תפנית דרמטית במשפטו של יוסי שגב: השופטת הרשיעה - ואז קידמה פשרה על העונש

שלושה חודשים אחרי ששופטת השלום בתל אביב יעל פרדלסקי הרשיעה את פרקליט הצמרת עו"ד יוסי שגב בעבירת התחמקות ממע"מ, היא ניסתה לקדם הסדר בין התביעה לבין שגב, שיכלול הסכמות בנוגע לעונש שיוטל עליו. משמעות הסדר כזה, אם אכן יצא לפועל, היא ששגב לא ילך לכלא מצד אחד, אך הוא עלול לאבד את רישיון עריכת הדין שלו. אם הסדר מעין זה יתממש הוא יכלול תנאים דומים למדי לאלה ששגב דחה לפני שבע שנים, בטרם הוגש נגדו כתב האישום.

התפנית הדרמטית הזו התרחשה ביום חמישי, יממה לפני יום כיפור, באולמה של השופטת במהלך שמיעת הטיעונים לעונש. זמן קצר לאחר שנציגת המדינה טענה כי העונש הראוי לדעתה הוא מאסר בפועל של 18־36 חודשים, פנתה השופטת לנציגת המדינה ושאלה אם לא ניתן לקדם הסדר. השופטת פרדלסקי, שדחתה כמעט כל אחת מטענותיו של שגב וביקרה אותו בחריפות, אמרה לנציגת המדינה: "יש פה בכל זאת נסיבות מיוחדות, לא רוצים להגיע להסדר? הוא טען להגנה מן הצדק'".

השופטת יעל פרדלסקי צילום: באדיבות אתר בתי המשפט

דברי השופטת הפתיעו מאוד כמה מהנוכחים באולם, שכן נראה היה כי זו הפעם הראשונה שהיא מגלה אמפתיה מסוימת כלפי שגב ורצון לא להחמיר עמו. בהמשך הדיון הזכירה השופטת לנציגת המדינה שרעייתו של שגב נפטרה לפני מספר שנים, במענה לנציגת המדינה שטענה שאינה רואה לנכון לדון בנסיבות אישיות קשות של נאשם כסיבה להקלה בעונש מאחר שלא נראה כי יש כאלה. השופטת העירה לה כי היא אינה מכירה את תולדות חייו של שגב והוסיפה כי אשתו נפטרה.

השופטת פרדלסקי לא הצליחה לקבל מהצדדים תשובה ברורה להצעתה לקדם הסדר, אך ל”כלכליסט” נודע כי קיים ערוץ תקשורת בימים אלה בין המדינה לשגב. שגב דורש שההסדר לא יכלול מאסר בפועל, ומנגד המדינה דורשת משגב להודות בביצוע העבירה ולהביע חרטה.

התיק נגד עו”ד שגב נפתח בעקבות פרשה שתחילתה לפני 20 שנה. שגב מואשם בהתחמקות ממע"מ על שכר טרחה שקיבל מלאה אייזנברג במסגרת ייצוג שהעניק לבתה ליז הרדי כחלק ממאבק הירושה עם פטירתו של אב המשפחה שאול אייזנברג ב־1997.

עו"ד יוסי שגב צילום: אוראל כהן

טענת ההגנה של שגב היא ששכר הטרחה שקיבל בגובה 15.6 מיליון שקל היה פטור ממע"מ, שכן מי שנהנתה משירותיו ומי ששילמה לו בפועל היתה האלמנה לאה אייזנברג, שאינה תושבת ישראל ולכן המע"מ החל על העסקה הוא 0%. שגב אינו מואשם בניסיון להעלים את המס, כלומר הוא דיווח לרשות המסים על שכר הטרחה, אלא בהתחמקות ממס בטענה שהמע”מ במקרה הנדון הוא אפסי. מדובר בסעיף שנעשה בו שימוש נדיר, ולמעשה, לטענת שגב, הוא הראשון אי פעם שעומד לדין בנסיבות כאלה. רשות המסים טענה שהדיווח של שגב היה כוזב, שכן הוא טען שקיבל את שכר הטרחה מלאה אייזנברג, כשבפועל הלקוחה היתה בתה. שגב טען שהדיווח שלו היה אמת משום שאלמנת אייזנברג היא ששילמה בפועל את שכרו (החשבונית הוצאה על שמה), ושהמדינה השמידה במכוון את תמליל עדותו הראשונה ברשות המסים בו הוא הציג את התמונה המלאה לטענתו.

שגב, שייצג את עצמו לכל אורך משפטו, שכר לאחרונה ולאחר שהורשע את עו"ד איתן מעוז כדי שייצג אותו בטיעונים לעונש. מעוז פתח את הדיון ביום חמישי בבקשה להגיש מסמכים שמוכיחים שהמדינה הציעה לפני שנים לשגב הסדר טיעון שכלל לדבריו עונש קל בלבד, וטען שהמדינה אינה רשאית לנקוט בהמשך מדיניות ענישה שונה באופן קיצוני כי הדבר איננו חוקתי.

דבריו של מעוז מרמזים על תחושת החמצה של שגב. בפועל שגב כבר שילם לפני שנים את סכום המע”מ שבמחלוקת, ובכל זאת נאלץ להתמודד עם משפט ממושך שבעטיו צומצמה מאוד עבודה במשרד עורכי הדין שלו, והוא הודח מתפקידו כנאמן טאו. ולבסוף הוא הורשע וכמעט כל טענותיו נדחו.

כך בעוד ששגב של לפני שבע שנים לא העלה בדעתו להודות בביצוע עבירה כלשהי, גם בתמורה לעונש קל בלבד, נראה כי שגב של היום כבר מותש מהמאבק המתמשך והמחיר שהוא גובה ממנו.

הסכמה מצד שגב להסדר תסתום את הגולל מבחינתו על שני עניינים שהוא נאבק עליהם: הראשון הוא דרישתו לפעול לאתר את העדות הראשונה שמסר והושמדה ממחשבי מע”מ; והשני הוא רצונו לטהר את שמו ושהרשעתו תתבטל בערכאת ערעור. יש להניח ששגב מבין היום כי מאבק כזה עשוי להימשך שנים נוספות ולא בהכרח להסתיים באופן הרצוי מבחינתו.