41% מהישראלים לא יוכלו לממן לילדיהם השכלה גבוהה

41% מהישראלים מאמינים כי לא יהיו מסוגלים לממן את הלימודים האקדמיים של ילדיהם, עלייה של 9% משנה שעברה, כך עולה מסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור אייסף - הקרן הבינלאומית לחינוך. בנוסף, 55% מהם מאמינים כי תואר אקדמי הוא מפתח הכרחי לקריירה מצליחה.

ככל שיורדת רמת ההשכלה של המשיבים, כך עולה אמונתם בחשיבות של ההשכלה האקדמית כמפתח להצלחה בקריירה - 53.2% מבעלי ההשכלה האקדמית לעומת 66.2% מבעלי ההשכלה ה'על תיכונית' ו-55.4% מבעלי השכלה 'עד תיכונית' סברו כי קריירה מוצלחת מתחילה בלימודים אקדמיים. בנוסף, רמת ההכנסה גם כן משפיעה על החשיבות שמייחסים המשיבים להשכלה אקדמית - 53.7% מבעלי הכנסה מעל הממוצע לעומת 60.4% מבעלי הכנסה ממוצעת ו-54.1% מבעלי הכנסה שהיא מתחת לממוצע רואים בתואר אקדמי גורם חשוב בהצלחה בקריירה.

סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, המשפחה מסייעת ב-20 אלף שקל בשנה בממוצע צילום: עמית שעל

"מהמקום הזה של אנשים שכבר עשו תואר מאוד קל להגיד שתואר אקדמי הוא כבר לא רלוונטי להצלחה בקריירה, אבל בסופו של דבר אנחנו רואים שהדרך הטובה ביותר לקיים מוביליות חברתית היא באמצעות השכלה גבוהה. כמה אנשים לאבא שלהם יש חנות והם מעבירים להם את העסק או שהם פותחים סטארטאפ מצליח בלי ללמוד לתואר? כאשר בודקים מחקרית רואים שמוביליות חברתית, שקבוצות במצב סוציו-אקונומי נמוך הצליחו לשפר את המעמד שלהן באמצעות השכלה גבוהה", אומר תומר סמרקנדי מנכ"ל קרן אייסף.

תומר סמרקנדי, מנכ"ל קרן אייסף

גם הביטחון במסוגלות העתידית לממן לימודים אקדמיים מושפע, באופן לא מפתיע, מהרמה הסוציו אקונומית של המשיבים. 64.6% מבעלי הכנסה הנמוכה מהממוצע חושבים כי לא יוכלו לממן לימודים אקדמיים לעומת 24.9% מבעלי הכנסה הגבוהה מהממוצע. רמת ההשכלה של המשיבים משפיעה גם היא על ביטחונם ביכולת לממן לילדיהם לימודים גבוהים - 54.2% מבעלי השכלה 'עד תיכונית' חושבים כי לא יוכלו לממן לימודים אקדמיים לעומת 30.1% מבעלי השכלה אקדמית.

תושבי הצפון הכי סומכים על יכולתם הכלכלית – 67.7% מהנסקרים תושבי אזור הצפון העידו כי יהיו מסוגלים לממן לימודים אקדמיים, לעומת 46.5% בלבד מתושבי הדרום, 49.7% מתושבי אזור י-ם, 51.2% מתושבי המרכז ו- 62.5% מתושבי השרון.

"בעידן בו ברור לכולנו כי השכלה גבוהה היא המפתח להתקדמות, קריירה ושיפור מעמד סוציו-אקונומי, מצער מאד לראות את הנתון לפיו למעלה משליש מהישראלים חושבים כי לא יהיו מסוגלים לממן השכלה גבוהה לילדיהם" אומר סמרקנדי. "מניסיוננו והיכרותנו עם השטח, המצב בפועל חמור אף יותר. המשאבים המצויים בידי משפחות מהמעמד הבינוני והנמוך מופנים לצרכים הקיומיים הבסיסיים ביותר והם נותרות ללא היכולת להשקיע בעתיד ילדיהן. והכניסה לאקדמיה היא רק תחילת הדרך. אתגר כלכלי אדיר נוסף עומד בפני הסטודנט הנדרש לשרוד בהצלחה את שנות הלימודים".

לדבריו, לא רק שהגישה של צעירים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך להשכלה גבוהה מוגבלת, אלא שאלה שמצליחים להגיע לאקדמיה מועדים יותר לנשור במהלך הלימודים. "בשנה הראשונה יש 25% נשירה וכמובן שמי שיש לו פחות גב כלכלי הם אלה בסכנת נשירה עוד יותר גבוהה. סטודנט ממוצע מקבל סיוע כלכלי של 20 אלף שקל בשנה מהמשפחה. מה עושה מישהו שבא מבית שאין לו את הסכומים האלה? שעוד הרבה פעמים עוזר למשפחה שלו? אנחנו יוצרים מערכת של אנשים שיכולים וכאלה שיכולים פחות ומנציחים חברה מאוד קוטבית", הוא אומר.

הסקר בוצע בשבוע הראשון לחודש אוקטובר עבור קרן אייסף שנוסדה על ידי אדמונד ספרא, רעייתו לילי ספרא ונינה ווינר בדק את עמדות הציבור ביחס ליכולת לממן לימודי ילדים וביחס לחשיבותו של תואר אקדמי בהצלחה עתידית בקריירה. הסקר כלל מדגם מייצג של 500 נשאלים מתוך האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל.