800 מיליון שקל לקיצור תורים מתעכבים בגלל משרד הבריאות

זאת היתה אמורה להיות תוכנית הדגל במלחמה של משרד הבריאות ברפואה הפרטית: 800 מיליון שקל הוקצו ב־2017 לקיצור התורים לניתוחים בבתי החולים הציבוריים. אולם בדיקת "כלכליסט" חושפת שחודשיים לפני סוף השנה הכסף לא עבר, אף שהוא מופיע בספר התקציב של השנה הנוכחית וכל שהיה על משרד הבריאות לעשות הוא לפרסם קריטריונים לקבלתו.

בתגובה לפניית "כלכליסט" נמסר ממשרד הבריאות כי מבחני תמיכה שיקבעו כיצד יחולק הכסף בין קופות החולים ובתי החולים יפורסמו עד 1 בנובמבר, וכי הכסף, שנועד בין היתר לעודד את קופות החולים לנתב יותר מטופלים למערכת הציבורית על ידי סבסוד ניתוחים, יוזרם לקופות מיד לאחר הפרסום. חלקים אחרים מהכסף ינותבו לתשתיות בבתי החולים הציבוריים.

בקופות החולים מעריכים שגם העברת הכסף לא תצליח לשנות את מגמת התרחבותה של המערכת הפרטית על חשבון הציבורית, משום שאין די בתמרוץ הקופות כשקיבולת המערכת הציבורית אינה גדלה בקצב תואם.

נועז בר ניר, מנכ"ל שירותי בריאות כללית, הקופה הגדולה בישראל, טוען בשיחה עם "כלכליסט" כי הרפורמה נתפרה למידותיה של מכבי, הקופה השנייה בגודלה, שמרבה להפנות מטופלים למערכת הפרטית. "שלושה רבעים מהפעילות הניתוחית של מכבי תחת הביטוחים המשלימים מגיעים מהפניות של רופאים בקהילה. אצלנו זה רק 7%", אמר. "אצלנו הרופאים הציבוריים שולחים למערכת הציבורית". גם אם בר ניר מדייק, חשוב לציין כי לכללית יש 14 בתי חולים ציבוריים. למכבי, לעומת זאת, יש רק אחד.

עוד טוען בר ניר שהרפורמה תפגע בביטוחים המשלימים של קופות החולים, שגם הם ביטוחים פרטיים. "מבוטח שירצה לקבל אצלי ניתוח דרך ביטוח משלים, מה אגיד לו? שלא אשלח אותו בגלל התקנות החדשות? אז הוא ילך לביטוחים הפרטיים שעולים פי שלושה או ארבעה מהניתוחים בביטוח המשלים, כי אנשים עדיין רוצים את האפשרות לבחור מנתח. תסתכל מה קורה מסביב, אנשי עסקים נכנסים לבתי החולים הפרטיים. זה אומר שהשוק קורא הפוך את המצב מכפי שהממשלה רוצה, אחרת הם לא היו משקיעים בזה כסף".

פרטי נוצץ VS ציבורי אפור

את מגמת התרחבותה של המערכת הפרטית ניתן לראות בבירור בנתוני ה־OECD, שלפיהם שיעור ההוצאה הפרטית בישראל על בריאות הוא מהגבוהים בקרב מדינות הארגון. מדו"ח של ה־OECD ל־2015 עולה כי שיעור ההוצאה הפרטית מכלל ההוצאה של משק בית על בריאות בישראל עמד על 39% — עלייה של 1% לעומת 2014. לפי הדו"ח, השיעור הממוצע של הוצאה פרטית לבריאות במדינות הארגון עומד על 27.5%.

דוגמה עדכנית שממחישה את הנתונים ואת דבריו של בר ניר היא העסקה שבה קופת חולים מאוחדת, השלישית בגודלה, מבקשת לרכוש 40% מרשת הרפואה הפרטית נ.א.ר.א שבשליטת צביקה בארינבוים. במסגרת העסקה, שנחשפה ב"כלכליסט" בתחילת החודש, תשלם הקופה כ־100 מיליון שקל על הנתח ברשת.

במובן זה מאוחדת פועלת באופן דומה למקבילותיה. כללית, למשל, מחזיקה חלקית במרכז הרפואי הפרטי הרצליה מדיקל סנטר, בעוד מכבי מחזיקה ברשת בתי החולים אסותא. העסקה עדיין ממתינה לאישור של שרי הבריאות והאוצר והממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין. אם היא תצא לפועל, כל הקופות למעט לאומית ישלטו בבתי חולים פרטיים.

במענה לפניית "כלכליסט" בנוגע לעסקה בין מאוחדת לנ.א.ר.א נמסר ממשרד הבריאות: "הנושא נמצא בדיונים בין משרדי האוצר והבריאות".

עוד המחשה לקצב הצמיחה המהיר של מערכת הבריאות הפרטית שעליה מדבר בר־ניר נמצאת בצפון תל אביב, ברמת החייל. לצד הקמפוס הנוצץ של אסותא שהוקם ב־2009, קמים להם עוד ועוד מרכזים רפואיים שהמשותף להם הוא אחד: שירותי רפואה פרטיים במחירים שאינם שווים לכל נפש. כך, למשל, ניתן למצוא במתחם את עתידים מדיקל סנטר ומנור מדיקל סנטר. לפי התוכניות, ביולי 2018 צפוי להצטרף אליהם מרכז חדש של רשת נ.א.ר.א ברחוב הברזל 28. מבט חטוף בקמפוסים הנוצצים הללו בהשוואה לבתי החולים הממשלתיים בפריפריה ממחיש את הפער האדיר בין שני העולמות הללו.

מאמצי החיזוק הציבוריים

המהלך של משרד הבריאות לחיזוק המערכת הציבורית כולל תוספת של כמעט 2 מיליארד שקל בשלוש השנים הקרובות: ב־2016 עבר סכום של 280 מיליון שקל, השנה צפויים לעבור 780 מיליון שקל וב־2018 עוד 880 מיליון שקל.

נדבך אחר באותה הרפורמה שמתכנן המשרד צפוי לצאת לדרך במלואו כבר השנה: תקופת צינון לרופאים המועסקים במערכת הציבורית ושפועלים גם בזו הפרטית. ביולי האחרון חתמו שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון על תקנה הקובעות כי רופא שכיר או עצמאי שייעץ לאדם או טיפל בו במערכת הציבורית לא יכול לטפל בו במשך שישה חודשים במערכת הבריאות הפרטית. התקנה כבר אושרה בוועדת הבריאות של הכנסת. התקנה נועדה למנוע נוהג בעייתי שהשתרש במערכת הבריאות בשנים האחרונות, שבו רופאים העובדים בבתי חולים ובמרפאות ציבוריות מציעים למטופליהם להמשיך את הטיפול בקליניקה הפרטית שלהם ללא תור, בתמורה לתשלום גבוה.

עוד באותו הקשר, משרד הבריאות הוציא לפועל את רפורמת הסדר־החזר. בעבר, מבוטחי תוכניות הביטוח המשלימות של קופות החולים ומבוטחי ביטוחים פרטיים יכלו לפנות אל מנתחים פרטיים ולקבל החזר חלקי על עלות הניתוח. הרפורמה ביטלה את האפשרות הזאת. תחת זאת, ניתנת בחירה מבין רשימה של מנתחים שנמצאים בהסדר עם הקופות או המבטחים. מדובר ברשימה נרחבת למדי. לפי משרדי הבריאות והאוצר, המהלך נועד, ואף הצליח, להוזיל את הניתוחים הפרטיים, לפחות בחלק מהמקרים, בין היתר משום שהליך החתימה על הסדר מול המנתחים הפרטיים רתם את כוחן של הקופות להורדת מחירים.

לצד מעט הרפורמות במערכת הבריאות שכן יצאו לדרך, נערמו לא מעט הבטחות וכוונות לערוך שינויים שעדיין לא יצאו לפועל או שיצאו לדרך באופן חלקי. לדוגמה, היוזמה לשינוי הסדרי הבחירה כך שקופות יחויבו להפנות מבוטחים לפי מפתח גיאוגרפי ולא לפי הסכמים. לפי היוזמה, מבוטח כללית, למשל, לא יפונה לבית חולים של הקופה אם ישנו בית חולים ממשלתי הקרוב למקום מגוריו. דוגמה נוספת, שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט", היא תמרוץ בתי חולים ממשלתיים להעסיק רופאים באופן בלעדי. היוזמה יצאה לדרך באופן חלקי בלבד.