ישראל זינקה במדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי ממקום 24 למקום 16
מידת החדשנות בה מדורגת ישראל במקום ה-3 והתחכום המשוייך לעסקים הישראלים (המדורגים במקום ה-15) הקפיצו את ישראל בדירוג לשנת 2017-2018. שוויץ שמרה גם השנה על מקום ראשון בדירוג כאשר אחריה נמצאות ארה"ב וסינגפור
ישראל עלתה במדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי ממקום 24 בדירוג בשנה שעברה למקום 16 בדירוג עבור 2017-2018.
מה שמקפיץ יחסית את הדירוג של ישראל הוא בעיקר מידת החדשנות (בה מדורגת ישראל במקום ה-3) והתחכום המשוייך לעסקים הישראלים (המדורגים במקום ה-15) בעוד שהיעילות והתנאים הבסיסיים כמו מוסדות המדינה והתשתיות מקבלים דירוג נמוך יחסית למקומה של ישראל בדירוג (מקומות 28 ו-29 בהתאמה בפירוט הקריטריונים של ממד התחרותיות ) שמושך את ישראל למטה וכן גם הסביבה המקרו כלכלית ומערכות החינוך והבריאות. (שמדורגות במקום 39 ו-27 בהתאמה).
אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש התייחס לעלייה בדירוג ואמר כי "עלייה כל כך משמעותית בדירוג התחרותיות זה הישג גדול לכלכלה הישראלית. הסקר משקף מאמצים שנעשו בשנים האחרונות להגביר תחרותיות במשק, ועשוי להשפיע לטובה על רצון החברות הבינלאומיות להשקיע בישראל. מלבד זאת, הסקר מצביע בבירור גם על הבעיות של המשק. הנקודות החלשות ביותר שחוזרות על עצמן מסקר לסקר הן הביורוקרטיה הממשלתית בישראל, מסים גבוהים ומסובכים ורמה נמוכה יחסית של מיומנויות העובדים. הממשלה חייבת לעשות מאמץ להשתפר בתחומים אלה".
שוויץ שמרה גם השנה על מקום ראשון בדירוג כאשר אחריה נמצאת ארה"ב שעלתה מהמקום ה-3 והחליפה את סינגפור שעכשיו מדורגת במקום השלישי. עוד מופיעות לפני ישראל ברשימה הולנד, גרמניה, הונג קונג, שבדיה, בריטניה, יפן, פינלנד ועוד.
הדירוג מבוסס על שורה של קריטריונים, בהם יציבות הבנקים ותחכום המגזר העסקי, כשכל מדינה דורגה לפי 12 מדדים של תחרותיות, שכוללים את הסביבה המאקרו-כלכלית, תשתיות, בריאות וחינוך לגיל הרך ויעילות שוק העבודה. ההגדרה של תחרותיות בדו"ח היא "מערכת של מוסדות, קווי מדיניות וגורמים שקובעים את רמת הפריון של הכלכלה, שבתורה קובעת את רמת השגשוג של המדינה".
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "כנציגים בישראל של הפורום הכלכלי העולמי, אנו רואים בעלייה בדירוג התחרותיות למקום ה- 16, הכרה רשמית בעבודה הקשה והדרך שעשתה ממשלת ישראל לשיפור הסביבה העסקית. אולם הבעיה העיקרית, עומס הרגולציה והבירוקרטיה, עדיין כאן. על הממשלה להמשיך ולפעול להפחתת נטל הרגולציה והבירוקרטיה בישראל. לשמחתנו במשרד ראש הממשלה פועלת יחידה, אשר בשיתוף עם יתר המשרדים הממשלתיים, פועלים להפחית את נטל הרגולציה בישראל. בנוסף במסגרת התוכנית 'נטו תעשייה', משרד האוצר מתכנן לשלב מספר צעדים אשר יובילו להפחתת נטל הרגולציה. אנו מקווים כי סך כל פעולות אלו יחדיו, יוביל כבר בעתיד הקרוב להפחתה בעומס הרגולטורי הכבד עימו אנחנו עדיין נאלצים להתמודד בישראל, באופן אשר יעודד את הצמיחה במשק".
