"גם כשהייתי מנכ"ל בזק, אבא, שהיה עובד החברה, אמר: "אני עוד אתבע את בזק על מה שעשו לי"

"נולדתי ב־1967, בן שביעי משמונת ילדיהם של שרה ומשה, שעלו ממרוקו ב־1964. גדלתי בירושלים, והסתובבנו הרבה בעיר. אפילו בערבי כיתה בכיתות ד' וה' היינו הולכים לעיר העתיקה. מבחינת אבא, הוא עלה לירושלים, לא לישראל, ולא הסכים שישלחו אותו לשום מקום אחר. יום ירושלים היה החג הכי חשוב בבית, יותר מפסח ויום כיפור ויום העצמאות.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

להאזנה ב-iTunes | לכל הכתבות המוקלטות 

"הבית היה קטן, ותמיד צפוף. כשראינו טלוויזיה, למשל, לא היו עשרה מקומות ישיבה מולה. אז היו כללים: אם ישבת מול הטלוויזיה וההורים שלחו אותך לעשות משהו, כשאתה חוזר המקום שמור לך. אבל אם קמת מיוזמתך, תסתדר, הכיסא לא שמור. כיום אני גר בבית גדול, אבל אני יודע שאדם עומד על מטר מרובע אחד ושוכב על שני מטר מרובע, כך שהגודל לא משנה.

אבי גבאי בן ה-6 עם אביו משה

"אבא ידע לעשות הכל בידיים, ואני הייתי מעין שוליה שלו וחלמתי לעשות הכל כמוהו. אבל הוא צחק עליי; אני שמאלי, והוא תמיד היה אומר: 'יש לך שתי ידיים שמאליות, לא אחת'. הוא עבד בבזק, שאותה ניהלתי שנים אחר כך, ותמיד אמר לי, בחיוך: 'אנחנו הקמנו את החברה, אתם הגעתם וקיבלתם הכל מוכן'. הוא התחיל כנהג, היה עוזר טכנאי, נהפך לטכנאי ושם נתקע. אבא עבד קשה, תמיד מסר דיווחי אמת גם כשטכנאים אחרים לא עשו זאת. אפילו הבוסים שלו כתבו את זה עליו בתיק האישי שלו, שאותו קראתי לאחר מותו. אבל הוא גם הבין את המשמעות של זה ונהג לומר: 'אם אתה עושה יותר מאחרים אתה מפריע, כי אתה מראה שאפשר לעשות יותר'. הוא התמודד במכרז על תפקיד של מנהל זוטר, זכה בו אבל לא מונה לבסוף בגלל התנגדות הוועד. הוא נשאר עם זה שנים, עם התחושה שנגרם לו עוול, וגם כשכבר הייתי

מנכ"ל בזק המשיך לומר: 'אני עוד אתבע את בזק על מה שעשו לי'.

"אמא היתה אם בית במעון של אקים לילדים עם מוגבלות שכלית. ביקרנו אותה שם, היא הביאה ילדים לביקור אצלנו, ובשלב מסוים גם היינו משפחת אומנה של ילדה כזאת, שאמא הסבירה ש'גם ככה לא תמיד באים לאסוף אותה מהמעון'. היא נהפכה לעוד אחות בבית, וזה לא היה פשוט, עוד מעמסה בבית מרובה ילדים. אבל כשלא משדרים לך שקשה אתה לא חושב שקשה.

"הוריי היו מצביעי ליכוד, ובגין היה נערץ עליהם. אני תמיד בחנתי את העמדות של המפלגות עצמן, כי אני לא מאמין באידאולוגיה אחת שנכונה מקצה לקצה, החיים מורכבים. אני מניח שהוריי היו שמחים לראות אותי בליכוד, אבל אמא כן שמחה על הפעילות הפוליטית שלי, רק שלפעמים היא שואלת: 'אתה עושה את כל זה ולא משלמים לך?'".