הסכם עם סימן שאלה: גרמניה אישרה את עסקת הצוללות

המזכר עבר כמה שינויים בשבוע האחרון, בלחץ גורמים גרמנים בכירים, שינויים שיאפשרו לגרמניה להיחלץ בקלות יחסית מעסקה, זאת בהתאם להתפתחויות חקירת פרשת הצוללות הלוא היא תיק 3000. ייתכן וההסכם ייחתם גם בטקס רשמי או שהצדדים יסתפקו בהחלפת הודעות דיפלומטיות.

על פי המזכר תרכוש ישראל שלוש צוללות נוספות בגרמניה, בנוסף לחמש שכבר הגיעו אליה והשישית שנמצאת בבנייה כל זאת במחיר של כ-2 מיליארד אירו, תוך שממשלת גרמניה תעביר כחצי מיליארד אירו למימון העסקה. הרצון של ראש הממשלה בנימין נתניהו נתקל בזמנו בהתנגדות חריפה של גורמים במערכת הביטחון ובראשם שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון.

אותם גורמים טענו כי בהמשך להוראתו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון כי יש להחזיק צוללת אחת במים בכוננות 24 שעות, נערכה עבודת מטה מקיפה שלפיה כדי לעמוד בדרישה הזו, חיל הים צריך שיהיה בסד"כ שלו 5 צוללות. עם זאת, נתניהו דחף לרכישת צוללת שישית, רכישה שאושרה בסופו של דבר.

נתניהו המשיך לדחוף לעסקה נוספת, על שלוש צוללות נוספות, ולחתום על מזכר הבנות שיעגן את ההסכמה הגרמנית לעסקה ואת התמיכה הגרמנית. החתימה על המזכר הייתה הסיבה שבגללה טען ראש הממשלה נתניהו כי יש לרכוש כבר כעת (הוא דן בנושא עוד לפני שנתיים - ר"ב) שלוש צוללות נוספות.

נתניהו טען כי בסיטואציה פוליטית אחרת ייתכן כי הקנצלרית אנגלה מרקל לא תוכל להעביר בממשלה שלה את החתימה והתמיכה. מנגד, טען יעלון כי אין צורך בשלוש צוללות נוספות, אלא יש לרכוש אותן רק בעוד שנים רבות, כשהנוכחיות יהיו לקראת סיום שירותן. בין השניים התעורר ויכוח חריף, שהיה, כך מאמינים מקורבי יעלון, בין הסיבות להדחתו ב-2016.

צוללת תנין במספנה של טיסנקרופ צילום: intercepts.defensenews

ריבלין גויס לשכנע את הקנצלרית

עם פתיחת חקירת המשטרה בפרשה החלה ממשלת גרמניה לדחות שוב ושוב את החתימה על הסכם ההבנות. כמו כן, היועץ (הקודם) למדיניות חוץ של הקנצלרית, כריסטוף הוייזגן, הורה להכניס פסקה להסכם, בניגוד לרצונה של ישראל, המאפשרת לגרמניה ליסוג מההסכם אם תתגלה בו שחיתות. בחודש יולי האחרון פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי גרמניה הקפיאה את החתימה על העסקה.

מאז ביקשה גרמניה כמה פעמים מישראל, דרך המטה לביטחון לאומי, עידכונים באשר לחקירת המשטרה. בעקבות הבקשות הללו התכנס במשרד המשפטים פורום של העוסקים בחקירת הפרשה, פורום שעדכן כי למרות הסכם עד המדינה עם מיקי גנור, הנציג הישראלי בתאגיד כלי השיט "טיסנקרופ" ולמרות גילויים של שחיתות קשה, הרי ש"השחיתות לא ירדה לשורש העסקה", כלומר לא השפיעה על תהליך קבלת ההחלטות בישראל או בגרמניה.

אנגלה מרקל צילום: רויטרס

לאחרונה התבקש הנשיא ריבלין לנצל ביקור שלו במינכן, שם חנך את האנדרטה לזכר י"א החללים לצורך העניין. הנסיעה לברלין הייתה חריגה מהמסלול המתוכנן, רק כדי לפגוש את מרקל. בפגישה בפורום רחב, בקומה השמינית של לשכת הקנצלרית בברלין, אמר הנשיא ריבלין כי "מדינת ישראל מלאת תודה והערכה לקנצלרית על מחויבותה הממושכת והאיתנה לביטחון ישראל לאורך השנים, בין היתר גם בהקשר לצוללות, אשר תרומתן קריטית לביטחונה של מדינת ישראל".

מרקל לא התייחסה ישירות למזכר ההבנות, אבל אישררה את מחויבותה לביטחון ישראל. בהמשך עלו השניים למרפסת לפגישה בארבע עיניים, שם חזר ריבלין וביקש לחתום במהירות על מזכר ההבנות. מרקל הבטיחה לדון מחדש בנושא מיד אחרי הבחירות. מרקל עמדה בהבטחתה וייתכן שגם היא חששה כי לא תוכל לעשות זאת בקואליציה החדשה שתקום ממש בימים או בשבועות הקרובים ובשבועיים האחרונים דחפה שוב שוב לחתימה.

עם זאת, גורמים גרמנים בכירים ביקשו שלא לחתום או לנסח מחדש את פסקת ההגבלה ורק אחרי שיג ושיח ער בצמרת הגרמנית היא נוסחה מחדש והפעם באופן קשוח הרבה יותר. על פי הפסקה החדשה, העסקה לא תקודם כל עוד לא ימוצו ויסתיימו כל חקירות הפרשה והספיחים שלה בישראל.

בנוסף, גרמניה שומרת לעצמה את הזכות לסגת מהעסקה גם אם החקירות ייגמרו, וייגמרו בלא כלום או בלי גילויי שחיתות מהותית, לדעת החוקרים ומערכת האכיפה בישראל. במילים אחרות - הגרמנים שומרים לעצמם את הזכות לפרש בעצמם את תוצאות החקירה והמשפטים שיתנהלו בעקבותיה, כל שיהיו כאלה, ולהחליט אם ומתי לסגת מהעסקה.

עוד גילויים על פרשת הצוללות - היום ב"ידיעות אחרונות"