המחוזי הפחית את דרישת רשות המסים: אילן שילוח ישלם עוד 9 מיליון שקל על מכירת מניותיו במקאן
ברשות המסים דרשו כי שילוח ישלם 21 מיליון שקל לאחר שזו פתחה את ההסכם שחתם עמה ב-2008. השופט קבע כי שילוח נתן גילוי מלא בזמן אמת וכי מקור הטעות בחישוב המס הוא בשיקול דעתו של פקיד השומה שטיפל בתיק
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, הרי קירש, קבע היום כי על יו"ר מקאן תל אביב, אילן שילוח, לשלם עוד כ-9 מיליון שקל, בגין פתיחת הסכם שומה שחתם בשנת 2008 עם רשות המסים. במקור דרשה הרשות להטיל על שילוח תשלום שומה נוספת בגובה 21 מיליון שקל.
בשנת 2008 חתמה רשות המסים
חמש שנים לאחר מכן ובעקבות פסיקה חדשה, יזמה רשות המסים את פתיחת הסכם השומה, בנימוק ששילוח המשיך בתפקידו כיו"ר מקאן במשרה חלקית ולא התנתק לחלוטין. לטענת הרשות נעשתה טעות בשיקול דעת של פקיד השומה שחתם על ההסכם. הרשות דרשה משילוח תוספת מס של כ-21 מיליון שקל בטענה שכל ההכנסה בגין מרכיב אי התחרות היא פירותית וצריך לחול עליה מס פירותי.
מחלוקת זו הובאה לדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופט קירש מציין בהחלטתו כי שילוח נתן גילוי מלא בזמן אמת, ולא הסתיר או הטעה את רשות המסים, וכי יש לבחון את חוקיותו של הסכם השומה למועד שבו נחתם, במונחי שנת 2008, ולא במונחי 2017. בפסק הדין נכתב, כי הסכם השומה שאישר אי תחרות הונית היה לגיטימי וחוקי כפי שנחתם בשנת 2008 וכי פקיד השומה לא חרג מסמכותו ולא טעה טעות מהותית בשיקול דעתו, בעת שסיווג את הכנסות שילוח כאי תחרות הונית.
השופט מציין כי אין זה הוגן לבטל הסכם שומה רטרואקטיבית בשל שינוי במדיניות רשות המסים, בשל טעות בשיקול דעת של פקיד השומה או בשל התפתחות מאוחרת יותר בפסיקת בתי המשפט. ואולם, השופט קובע כי מאחר שפקיד השומה לא בדק לעומק את סכום ההכנסה הפירותית שיש לייחס לשילוח בגין השירותים שאותם העניק למקאן, הרי ששילוח היה צריך לקבל יותר שכר ופחות תשלום בגין אי תחרות. השופט החליט להוריד את היקף סכום האי תחרות מ-81 מיליון שקל ל-45 מיליון והעלה את השכר ל-36 מיליון שקל ולכן שילוח נדרש לשלם עוד כ-9 מיליון שקל מס.
