הפחתה בעמלת התיווך לאור הטעייה במודעת תיווך
האם למתווך מגיע עמלת תיווך כשחלה הטעייה במודעת הפרסום. בית משפט השלום נדרש לסוגייה
על מתווכים מוטלות חובות קפדניות בכל הקשור להתנהלותם מול ציבור הלקוחות אשר עימם הם באים במגע במסגרת עבודתם. על פי חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ז – 1996, מתווך יהיה זכאי לדמי תיווך אם מתקיימים שלושה תנאים: הוא מתווך בעל רישיון תיווך, הוא החתים את הלקוח על הזמנה בכתב והוא הגורם היעיל אשר הביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
בכל הקשור למתן בלעדיות למתווך לביצוע עסקה נקבע בחוק המתווכים, כי מתווך רשאי להסכים עם לקוח בדבר מתן עסקה מסוימת לטיפולו הבלעדי ובלבד שמתן הבלעדיות ותקופתה יאושרו בחתימת הלקוח על גבי מסמך נפרד, ובלבד שבהלך תקופת הבלעדיות יבצע המתווך פעולות שיווק שתכליתן תיווך במקרקעין כפי שפורט בתקנות המתווכים, למשל פרסום בעיתונות, באתר אינטרנט, תליית שילוט ועוד.
לעיתים, מתווכים אינם נוקטים בלשון מדויקת בפרסומים ולא תמיד ממלאים אחר הוראותיו הדווקניות של חוק המתווכים ותקנותיו.
במקרה אשר הגיע זה מכבר לפתחו של בית המשפט, נדרש בית המשפט השלום בתל אביב לשאלה האם למתווך מגיע עמלת תיווך כשחלה הטעייה במודעת הפרסום. הרוכשת נחשפה למודעה באתר יד שתיים של דירה, בה ציין המתווך כי למשרדו ניתנה בלעדיות.
ללקוחה באותה העת היה ברור כי לא תוכל לעקוף את המתווך וכי לא לפנות ישירות אל החברה הקבלנית.
זמן קצר לאחר שחתמה על מסמך התחייבות לתשלום עמלת תיווך בשיעור 2% ועוד מע"מ ממחיר הדירה, התחוור לה, בין היתר מהקבלן ומגורמים נוספים, כי למשרד התיווך לא ניתנה בלעדיות על הדירה, והיא חשה מרומה ומנוצלת מעצם המחשבה כי הייתה לה האפשרות לחסוך את עמלת תיווך בגובה של עשרות אלפי שקלים, אילו רק הייתה פונה ישירות אל הקבלן מלכתחילה.
עו"ד טל קדש צילום: רותם שביט על אף הפרסום לפיו למשרד התיווך הוקנתה בלעדיות על הדירה, לא הוחתמה הרוכשת על מסמך לפיו למשרד התיווך הוקנתה בלעדיות כאשר בסופו של יום, גם החברה הקבלנית הודתה כי הנכס לא ניתן למשרד תיווך זה או אחר בבלעדיות כי אם למספר משרדים אשר התחרו בניהם על מכירת הדירה.
על מנת לסבר את האוזן מחיר הדירה שנרכשה בסופו של דבר הינה בסך של כ- 2.5 מיליון שקל, כך שעמלת התיווך אשר ניצבה בלב המחלוקת עמדה ע"ס של 58,500 שקלים כולל מע"מ.
לאחר החתימה על העסקה ומשסירבה הרוכשת לשלם את כל עמלת התיווך, הוגשה כנגדה תביעה כספית לבית המשפט. הנתבעת, טענה כי אין לחייבה לשלם את עמלת התיווך לאור הטעייתה האקטיבית על ידי משרד התיווך אשר פגמה ביסוד ההסכמה החוזית ובסיס ההתקשרות הבסיסית שבין מתווך לרוכשת.
מחד, אין מחלוקת כי המתווך היה הגורם היעיל בביצוע העסקה ומאידך לא ניתן להתעלם מהפרסום המטעה אשר גרם לרוכשת להבין כי עליה לשלם את מלוא עמלת התיווך בכל מחיר.
על בסיס ההבנה כי יש למלא אחר הוראות חוק התיווך באופן דווקני, שאם לא כן עלול המתווך לאבד את פרנסתו, הוסכם בסופו של דבר על דרך גישור והסדר אשר קיבל תוקף של פסק דין, כי תשולם מחצית בלבד מעמלת התיווך באופן המשקף את האשם התורם שיש להטיל על הפרסום המטעה במודעה.
לא בלתי נמנע כי בסוגיות בעלות מאפיינים זהים אשר תגענה לפתחן של הערכאות, תתקבלנה החלטות אחרות, וזאת בשים לב למשקל אשר יש לייחס למתווך, לאי מילוי אחר הוראות חוק המתווכים ותקנותיו וביתר הנסיבות הפרטניות של כל עסקה ועסקה.
עו"ד טל קדש עוסק במיסוי מוניציפאלי וליטיגציה מסחרית ומינהלית.
