$
בארץ

מבקר המדינה: "ביטוח לאומי כשל במימוש אחריותו לטיפול בקשישים סיעודיים בביתם"

עפ"י דו"ח המבקר, כ-70 אלף קשישים, שהם 42% ממקבלי גמלת הסיעוד, לא טופלו בידי מטפלות שקיבלו הכשרה מקצועית. יוסף שפירא קובע כי החוזה של הביטוח הלאומי עם חברות הסיעוד כלל לא הגדיר מדדים לאיכות הטיפול וכי המוסד ומשרד הרווחה מגלגלים האחד לשני את האחריות בנושא

שחר אילן 16:0701.10.17

הטיפול בקשישים סיעודיים בביתם מתגלה כמחדל לאומי בהווה וצפוי להפוך למחדל גדול ביותר בעתיד. כך עולה מהדו"ח המיוחד של מבקר המדינה בנושא טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בבתיהם המתפרסם עכשיו (א') לרגל יום הקשיש הבינלאומי.

 

המבקר קובע ש"ביטוח לאומי כשל במימוש האחריות שהוטלה עליו לטיפול בקשישים סיעודיים השוהים בביתם". המבקר מגלה "ליקויים רבים וחמורים באיכות הטיפול הביתי הניתן לכ-165,000 קשישים - ליקויים המגיעים לעתים עד כדי הזנחה". עוד הוא קובע שהביטוח הלאומי ומשרד הרווחה לא נערכו לגידול העצום הצפוי בעתיד במספר מקבלי הגמלה.

 

מבקר המדינה יוסף שפירא וח"כ קארין אלהרר, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה מבקר המדינה יוסף שפירא וח"כ קארין אלהרר, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת

 

זכאי לגמלת סיעוד הוא מי שהגיע לגיל הפרישה - 62 שנה לנשים ו-67 שנה לגברים - והוא תלוי בעזרת הזולת לביצוע פעולות היום-יום או זקוק להשגחה למניעת נזק לעצמו או לאחרים. 20% בני המשפחה של הקשישים הסיעודיים ציינו בסקר שערך מבקר המדינה שהם מעריכים שקרוביהם נפגעו במידה כזאת או אחרת מטיפול ביתי לקוי. 58% מהמדווחים על טיפול לקוי העריכו שהפגיעה בקשיש הייתה במידה בינונית או אף חמורה.

 

 צילום: שאטרסטוק

 

התשובות האלו מחזקות ממצאי מחקר שבוצע בשיתוף הביטוח הלאומי. על פי המחקר: "זקנים לא מעטים מדווחים על הזנחה - בעיקר על הזנחה בתחומי הבריאות, הניידות וההשגחה". למשל, 7% מהקשישים לא קיבלו ארוחות, 17% לא קיבלו סיוע בניידות ו-18% לא קיבלו השגחה ביום או בלילה.

 

כ-70,000 קשישים, שהם 42% ממקבלי גמלת הסיעוד, תלויים בעזרת הזולת לחלוטין או במידה רבה מאוד בכל שעות היממה או ברובן. המבקר מגלה שרובם לא טופלו בידי מטפלות שקיבלו הכשרה מקצועית.

 

אחת הסיבות לבעיית ההזנחה היא מערך הפיקוח הכושל שמפעיל הביטוח הלאומי. לפיקוח, מציין המבקר, חשיבות רבה במיוחד משום שהקשיש הוא לקוח שבוי שחושש לאבד את המטפלת וכן משום שהטיפול נעשה לעיתים קרובות שלא בנוכחות אנשים נוספים. אבל העובדים הסוציאליים שאמורים לעשות את הבקרה דיווחו על פחות ממחצית מספר ביקורי הבית שהיה עליהם לקיים. משרד הרווחה מסביר זאת במחסור בעובדים סוציאליים. חמור לא פחות: החוזה של הביטוח הלאומי עם חברות הסיעוד כלל לא הגדיר מדדים לאיכות הטיפול שהוא דורש.

 

ארכיון ארכיון צילום: טל שחר

 

המבקר מסביר ש"ביטוח לאומי כמו גם משרד הרווחה, מגלגלים האחד לרעהו את האחריות להבטחת איכות הטיפול. ממצאי הביקורת, מלמדים על כשל באיכות ורשויות המדינה מתנערות מאחריותן. זהו מצב שאין להסכים עמו ויש לפעול להפסיקו לאלתר".

 

העתיד אגב נראה גרוע עוד יותר. ב-2016 מימן הביטוח הלאומי גמלת סיעוד לכ-165 אלף קשישים (17% מהקשישים) בעלות של 5.8 מיליארד שקלים. ב-2035 צפויה קפיצה של 120% ל-361 אלף מקבלי קצבה (21% מהקשישים) בעלות של 12.6 מיליארד. המבקר קובע ש"ביטוח לאומי לא נערך לגידול הצפוי במספר מקבלי גמלת הסיעוד בשנים הבאות". בניגוד להחלטות הממשלה גם שר הרווחה לא עשה זאת ולא דרש מהביטוח הלאומי להיערך.

 

חלק מהמחדל הוא העדר הערכות למחסור החמור הצפוי במטפלות. המועצה הלאומית לכלכלה מעריכה כי עד 2030 יהיה צורך בתופסת של 120 אלף מטפלות, מהם 55 אלף זרות ו-75 אלף ישראליות. כמות מדהימה זו היא שוות ערך לרבע מתוספת הנשים הצפויה לכוח העבודה בתקופה שעד 2030. כבר כיום יש מחסור במטפלות, במיוחד למקרים קשים הדורשים החלפת חיתולים.  

 

תגובות

 

שר העבודה והרווחה חיים כץ הודיע בתגובה לדו"ח מבקר המדינה על הקמת ועדה ל"ארגון מחדש של המערך המטפל במשרד באזרחים ותיקים בכלל ובקשישים סיעודיים בפרט". הוועדה תורכב מנציגי אקדמיה ונציגי ציבור, בהם פרופ' יוסי תמיר ופרופ' גבי בן נון, מנכ"ל משרד העבודה הרווחה ו מנכ'"ל הביטוח הלאומי. כץ האשים את משרד האוצר כי הוא מעכב מכרז לבחירת חברות כוח אדם חדשות לשירותי הסיעוד.

 

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר כי במסגרת מכרז חברות כוח האדם החדשות לסיעוד יוגדו תקני איכות ורמת הכשרה למטפלות. כן, "החלה חשיבה מחודשת על מערך הבקרה ושיתופי הפעולה עם השלטון המקומי וקופות החולים". עוד נמסר מהביטוח הלאומי שהוא תומך בהרחבת שעות הטיפול לקשישים ובהענקת סיוע במימון הטיפול הסיעוד גם לקשישים ממעמד הביניים.

 

מאיגוד נותני שירותי הסיעוד נמסר: "הדו"ח עושה עוול גדול לעובדים מעולים שרואים בעבודתם שליחות, ולחברות ועמותות הסיעוד, שמקיימות את כל המוטל עליהן, מפוקחות באופן הדוק על ידי הביטוח הלאומי ופועלות לפי הנחיותיו". לטענת האיגוד, "העובדים הסוציאליים של חברות הסיעוד מבצעים כמיליון ביקורי בקרה בשנה, שמטרתם בין היתר לבדוק כי ניתנות מלוא שעות הטיפול להם זכאים הקשישים. במידה ומתגלה מקרה חריג – הוא מטופל בחומרה".

 

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הודיעה שתקיים כבר מחר דיון בממצאי הדו"ח שלדבריה הוא "בבחינת דגל שחור". אלהרר אמרה שהדו"ח מגלה ש"הבירוקרטיה הורגת את הקשישים שלנו לאט לאט, אבל הרבה יותר מהר ממה שהורג מצבם הבריאותי. מקימי המדינה, הסבים והסבתות שלנו, מופקרים לידי הגורל. ההתנערות של המדינה מטיפול ראוי בקשישים הסיעודיים מובילה משפחות לתהום ומדרדרת אותן כלכלית ונפשית".

 

יו"ר שדולת הגמלאים, ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני): "הדו"ח נותן אגרוף בבטן ומוכיח איך מפקירה הממשלה את הקשישים הסיעודיים חסרי הישע ופשוט מחכה שימותו בלי לנקוף אצבע כדי לשפר את מצבם. אין כוח אדם מקצועי, אין פיקוח רציני למרות אלימות והזנחה ואין שום יוזמה להקל את עלויות הסיעוד המטורפות. האסקימואים שולחים את הזקנים שלהם למות על איזה קרחון ואצלנו מספיק להכניס לאיזה בית אבות עלוב ולשכוח מהם. חייבים לעביר את הצעת החוק שלי לביטוח סיעוד ממלכתי".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x