$
בארץ

הפיקוח פוטר מרשיון חלק מספקי האשראי חוץ בנקאי שלקוחותיהם לא זקוקים להגנה

המפקחת על הביטוח דורית סלינגר הבינה שהגדרת ספקי האשראי החוץ בנקאי ונותני שירותי המטבע בחוק הפיקוח החדש רחבה מידיה, וכוללת פיקוח גם על גופים שנוטלי האשראי מהם לא זקוקים להגנת הרגולטור

רחלי בינדמן 13:2703.10.17

רשות שוק ההון בראשה עומדת דורית סלינגר לוקחת צעד אחורה בכל הנוגע לפיקוח על שירותי האשראי החוץ בנקאי, זאת בעקבות ביקורת שהופנתה אליה סביב תחולת חוק הפיקוח החדש על שירותים פיננסים.

 

בפיקוח פרסמו טיוטת תקנות הפוטרת ממתן רישיון של נותני שירותי אשראי חוץ בנקאי ושירותי מטבע.

 

דורית סלינגר דורית סלינגר צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

כזכור, בעקבות מסקנות ועדת שטרום שנועדה לפתוח את שוק האשראי לתחרות, נכנס בתחילת יוני לתוקפו חוק שמסדיר לראשונה סמכויות פיקוח של רשות שוק ההון על נותני אשראי חוץ בנקאי ושירותי מטבע (הפיקוח על נותני שירותי מטבע ייכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2018).

 

תכליתו של החוק לדאוג לאינטרס של הצרכנים בתחום האשראי – לווים קטנים, יחידים ועסקים שרוצים להציע להם שירותי אשראי חוץ בנקאי.

 

מלכתחילה הרי ועדת שטרום נועדה לפתוח את שוק האשראי לתחרות ולהוזיל עלויות לצרכן. בפיקוח הבינו שהגדרת החוק הדורשת רישיון מנותני שירותי אשראי ושירותי מטבע רחבה מידי ומגיעה למקומות שבהם לא באמת נדרש פיקוח ולכן מצאו לנכון לחסוך את חובת הרישוי לחלק מהגופים, חובה שכוללת בדיקה קפדנית של נותן האשראי.

 

ההקלה המשמעותית ביותר פוטרת מחובת רישיון נותן אשראי בסכומים הגבוהים מ-10 מיליון שקל. ההנחה היא שמי שנוטל אשראי בהיקף הגבוה מרף זה, יודע לדאוג לאינטרסים שלו ולא זקוק להגנת הפיקוח.

 

פטור משמעתי נוסף נוגע לגורמים המשקיעים בחברות סטארט אפ, שמשום מה נופלים בהגדרה הרחבה של החוק כנותני אשראי. מדובר למשל בגורמים שמעניקים הלוואות לחברת הזנק בשלב ה-seed, דוגמת אנג'לים, ושם הפטור הוא גורף ויחול גם על הלוואה בהיקף הנמוך מ-10 מיליון שקל במטרה שלא להציב חסמים להתפתחות תעשיית הטכנולוגיה.

 

עוד התברר לפיקוח כי ההגדרה של נותן שירותי אשראי כוללת גם את עולם ההשקעות. כך לדוגמא, אם מגיעה קבוצת משקיעים שרוצה להשקיע ביזם כלשהוא, ההשקעה נכנסת להגדרה של מתן אשראי.

 

כיום יש כל מיני קבוצות שמגייסות משקיעים למימון של פרויקטים, בדגש על תחום פיתוח ערים ופרויקט תמ"א. החוק מלכתחילה לא התכוון להגן על משקיעים ולפיכך התקנות קובעות כי אם מוקמת חברה ייעודית לגיוס כסף, חוק הפיקוח לא יחול עליה, אלא רק על הגורם המארגן העליון. יתרה מכך ההנחה היא כי משקיעים הם מלכתחילה מתוחכמים יותר מאשר נוטלי אשראי קטנים שעבורם נועד החוק להגן.

 

התקנות פוטרות גם בתי מלון מצורך בקבלת רישיון על המרת מטבע לתיירים. בתי מלון מציעים היום גם המרות מטבע כשירות נלווה ובפיקוח הבינו שיהיה זה אבסורד לדרוש מהם להוציא עבור שירות זה רישיון.

 

פטור נוסף יקבלו בנקים זרים שמחזיקים בנציגויות בישראל. מדובר בבנקים שלא מחזיקים ברישיון לתאגיד בנקאי בישראל ולפיכך, לפי החוק נדרשים לקבל רישיון כנותני אשראי חוץ בנקאי. הבנקים הזרים מעניקים אשראים בישראל ללקוחות מתוחכמים שנוטלים אשראים בסכומים גבוהים, ובפיקוח מצאו שהם לא זקוקים להגנה צרכנית, וכי ממילא הבנקים הללו כפופים לפיקוח כי מחזיקים ברישיון בנקאי במדינה אחרת. התנאי עם זאת שברשותם יעמוד רישיון ממדינת OECD.

 

חשוב לציין כי יתר נותני האשראי החוץ בנקאי יכולים להמשיך לפעול גם טרם שקיבלו רישיון מהפיקוח - הליך שכולל בדיקה מקיפה של ההיסטוריה שלהם ואופי התנהלותם. זאת כל עוד הגישו את הבקשה לקבלת רישיון ערב כניסת החוק לתוקף והם יכולים להמשיך ולהעמיד אשראים עד שיקבלו רישיון או שיוחלט שלא להעניק להם רישיון. מדובר בין היתר בגופים כמו נאוי ואס אר אקורד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x