומת כחוק שהוא בעל הזכות הרשומה. בנוסף, נדרשת הצהרה של אדם זר שמכיר את העובדות ויכול להצהיר על זהות בעל הזכויות. כמו כן, בדרך כלל לבעל הקרקע יש מסמכים מקוריים הנוגעים לרכישת הנכס ולטיפול בו והם מוגשים לרשם כתמיכה וחיזוק לבקשה.

ברוב המקרים פתרון זה מוביל לביצוע הפעולה ולא נדרשת התערבות בית המשפט. החיסרון המרכזי הוא בכך שתהליך אימות הזהות לוקח זמן רב ומעכב ביצוע עסקאות.

הפתרון: רישום באמצעות תעודה ביומטרית

ראוי כי המחוקק יקבע שאדם המבקש להירשם בטאבו כבעל זכויות במקרקעין יהיה חייב להחזיק בתעודת זהות ביומטרית ישראלית.

ביחס לתושבי חוץ ניתן לקבוע כי לצורך הרישום תונפק לבעל המקרקעין תעודת זהות ביומטרית מיוחדת (המעידה על זהותו וכמובן אינה משליכה על אזרחותו). בהקשר זה חשוב לציין שרשויות המס נוהגות כבר כיום להנפיק "מספר זהות" פנימי לאדם שאיננו בעל אזרחות ישראלית לצורך דיווח ותשלום מיסים. בהמשך לכך, ניתן להנפיק לאזרח הזר תעודה ביומטרית שתשמש לזיהוי בטאבו ותיצור וודאות בביצוע עסקאות.

• ודאות וביטחון ברישום בעלות ומניעת זיופים
• ביצוע שינויים במרשם בצורה פשוטה ומהירה
• העלאת ערך הרישום: הרישום בטאבו מאפשר הוכחת בעלות גם ללא מסמכים נוספים והוא בעל ערך רב לבעלי הזכויות. מעבר לרישום ביומטרי וודאי ובטוח יותר יעלה את ערך הרישום ומדובר בתועלת רבה המצדיקה את ההשקעה הסבירה שבמסירת נתונים ביומטריים
• הנתונים ישמרו במאגר הנתונים של לשכת רישום המקרקעין (מחשבי משרד המשפטים) ומהנסיון הקיים כיום הם מאובטחים כראוי
• שימוש בתעודות ביומטריות בטאבו יתרום למלחמה בהעלמות הון וסביר שהמודל יועתק למדינות אחרות שנלחמות בהון השחור
  

לסיכום

כדאי, ראוי ומוצדק לחייב בעלי זכויות במקרקעין בישראל לספק נתונים ביומטריים לצורך רישום וביצוע פעולות בטאבו. יש הסבורים שהמאגר הביומטרי מסוכן ופוגע בפרטיות אך בכל הנוגע למרשם המקרקעין מדובר בפגיעה מידתית ומוצדקת שהתועלת שלה לכלל הציבור עולה על חסרונותיה.

* עורך דין ושמאי חיים רינגבירץ עוסק בדיני מקרקעין

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"