"כל פעם מחדש אני חושבת: 'אני עדיין לא מוכנה, למה הם בחרו אותי, הם עשו טעות'"

כשקרן ההון סיכון האמריקאית Sound Ventures חיפשה מנהל תפעול (COO), תהליך הגיוס נמשך כמעט שנה. בעלי השליטה, השחקן אשטון קוצ'ר והמפיק גיא עוזרי, ראיינו עשרות מועמדים. "אחד הדברים שמייחדים את סאונד ונצ'רס הוא שלגיא ולי יש עבודות אחרות", הסביר קוצ'ר. "זה פותח לנו דלתות ומעניק לנו תובנות שאין לקרנות אחרות, אבל מגביל את יכולתנו לפעול בקרן במשרה מלאה. היה לנו ברור שגיוס COO ישמש הצבת ידיים על ההגה".

לקריאת גרסת הכתבה באנגלית לחצו כאן

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

להאזנה ב-iTunes | לכל הכתבות המוקלטות

את המועמדת שנבחרה במרץ האחרון, ונהפכה לשותפה בקרן, תיאר קוצ'ר כיהלום רב־פאות: "צוות הגיוס התפעל מהרקע הייחודי שלה בעסקים ואסטרטגיה. יש לה הבנה מעמיקה של האחריות והמהימנות שהתפקיד תובע. יש לה גם רקע רב־תחומי שהופך אותה לזכייה אדירה בתחום ה־VC. בשורה התחתונה, היא מישהי שאני רוצה לעבוד בשבילה".

קוראים לה אפי אפשטיין, רק בת 34, ישראלית לשעבר. "ידעתי שאשטון משקיע, אבל חשבתי שהוא שחקן ושהקרן היא משהו צדדי עבורו. טעיתי", היא מספרת (באנגלית) בפגישה בניו יורק. "לא הייתי מהמרת עם הקריירה שלי על תחביב של מישהו, אבל אני מוכנה להמר על אדם יוצא דופן שאכפת לו מיזמים. אשטון מצלם תוכנית טלוויזיה במשרה מלאה ('The Ranch', בנטפליקס) אבל זמין ליזמים 24 שעות. רוב האנשים רואים רק את מי שהוא משחק בסרטים, ולרוב הוא לא משחק אנשים חכמים, אבל מי שעבדו איתו בצד העסקי יודעים כמה הוא מבריק".

אפשטיין. "רוב האנשים שאני רואה מסביבי מתכננים קדימה באופן הדרגתי וחושבים צעד אחר צעד. אני תמיד בדקתי איך אוכל לקפוץ עשרה צעדים בבת אחת" צילום: עמית שעל

היא לא כיוונה לסאונד ונצ'רס, כי "מעולם לא תכננתי את הקריירה שלי. הייתי אופורטוניסטית, כי אני רוצה לעבוד עם האנשים הטובים ביותר. למדתי להכיר את אשטון ואת גיא במשך החצי שנה של הגיוס שלי. בילינו הרבה זמן יחד, נסעתי עם גיא לישראל ונפגשנו עם כמה חברות לפני שבכלל הצטרפתי לקרן. ראיתי איך הם חושבים ועובדים, ואני באמת מאמינה בחזון שלהם".

חסרים אנשים שירשמו צ'ק שמן

גיא עוזרי נולד בירושלים וגדל בקליפורניה, צמח בקונצרן הבידור מאווריק, טיפח אמנים כגון אלניס מוריסט ופרודיג'י, טיפס להיות שותף ויו"ר החברה, והפיק בפועל שלל סרטים, כולל סדרת "דמדומים". כיום הוא עומד בראש סוכנות לניהול מוזיקאים, ומנהל את מדונה ו־U2. בפברואר 2012 הקים עם קוצ'ר את קרן ההשקעות A-Grade, שהתמקדה בחברות מהמגזר הצרכני, ובהן אובר, Airbnb וספוטיפיי. ב־2015 הקימו את סאונד ונצ'רס, שמנהלת 130 מיליון דולר ומחזיקה פורטפוליו השקעות מגוון ביותר, עם חברות כגון Neighborly (שמאפשרת לציבור הרחב לקנות אג"חים בפרויקטים במימון ציבורי שקרובים ללבם), OpenGov (פתרונות מחשוב ענן למגזר הציבורי), Zenefits (תוכנה לניהול HR בחברות) ואחרות.

סאונד ונצ'רס נחשבת יוצאת דופן בין קרנות ההון סיכון המשקיעות בחברות טכנולוגיה, בעיקר משום שכ־10% מהחברות "שלה" פועלות בלוס אנג'לס, שבה ממוקמים המשרדים שלה, ולא בניו יורק או בעמק הסיליקון. "לוס אנג'לס היא שוק מעניין מאוד, אבל מה שחסר שם זה אנשים שיכולים לרשום צ'קים שמנים", מסבירה אפשטיין. "יש הרבה כסף לסבבי סיד וסבבי A, אבל אין הרבה סבבי B וצמיחה, וזה צורך שאנחנו יכולים למלא".

לסאונד ונצ'רס יש יתרון לעומת קרנות ההון סיכון האחרות בעמק הסיליקון?

"לקרנות, ובמיוחד לגדולות שבהן, יש מערכת קשרים יוצאת דופן. משקיעים יכולים להתקשר למי שהם רוצים ולקבל טלפון בחזרה. אבל כשאני מעמידה את כל הקרנות האלה בשורה, אני מגלה בערך 95% חפיפה בין הקונטקטים שלהן. אנחנו מביאים זווית חדשה לגמרי של הקהילה היצירתית: לא רק שחקנים וסלבס, אלא גם יוצרי שוק ותוכן, אולפנים, מפיקים, אפילו רגולטורים, שבעולם הסרטים והטלוויזיה צריך לעבוד איתם קרוב מאוד.

"הדבר השני הוא יחסי העבודה הקרובים שלנו עם החברות, שנובעים מהעובדה שאנחנו לא המשקיעים הכי גדולים. סכום ההשקעה הממוצע שלנו הוא כמיליון דולר. אנחנו מבלים זמן יוצא דופן עם היזמים שלנו, וזו התשוקה האמיתית של אשטון וגיא. בחברות המוקדמות שהשקענו בהן יש מוצרים שאשטון בילה, באופן אישי, זמן ניכר בפיתוח שלהם, כמו Airbnb ואובר. אנחנו לא מדברים על זה, כי הזרקור מופנה אל היזמים שלנו ואנחנו אוהבים להישאר מתחת לרדאר".

קוצ'ר (במרכז) ועוזרי (משמאל) בתל אביב, 2013. "היא מישהי שאני רוצה לעבוד בשבילה", אמר עליה קוצ'ר צילום: אוראל כהן

במשך השנים גילו קוצ'ר ועוזרי עניין בחברות ישראליות והשקיעו בין השאר בחברת הפינטק פאנדבוקס, בחברת הסייבר SentinelOne ובאפליקציית התחבורה Moovit. זו התפרסות מגוונת. מה מעניין אתכם בשוק הישראלי?

"היצירתיות על פני חתך מגוון של תעשיות. זו האסטרטגיה של הקרן כולה — אנחנו לא מחפשים סקטור ספציפי. אכפת לנו משלושה דברים: מיזמים, אנשים שכשאנחנו יושבים מולם אנחנו יודעים שהם הולכים לשנות את העולם; מפתרון של בעיה משמעותית, ואנחנו לא משקיעים בטכנולוגיה לצורך הטכנולוגיה עצמה; וממודל עסקי שיכול לגדול בהתאם לעסק ולקהל. היופי בישראל הוא שאף על פי שהצרכנים הם לא מהמתקדמים בעולם, יש אנשים ורעיונות מדהימים שיוצאים החוצה".

להתקרב למקבלי ההחלטות

היא נולדה בבאר שבע כאפרת אפשטיין ("אמא שלי עדיין לא השלימה עם זה ששיניתי את השם"), בת לאנשי קבע שנדדו בין שליחויות בעולם, וכשהיתה בת 12 קיבל אביה עבודה באמדוקס והמשפחה עברה לדאלאס. היא חלמה להיות רופאת ילדים, נרשמה לאוניברסיטת טקסס באוסטין, אבל אחרי קורס אחד בביולוגיה עברה ללימודי עסקים. אחר כך המשיכה למריל לינץ', "אחת משלוש נשים בין 50 בנקאים. שם למדתי כמה חשוב להיות קרובה למי שנמצאים בפסגה וללמוד איך הם חושבים. אמרתי לעצמי שלא משנה מה תהיה העבודה שלי, אני רוצה להיות קרובה למקבלי ההחלטות עד שאיהפך לכזאת בעצמי. זה מה שהנחה אותי מאז". התפקיד הבא שלה היה בבורסת ניו יורק, "העובדת הצעירה ביותר בדרגה שלי. ועבדתי צמוד למנכ"ל ולקבוצה קטנה של אנשים, שכמה מהם הם המנטורים הטובים ביותר שהיו לי". אחת מהן דחפה אותה ל־MBA בהרווארד היא מתארת כמעבדת נטוורקינג משוכללת. "אנשים אומרים כל הזמן 'זה לא אישי, זה ביזנס'. בולשיט, הכל אישי. אני לא זוכרת הרבה ממה שדיברנו עליו בכיתה, אבל לקשרים שיצרתי עם חבריי ללימודים ועם הפרופסורים שלי עדיין יש השפעה אדירה על חיי". והקשרים האלה, היא אומרת, חשובים לא פחות מהתפקידים שמילאה.

עם סיום הלימודים הצטרפה לסטארט־אפ Clear (שפיתח זיהוי ביומטרי), שאחד הפרופסורים שלה השקיע בו. "גם הפעם קיבלתי החלטה שמבוססת על אנשים, זה מוטיב חוזר בקריירה שלי", היא אומרת בחיוך. "לא אכפת לי מה התחום שאני נכנסת אליו, זו יכולה להיות התעשייה הכי פחות סקסית. כשאני בוחרת מקום עבודה אני רוצה לעבוד עם אנשים מבריקים, להיות אחת ממקבלי ההחלטות ולעשות כסף. אלה הדברים היחידים שאני מתמקדת בהם". אחרי שלא קיבלה בקליר את כל התנאים שביקשה, היא עבדה בחברת המדיה הגדולה iHeartMedia ובחברת הביטוח Marsh, ואז הגיעה לסאונד ונצ'רס. "אני מפחדת מאוד לפני כל עבודה שאני לוקחת. כל פעם מחדש אני חושבת: 'אני עדיין לא מוכנה, למה הם בחרו אותי, הם עשו טעות', ואני צריכה להזכיר לעצמי שיש סיבה, שהם רואים בי משהו או שעשיתי משהו, שיש לי היכולות לעשות את התפקיד הזה ושאני אצטיין בו. וזה לא שלא היו לי כישלונות, כמובן שהיו. אבל אני לא אוהבת את החשיבה בקו ישר של שינויים הדרגתיים. רוב האנשים שאני רואה מסביבי מתכננים קדימה באופן הדרגתי וחושבים צעד אחר צעד. אני מעולם לא חשבתי כך: תמיד בדקתי איך אוכל לקפוץ עשרה צעדים קדימה בבת אחת".

חצי מהצוות הוא נשים

הדגשת כמה חשוב לך לגייס לעצמך מנטורים. נשים בכירות פתוחות יותר לצורת עבודה כזאת?

"אני מאוד ממוקדת בהדרכה ובהתפתחות. ישבתי לא מזמן עם חברי הצוות שלי ואמרתי להם 'אני לא חיה באשליה שתעבדו עבורי בעוד עשר שנים. בואו נשכח את סאונד לרגע ונראה מה אתם רוצים להשיג בחיים ומה אפשר לעשות כדי לעזור לזה לקרות'. מעולם לא היה לי בוס גבר שעשה את זה עבורי, מעולם".

אותה גישה, היא אומרת, חיונית גם כדי שענף ההון סיכון יפסיק לפספס כישרונות נשיים. "אף שהענף סייע ביצירת שינויים טכנולוגיים אדירים, מקבלי ההחלטות עצמם לא השתנו כבר 20 שנה. הקרנות מחפשות פרופיל קבוע: בחור לבן, שנשר מסטנפורד וכן הלאה. תפקידי הנשים בענף הזה הם פונקציונליים בלבד, והנשים לא אחראיות להשקעות. ואם אין אצלך בארגון אשה שמשקיעה, קשה מאוד להשקיע בנשים יזמיות. משקיעות יוכלו למשוך יזמיות. אצלי, למשל, שיעור משמעותי מהעסקות הנכנסות שלי הוא מנשים שמחפשות אותי ופונות אליי. כשאני מסתכלת על חברות שיזמו נשים, רובן משתייכות לתחומים 'נשיים' כגון מסחר וקמעונאות. אני לא רואה הרבה טכנולוגיה כבדה שמגיעה מנשים יזמיות, וזה חסר לי מאוד. יש לנו הכישורים וההשכלה, אבל אנחנו לא לוקחות את ההובלה. עבורי זו נקודה מתסכלת מאוד".

בעבר, היא אומרת, "כעובדת זוטרה יותר מעולם לא הרגשתי האשה היחידה. ככל שאת מתקדמת יותר בסולם הדרגות זה בודד יותר, את מסתכלת מסביב ורואה שאת לבד. עכשיו בסאונד ונצ'רס אני השותפה היחידה, אבל בצוות כולו (שישה אנשים) זה 50:50, שזה משהו שלא נשמע כמוהו בתעשייה. אבל ברמת הפורטפוליו שלנו יש עוד המון שאנחנו יכולים לעשות".

מה ההבדל בין נשים יזמיות לגברים יזמים?

"יש הבדל יסודי באופן שבו הם מציגים את העסק שלהם. גברים נוטים להציג חזון ופוטנציאל שוק של מה שיכול לצמוח מהרעיון שלהם; נשים מציגות רק את המטרות שהן בטוחות שהן יכולות להשיג בשנה־שנתיים הקרובות, ובאופן טבעי זה צנוע הרבה יותר. לאותו העסק בדיוק אשה תציג הזדמנות של 2 מיליארד דולר, וגבר יציג הזדמנות של 15–20 מיליארד דולר. קרנות הון סיכון, ש־93% ממקבלי ההחלטות בהן הם גברים, נמשכות מיד למספרים הגדולים. כנשים אנחנו צריכות ללמוד להציג את הרעיונות שלנו באופן שמתאים למה שמחפשים כיום בענף.

"מכשול אחר הוא ההטיה סביב היכולות הטכניות שלנו. פגשתי בעלות דוקטורט מדהימות בתחומים כמו למידת מכונה ובינה מלאכותית, שבנו פלטפורמות נהדרות, והן אמרו לי שהן דפקו על הדלתות של כל קרנות ההון סיכון ואף אחד לא האמין שהן בנו אותן בעצמן. אלה נשים בעלות כישורים וביטחון שלא מצליחות לשכנע אחרים ביכולות שלהן.

"שמתי לב גם לכך שרוב היזמיות שמגיעות לדבר איתנו מגיעות בליווי גבר. חלק מהן אמרו לי שזה יוצר מהימנות. זה מצחיק, כי לעתים רחוקות מאוד גבר שמגיע לתת פרזנטציה לקרן מביא איתו עוד מישהו. ראיתי רק יזמית אחת שהקימה את החברה עם בעלה והוא נותר לגמרי מאחורי הקלעים. היא ניהלה איתנו משא ומתן קשוח. אחרי שהעסקה נסגרה אמרתי לה שמאוד התרשמתי ממנה, ושאני חושבת שהיא עושה שירות גדול לנשים יזמיות. זו היתה ההשקעה הראשונה שעשיתי בסאונד ונצ'רס, ואני גאה בה מאוד"