ליקויים חמורים בפיקוח על הבטון עלולים לגרום לאסון בעת רעידת אדמה

מבקר המדינה מתריע שליקויים בתחום התקינה והפיקוח על איכות הבטון עלולים לגרום ל"תוצאות הרות אסון". זאת, ביחוד במקרה הצפוי של רעידת אדמה חזקה באזורנו בשנים הקרובות. התקן בישראל מקל יותר מהתקן הבינלאומי, למפעלים מוענקת הזדמנות שניה לעמוד בתקן שכמעט מונעת אפשרות של כישלון ואין גורם המפקח על תהליכי בדיקת הבטון. המבקר קובע שמשטר הפיקוח על איכות הבטון הנהוג בישראל אינו אמין.

מעבדת הבטון של מכון התקנים מבצעת מדי שנה כ-100,000 בדיקות התאמה לתקן של בטון טרי. הבדיקות מתבצעות במדגם של כ-20% ממשלוחי הבטון לאתרי הבנייה. המבקר חושף כי בכל רבעון כ-21 מפעלי בטון בממוצע שהם כ-10% מכ-200 מפעלים בארץ נכשלים בבדיקה הראשונה של התאמת הבטון לדרישות התקן. משמעות הכישלון היא שלפחות 5.49% מכלל ייצור הבטון שלהם ברבעון לא עמד בדרישות התקן.

מבקר המדינה יוסף שפירא צילום: אלכס קולומויסקי

אלא ששינוי שבוצע בתקן הישראלי בניגוד לתקן הבינלאומי מאפשר למפעלים לתקן את הכישלון באמצעות בדיקה חוזרת של חוזקן הבטון. ההקלה הזאת חוסכת למפעלים 16 מיליון שקלים בשנה, אך המבקר קובע ש"השינוי משפיע לרעה על איכות הבטון דבר העלול להחליש את עמידותם של מבנים ברעידות אדמה". יצוין שבתקן עצמו יש הקלה של 10% יחסית לתקן הבינלאומי. התוצאה היא שהבטון בחו"ל חזק יותר סטטיסטית מאותו סוג בטון בישראל.

המבקר מסביר ש"שיטת 'ההזדמנות השנייה' עלולה להוליד עיוות". לדוגמה , יצרן אשר רק 90% מהמשלוחים שלו עומדים בתקן ולכן נכשל בבדיקה הראשונה, עלול להיחשב בזכות הבדיקה השנייה ליצרן העומד בתקן הבין-לאומי המחמיר (95% משלוחים תקינים).

המבקר אף מתריע שקיים חשש שמפעלי הבטון נוטלים על עצמם "סיכון" ומכוונים את תוכן הבטון קרוב לתוצאה הנדרשת בתקן, ללא נקיטת מרווח ביטחון מספיק, כלומר מורידים את איכות הבטון במכוון וחוסכים עלויות. זאת, בידיעה שאם ייכשלו יהיו רשאים לערוך בדיקה שנייה. הוא קובע שמשטר הפיקוח על איכות הבטון נהוג בישראל אינו אמין.

מדו"ח המבקר עולה גם כי "אין גוף ממלכתי המפקח באתרי הבנייה על תהליך נטילת הבטון לבדיקה במעבדות". התוצאה היא ש"אין פיקוח שוטף המוודא שהמעבדות נטלו בדיקות בטון במועד, באופן ובמקום שנקבעו בתקן, ואין בודקים אם דגימות הבטון שניטלו מטופלות, מוחזקות ומובאות למעבדות בהתאם לתנאים שנקבעו בתקן".

המבקר שפירא מתייחס לנושא הפיקוח על ייצור הבטון גם במכתב שלו הפותח את הדו"ח, מה שמעיד על החשיבות הרבה שהוא מייחס לנושא. הוא מציין כי "בשנים האחרונות מתרבים אירועי אסון, אשר לא אחת גובים חיי אדם, הנגרמים בשל ליקויי בנייה. הבטון הוא מרכיב מרכזי והכרחי בחוזקם של המבנים, וכשלים בעניין זה יכולים להביא לתוצאות הרות אסון". הוא דורש ש"משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד הבינוי והשיכון יפעלו במשותף באופן מידי וללא פשרות לשיפור תהליכי הפיקוח על איכות הבטון ולהתאים את איכותו לתקנים הבין-לאומיים".

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה ש"התקן לבטון אינו תקן רשמי, אלא מתחייב מכוח תקנות התכנון והבניה. הפיקוח על עמידה בתקן נעשה בהליכי רישוי של מבנים, כפי שמוסדר בחוק התכנון והבניה, שבסמכות שר האוצר. לפיכך, יש להפנות את הסוגיה להתייחסות המשרד הממונה".

ממכון התקנים נמסר בתגובה: "המלצות המבקר מקובלות על המכון. בנושא אישור מפעלי הבטון והפיקוח עליהם, מכון התקנים ימליץ למנהלת תו תקן (מנהלת ציבורית שבראשה עומד הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה) לבחון מחדש את הנהלים לאישור מפעלי הבטון. המכון פנה למנהלת הציבורית בבקשה ליישום המלצת מבקר המדינה".

היו"ר החדשה של הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ': "התמונה המצטיירת בדו"ח על איכות הבטון מבהילה. אסור לחכות לאסון המוני שיגבה חיי אדם".