בזק: האו"ם מזהיר כי בכוונתו להכלילנו ברשימה השחורה בגלל פעילות ביו"ש
מנכ"לית בזק פרסמה בפייסבוק כי מועצת זכויות האדם של האו"ם שיגרה לחברה מכתב בו היא מתריעה כי החברה צפויה להיכלל ברשימת החברות הישראליות הפועלות בשטחים, וזאת משום שבזק מפעילה שם 40 מתקני תשתיות ואנטנות. מאוחר יותר הסירה הנדלר את הפוסט
מאוחר יותר היום הסירה הנדלר את הפוסט, ככל הנראה בעקבות בקשות של גורמים מדיניים המעוניינים להצניע את ההחלטה ככל הניתן.
- ועדת הכלכלה הרחיבה האיסור על ניתוק מים; ההתנחלויות בחוץ
- העברות תקציביות ראשונות השנה: להתנחלויות
- "ייתכן שרשת אחת תחרים אותנו, אך אני לא צופה סערה עקב ההחלטה באו"ם"
בהחלטה זו נקבע כי עד לסוף 2017 תיאלץ המועצה להגיש רשימה של חברות ועסקים בעלי זיקה לפעילות בשטחי יהודה ושומרון.
עם זאת, להיכללות ברשימה זו, בדומה להחלטות של אונסק"ו, אין משמעות פרקטית בשטח והחברות לא צפויות לסבול מסנקציות באופן ישיר. ההחלטה לייצר רשימה כזו היא מכה מוראלית עבור ישראל, שכן היא צפויה לכלול כמעל 100 חברות ישראליות ובינלאומיות הפועלות בשטחי יהודה ושומרון. במועצת זכויות האדם מאמינים שיצירת רשימה ופרסומה תגרום לחברות ותאגידים עולמיים שלא לשתף פעולה עם החברות הפועלות בשטחים, ובכך ייאלצו לבצע הערכה מחודשת אם כדאי להם לפעול בשטחים על מנת לקיים קשרים טובים יותר עם גורמים אחרים. חברות ישראליות, ובהן בזק, אינן צפויות להיות מושפעות באופן ניכר מההחלטה בהשוואה לחברות בינלאומיות. גורמים במשרד החוץ מציינים כי הנזק עשוי לייצר עבור המדינה גם תועלת מסוימת שכן אותן חברות בינלאומיות שיעמדו בפני הדילמה האם לפעול בשטחי יהודה ושומרון יוכלו להסביר את עמדתה של ישראל בצורה טובה יותר לעולם.
המכתב, שנשלח על ידי ראש מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה במועצת זכויות האדם, מוחמד עלי אלנסור, מציין כי למועצה נודע שבזק מספקת שירותים ומנצלת משאבים ביהודה ושומרון למטרות עסקיות. המידע מבוסס על כך שבזק מפעילה 40 מתקני תשתיות ואנטנות שנועדו לספק תשתיות תקשורת עבור תושבי ההתנחלויות. בנוסף מציינים שם, כי בזק מחזיקה בשלושה מרכזי מכירות, אחד במעלה אדומים והשניים הנוספים במזרח ירושלים.
אריאל (ארכיון) צילום: יריב כץ עוד עולה מהמכתב כי בזק נתבקשה להגיב לממצאים של הועדה לפני שיוחלט האם לכלול אותה באותה רשימה. בזק יכולה לדרוש מהמועצה לשמור על חיסיון תגובתה ובכך למנוע את פרסומו.
הנדלר כתבה בפוסט: "בזק שומרת מכל משמר על הזכויות של כל לקוחותיה, ללא הטיה, ללא אפליה, וללא העדפה. אנחנו מספקים שירות לכל אזרחי ישראל, ללא הבדל דת, גזע ומין, ומכבדים את הבחירה שלהם להתגורר בכל מקום בארץ - אם זה ברעננה, במזרח ירושלים, באריאל, בסכנין או במעלה אדומים. אנחנו עושים מאמצים ומשקיעים כסף רב כדי להגיע עם התשתית שלנו לכל יישוב ישראלי ולספק לכל אזרח שירותי תקשורת איכותיים. אנחנו גם מספקים שירותים לכוחות הביטחון הישראליים ובגאווה רבה. זו החובה שלנו כחברת תשתיות התקשורת של ישראל אותה אנו רואים כזכות גדולה. מנקודת מבטנו, החלטה 31/36 של מועצת זכויות האדם היא ניסיון ניגוח מוטה נגד ישראל באמצעות הפעלת לחץ שאינו לגיטימי על חברות מסחריות הפועלות כחוק. לא נשתף פעולה עם מהלך שכל כולו תעמולה אנטי ישראלית.
"לסיכום אנחנו רוצים להגיד כי למרות הניסיון של מועצת זכויות האדם של האו"ם לפגוע בישראל באמצעות פגיעה בבזק, אנחנו מתחייבים להמשיך להיות ממוקדים בעבודה שלנו - לספק שירות איכותי לכל אזרחי ישראל, לספק מקום עבודה הוגן לעובדים שלנו, ולייצר תשואה לכלל בעלי החוב והמניות שלנו. זה תפקידנו כחברת תשתיות התקשורת של ישראל", כתבה הנדלר.
סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק צילום: יחיאל ינאי
רק בשבוע שעבר דווח כי קרן הפנסיה השלישית בגודלה בדנמרק, סמפנשן (Sampension) החליטה למשוך את השקעותיה בבזק ובחברות ישראליות ובינלאומיות נוספות המקיימות פעילות בשטחים. על פי ההערכות מדובר בסכום של כ-6.5 מיליון דולר בכל החברות.
