המדינה מפסידה מיליארדי שקלים בשנה מהון שחור שזורם לשוק הנדל"ן

המדינה מפסידה מיליארדי שקלים בשנה מהון שחור שזורם לשוק הנדל"ן - זו המסקנה העולה מהפרק בדו"ח מבקר המדינה שעוסק במיסוי עסקאות מקרקעין.

אחת הסוגיות החשובות ביותר במלחמה בהון השחור שמתמקד בה המבקר נוגעת לשיתוף נתונים אודות עסקאות הנדל"ן. רשות המסים אוגרת אצלה מידע רב, אולם לפי דו"ח המבקר, המידע שיש לרשות בתחום הנדל"ן לא מגיע לרשות לאיסור להלבנת הון.

אתר בנייה צילום: הקואליציה למאבק בתאונות בניין

לפי הדו"ח, אין כל מאגר שמאפשר לרשויות לתכלל ולהצליב מידע על העברות כספים ועסקאות נדל"ן, במטרה לאתר בקלות יחסית עסקאות חריגות. מעבר להיעדר המאגר, מבקר המדינה חשף כי בקשה של הרשות לאיסור הלבנת הון מ-2004 לקבלת נתונים במטרה להלחם בפשיעה המאורגנת בארץ לא נענתה, כך שאפילו בקשות פרטניות לא נענות.

נתק בתוך רשות המסים עצמה

גם בתוך רשות המסים עצמה יש נתק בין המערכים השונים. כתוצאה מכך, לעובדי מיסוי מקרקעין אין גישה לנתונים שנאספים במע"מ או במס הכנסה. העברת מידע על העסקאות המדווחות לאגף המע"מ היתה יכולה לאפשר לגבות טוב יותר את מס הרכישה או את מס השבח. היעדר המידע פוגע ביכולת של האחרונות לגבות מס מלא לפי מבקר המדינה. עוד עולה מדו"ח המבקר כי מאגר נתוני עסקאות הנדל"ן של הרשות כולל נתונים לא עדכניים וחלקיים. על חלק מהעסקאות כלל אין פרטים. המבקר מתריע, שוב, שקביעת מדיניות המס במשרד האוצר, על סמך אותו מאגר נתונים, בעייתית.

ההתייחסות לענף הנדל"ן כחממה להלבנת הון אינה חדשה. הכלכלן הראשי הציג מספר מקרים, שבהם השכר החודשי שמכניס משק הבית לא יכול להסביר את יכולתו לרכוש דירות ולכן המסקנה היא שמעורב ברכישה הון שחור שאינו מדווח. לפי מבקר המדינה, רשות המסים לא ביצעה פעולות סדורות לאיתור אותם משקיעים שעולה חשד כי מימנו את ההשקעות שלהם באמצעות הון שחור.

גם בהיבט המודיעיני הרשות אינה עושה מספיק מבחינת מבקר המדינה. לפי המבקר, 80% ממרכזי המודיעין במיסוי מקרקעין לא עמדו ביעדים שלהם וב-2014 90% מהמרכזים לא עמדו. ללא מידע מודיעיני מספק לרשות, שמדגישה את מחסור בכח האדם שלה שוב ושוב (וכך גם המבקר), היא לא תצליח לעולם להיות אפקטיבית.

מבקר המדינה ביקר את עבודת הרשות גם בכל הנוגע לגביי מע"מ מעסקאות נדל"ן. מכירת נדל"ן בעלת אופי עסקי מחייבת במע"מ אולם למרות שאלפי משקי בית מחזיקים מספר רב של דירות, ולמרות שכל הנתונים שוכבים אצל רשות המסים זו כמעט ואינה מטפלת בהשלכות המע"מ של הרכישות עם האופי העסקי ובנוסף גם כמעט ולא יוזמת שומות מרשויות מקומיות או מלכ"רים שנדרשים גם כן לשלם מע"מ על עסקאות נדל"ן, מה שמביא להפסדי הכנסות משמעותיים.

עוד הצביע המבקר על בעיה ששבה וחוזרת בכל דו"ח שלו העוסק ברשות המסים - מערכת המחשוב של הרשות. המערכת, שנבנתה בשנות ה-80, מקשה על הרשות להטמיע תיקוני חקיקה בצורה מהירה, יעילה וידידותית למשתמש. עד כה, לא הוקמה מערכת חדשה - זאת חרף המלצות רבות שניתנו על ידי ועדות פנימיות וייעוץ חיצוני.

לא סתם בחר מבקר המדינה להתמקד בענף הנדל"ן. למרות שאין נתונים רשמיים, ההערכות בממשלה הן כי היקף ההון השחור בארץ בכלל ובענף זה בפרט הן גבוהות מאד. לפני עשור הבנק העולמי העריך ש-23% מהתוצר בישראל הוא הון שחור שאיננו מדווח לרשויות ואשר לא משולם עליו מס, מה שממצב אותנו במקום ה-20 מתוך 26 מדינות ב-OECD.

ענף הנדל"ן ידוע ככזה שקל מאוד להלבין באמצעותו כספים, בין היתר בגלל הקושי להעריך את שוויים האמיתי של הנכסים ובגלל ההיקפים הגדולים של העסקאות. לפי מחקר שנערך בארץ ב-2013 על ידי ד"ר אביחי שניר מהמכללה האקדמית נתניה, היקף ההון השחור ב-2013 עמד על 15 מיליארד שקל.

מרשות המסים נמסר בנוגע למערכת המחשב הישנות כי היא אינה מתעלמת מצרכי הקדמה של מערכות המחשוב וכי מתבצעים מהלכים בנושא ברשות וכן כי בשנים האחרונות משאבי המחשוב מופנים בעיקר ליישום חקיקה בתחום מיסוי המקרקרעין כמו למשל מס ריבוי דירות.

בנוגע להעברת המידע לרשות לאיסור הלבנת הון ציינה כי לא ידועה לה על פנייה של הרשות ולא הוצגה בפניה אף פניה כזו, וכי בנוגע לבקשות אחרות התקיימו פגישות בין נציגי הרשויות הרלוונטיים. בנוגע להעברת המידע בין מערכי המס ציינה הרשות כי וועדה שהוקמה בנושא בפברואר 2016 סיימה בימים אלו את עבודתה ותגיש המלצותיה בחודשים הקרובים. בנוגע לפעילות לאיתור העלמות מס בנדל"ן ציינה כי אגף המודיעין הרחיב פעילותו מאז 2013 וכי במסגרת מבצע נשלחו ל-60 אלף משקיעי נדל"ן המחזיקים ב-3 נכסים ומעלה מה שהניב עד כה הכנסות של כחצי מיליארד שקל.