HP צפויה להחזיר את הקניין הרוחני של אינדיגו לישראל

ענקית הטכנולוגיה HP מנהלת מגעים מתקדמים עם משרד האוצר, משרד הכלכלה ורשות המסים סביב העברת הקניין הרוחני של חטיבת אינדיגו (Indigo) לישראל. HP רכשה את אינדיגו הישראלית ב־2001 תמורת 830 מיליון דולר, והיום החברה שיושבת בנס ציונה היא חלק מחברת HP Inc, שנוצרה לאחר ש־HP העולמית התפצלה לשתי חברות.

על ההכנסות מהקניין הרוחני תשלם HP אינדיגו מס חברות של 6% ומס רווחי הון של 4%, וזאת בעקבות שינוי החוק לעידוד השקעות הון במסגרת חוק ההסדרים האחרון. על פי הערכות, היקף הקניין הרוחני שיועבר לישראל יהיה גבוה מחצי מיליארד שקל, מה שיאפשר למשרד האוצר להשתמש בפסקת היציבות — שנכנסה לתוקף גם היא בחוק ההסדרים האחרון, בניגוד לעמדת משרד המשפטים — ולהבטיח לחברה עשר שנים של שקט, שבמהלכן הממשלה לא תוכל לשנות לה את שיעורי המס.

צילום: אוראל כהן

הקניין הרוחני מייצר הכנסות למדינה

להעברת הקניין הרוחני לארץ יש שתי מטרות מבחינת מדינת ישראל. הראשונה היא הגדלת ההכנסות ממסים, שכן חברה נדרשת לשלם מס חברות עבור הכנסות מקניין רוחני במקום בו הקניין הרוחני רשום. באופן עקרוני, הקניין הרוחני של חברה אמור להיות רשום במקום שבו פותח ויוצר, ובמקום שבו ההכנסות ממנו מופקות בפועל. אולם מאחר שתהליך יצירת הקניין הרוחני והפקת ההכנסות ממנו במקרים רבים חוצה גבולות ומדינות, נעשה גם מורכב ומסובך לקבוע מהו בדיוק המקום שבו הוא צריך או אמור להיות רשום. לא חסרים מקרים שבהם חברות שנרכשות על ידי חברות בינלאומיות מתרוקנות מהקניין הרוחני, שמועבר למדינה אחרת שבה שיעורי המס נוחים יותר.

כשחברות זרות מוציאות את הקניין הרוחני מהסניף המקומי או שהחברה הישראלית שרכשו מעבירה את אותן הכנסות למקום שבו הקניין הרוחני רשום, המס המשולם בארץ הוא רק בשיטה שנקראת "קוסט פלוס" — כלומר, החברה הישראלית לכאורה מספקת שירותים לחברה הזרה ומקבלת על כך תשלום עם תוספת של אחוזים בודדים. משמעות השיטה היא שרק על התשלום הזה משולם מס חברות, ולא על כלל ההכנסות שמוסו במדינה נוחה יותר שגבתה פחות. התמריץ של החברות להעביר את הקניין הרוחני לארץ נובע מכך שאת המס המופחת הן לא מקבלות על תשלומי המס במסגרת הקוסט פלוס, אלא רק במסגרת תשלומי המס על הקניין הרוחני.

מעבר להכנסות ממסים, להעברת הקניין הרוחני אפקט נוסף מבחינת המדינה. שכן יחד עם הקניין הרוחני בדרך כלל מתרחבת גם פעילות הפיתוח המשוייכת לו — מה שיכול להביא להגדלת התעסוקה בענף הטכנולוגיה. ל"כלכליסט" נודע כי עוד כמה חברות בוחנות בימים אלה את העברת הקניין הרוחני שלהן לישראל.

המירוץ הבינלאומי לפיתוי חברות הטכנולוגיה

חברות בינלאומיות רבות נדרשות לבחון בימים אלו היכן וכיצד למקם את הקניין הרוחני שלהן על גבי הגלובוס. הוראות שנקבעו במסגרת התוכנית להתמודדות עם שחיקת בסיס המס והסטת רווחים (BEPS) שיזם פורום ה־G20 בשיתוף ה־OECD בסוף 2015, שמטרתה מאבק בתכנוני המס, קובעות כי לא ניתן לתת הטבות מס על קניין רוחני שלא פותח במקום, שכן אז בעצם תהווה המדינה מקלט מס. מי שהיו ידועות בכך עד לאחרונה הן מדינות כמו אירלנד או הולנד.

החיפוש של החברות אחר מקום להסדיר בו את מושבו של הקניין הרוחני שלהן, שישולב גם בפעילות המחקר והפיתוח, הזניק מדינות למירוץ בניסיון להיראות משתלמות יותר. בישראל למשל העביר האוצר במסגרת חוק ההסדרים האחרון הטבות מס מרחיקות לכת עבור חברות טכנולוגיה בינלאומיות, שלפיהן יידרשו לשלם מס חברות של 6% בלבד במקום 24% כמו יתר החברות, ומס דיבידנד של 4% במקום 20%, עם התחייבות ליציבות בשיעורי המס למשך עשור. חברות טכנולוגיה קטנות יותר, שהמחזור השנתי שלהן נמוך מ־10 מיליארד שקל, יזכו אף הן לשיעור מס חברות נמוך של 12%.

שר האוצר משה כחלון. צריך להצדיק את הטבות המס צילום: ענבל מרמרי

במקביל, מדינות אחרות פועלות באופן דומה. כך למשל, באוגוסט האחרון החלה ממשלת לוקסמבורג לקדם הצעת חוק שתפחית את מס החברות ומס רווחי ההון לחברות טכנולוגיה ל־5% בלבד כל אחד — הנחה של 80% על המס המשולם היום ,שעומד בממוצע על כ־25%. גם בארה"ב הודיע הנשיא טראמפ שמס החברות יירד מ־35% ל־15% בלבד.

אם ההטבות הנרחבות הללו יצליחו לשכנע את HP וחברות נוספות בסדר הגודל הזה להעביר את הקניין הרוחני לישראל, תימצא הצדקה ציבורית כלשהי להיקף הכספים העצום שהממשלה שופכת עליהן.

מנכ"ל HP אינדיגו אלון בר שני. ירחיבו את פעילות הפיתוח בארץ? צילום: אוראל כהן

הסניף השני של HP והמיליארדים לרשות המסים

זו לא הפעם הראשונה שחלק מחברת HP העולמית נכנס למשא ומתן מרתוני מול רשות המסים בכל הנוגע לקניין רוחני. הפעם הקודמת היתה באווירה פחות טובה. ביולי האחרון חשף "כלכליסט" כי HPE (החברה השנייה שאליה התפצלה HP העולמית, לצד HP Inc) תשלם לרשות המסים מס בהיקף של 1.6 מיליארד שקל בעקבות הסדר פשרה שהושג בהליך גישור בינלאומי סביב הוצאת הקניין הרוחני של חברת מרקורי, שנרכשה על ידה ב־2006, מישראל.

המחלוקת התעוררה בעקבות רכישת מרקורי על ידי החברה העולמית ב־4.5 מיליארד דולר (כ־16 מיליארד שקל), וכאשר החליטה HP להעביר את הקניין הרוחני של מרקורי לחברה הבינלאומית נדרשה לשלם על הוצאתו מס חברות — 25% באותה תקופה. בעוד שרשות המסים דרשה מס על הסכום המלא — כ־4 מיליארד שקל — בטענה כי עיקר השווי של החברה הוא בקניין הרוחני שלה. בסופו של דבר הסכם הפשרה קבע כי החברה תשלם בסך הכל 3.1 מיליארד שקל על הוצאת הקניין הרוחני מישראל.