כשראש הממשלה נוזף בך שאת לא פוגעת מספיק במשילות
שלושה אבסורדים בישיבת הממשלה ההזויה שדנה שלשום בחוק הג’ובים של שקד ולוין
1. נזיפה מוזרה
נתניהו נזף בשקד על יוזמה שלא פוגעת מספיק במשילות
מחזה אבסורד כזה לא נראה מזמן בישיבת הממשלה. ראש הממשלה וכמה משריו נוזפים באיילת שקד ויריב לוין על יוזמתם לחיזוק המשילות. אכן, ההצעה למינוי משנים למנכ"לים במשרדי הממשלה כמשרות אמון היא מזיקה ומיותרת, והאבסורד הוא שנתניהו והשרים נזפו בשקד ולוין על שלא הביאו יוזמה שהיא הרבה יותר מזיקה ומיותרת.
התוצאה היא שלפתע הרגישו שקד ולוין איך זה להיות שמאלנים. איך זה להיות ממלכתיים, שקולים והכי גרוע - מקשיבים למשפטנים וליועץ המשפטי. הצעת החוק שלהם זכתה לבוז וגיחוך כמתונה מדי. זה מה שהבאתם, הלעיגו נתניהו והשרים גילה גמליאל, גלעד ארדן ויואב גלנט, זה יביא לנו משילות?
באמת, צודקים, אבל שוב, מהכיוון ההפוך לגמרי. האבסורד הראשון הוא בעצם הביקורת מהכיוון ההפוך.
2. פגיעה במשילות
מינוי משנים למנכ”לים דווקא יעורר ריבים ויביא לשיתוק
השני, ההצעה תשיג בדיוק את היפוכה. הצנחת משנה ליד המנכ"ל רק תפגע במשילות. עכשיו הם יריבו, יטרפדו וישימו רגליים זה לזה, יריבו על קרדיטים. ומה עם הבזבוז הכספי על משרות מיותרות. נתניהו מרבה לדבר על 'האיש הרזה' (משלם המסים) שנושא על גבו את 'האיש השמן' (השירות הציבורי). ההצעה רק תעבה עוד יותר את האיש השמן. וכל זה כרוך בזיהום השירות הציבורי בג'ובים מפלגתיים שנועדו להשביע מקורבים, חברי מרכז ואוכלי חינם למיניהם שהשלטון חפץ ביקרם.
הג'ובים האלה, צריך להבין, לא יקדמו שום משילות, אלא רק את הנהנים שימונו. הם ירשמו ברזומה ניסיון שיקפיץ אותם בהמשך לתפקידים בכירים כדירקטורים, מנכ"לים וג'ובים בכירים יותר שדורשים הכשרה בסיסית. בג'ובים החדשים שייבראו עבורם, הם יתגלחו על הזקן הציבורי.
כמובן שהדיון האידיאולוגי לא נעדר מהישיבה. השרים הרבו להתלונן על הפקידים שמטרפדים להם את המדיניות, שתוקעים מקלות בגלגלי היוזמות שלהם. אם אנחנו עושים - עוצרים אותנו. אם אנחנו לא עושים - מבקרים אותנו. התקשורת בכל מקרה נגדנו. כאן התערב ראש הממשלה, כשר ומומחה תקשורת, והטיח בבוז: התקשורת נגדכם? לא למדתם שזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לכם. קחו כמה שיעורים ממני בעניין הזה.
3. בצד של זילבר
פתאום איילת שקד והמשנה ליועמ”ש באותו צד של המתרס
לוין ושקד ספגו את הביקורת. וכמובן גם המשנה ליועמ”ש דינה זילבר שנכחה בישיבה. לפתע היא ושקד מוצאות עצמן בסירה אחת, מצדו הממלכתי של המתרס. וזה האבסורד השלישי שהולידה הישיבה ההזויה הזו. זילבר ספגה מסיבות מובנות. היא הרי הביטוי המובהק ביותר, בעיני השרים, לפקידות המסרסת. ושקד על מה ספגה? ההצעה שלה הרי דורסנית מספיק כדי לקצור את מלוא השבחים, אבל נדמה שכולם, מנתניהו ומטה, ניצלו את ההזדמנות כדי לחסל עמה חשבון קטן וקטנוני. אולי בגלל היוקרה והמעמד שצברה כביצועיסטית נחושה ויעילה שיודעת לקדם עניינים.
נתניהו דחה בשבועיים את הדיון. בינתיים הוא יבדוק עם היועמ”ש רפורמה חקיקתית מקפת יותר לניעור ברוטלי יותר של השירות הציבורי והפיכתו לזרוע פוליטית. משהו שיעמיד בצל את הזוטות שהביאו שקד ולוין. שיחסל סופית את השירות הציבורי. בינתיים, מעריכים, תסתפק הממשלה בחוק הג'ובים הצנוע.