ארגון צוהר יקים מערך כשרות במטרה לשלוט ב־10% מהשוק
הרב דוד סתיו, יו"ר צוהר, הבהיר שהתחומים העיקריים שבהם יפעל יהיו מסעדות ומלונאות. ארגון השגחה פרטית מפקח כבר היום על 50 עסקים
ארגון צוהר שוקל להקים מערך השגחת כשרות עצמאי למסעדות ובתי מלון ויקבל החלטה על כך בשבועיים הקרובים. כך מסר יו"ר הארגון הרב דוד סתיו. זאת, בעקבות פסיקת בג"ץ ביום שלישי בערב שקבעה שעסק יכול להציג עצמו כמי שנמצא בהשגחה, גם אם אין לו תעודה של הרבנות.
קראו עוד בכלכליסט:
- לאחר שבד"ץ אגודת ישראל הסיר ממנה את ההשגחה: טרה קיבלה את כשרות בד"ץ העדה החרדית
- איך הצליח משגיח כשרות לעבוד 27 שעות ביום ב-18 בתי עסק?
- בעלי המלונות נגד הרבנות: "האם ייתכן שמשגיח כשרות ידרוש 3 חדרים לעצמו לכל החג?"
סתיו אמר שהכוונה של הארגון היא להשתלט על יותר מ־10% משוק הכשרות. לדבריו, יש בפסק הדין של בג"ץ שבירת המונופול של הרבנות הראשית.
הרב דוד סתיו, יו"ר צוהר צילום: צביקה טישלר סתיו הסביר שהבדיקה של הארגון התחילה כבר לפני כמה חודשים, אבל עד החלטת בג"ץ היו התלבטויות בעיקר במישור החוקי. לדבריו, "אם ניכנס לתחום הכשרות, זה יהיה במיוחד בתחום המסעדנות והמלונאות, אם יהיו מספיק בתי מלון שירצו בכך. אם ניכנס, זה יהיה כדי לשנות לטובה את עולם הכשרות. לא ניכנס בשביל שניים וחצי בתי עסק". לדברי סתיו, רבני צוהר עורכים היום בערך 25% מטקסי הנישואין של זוגות חילוניים. "אם נוכל להגיע לחצי מזה במסעדנות ומלונאות, יהיה שווה לשקול".
ארגון הכשרות האלטרנטיבי "השגחה פרטית" כבר פועל בשני בתי מלון, אשל השומרון באריאל ועדן בירושלים. אלא שהבעיה העיקרית במעבר של בתי מלון לכשרות אלטרנטיבית היא שהיום ועדי עובדים דורשים כשרות של הרבנות לבית המלון כשהם מזמינים חבילות נופש מרוכזות לעובדים.
השאלה היא אם הדימוי המאוד ממסדי של צוהר יאפשר לבתי מלון בהשגחתו לקבל הזמנות מוועדי עובדים. סתיו מבהיר שצוהר לא יספק השגחה למסעדות שפתוחות בשבת.
תנועת ירושלמים של יו"ר ועדת הרפורמות של הכנסת ח"כ רחל עזריה (כולנו) היא שהקימה לפני כמה שנים את ארגון "השגחה פרטית" בראשות הרב אהרון ליבוביץ' שהחל לסדוק את מונופול הרבנות.
עזריה מספרת שהיום משגיח הארגון על 50 בתי עסק. בניגוד לרבנות הראשית, "השגחה פרטית" מעסיק בעיקר נשים כמשגיחות כשרות.
עזריה צופה שההשפעה הראשונה של פסק הדין של בג"ץ בנושא הכשרות תהיה פתיחת תחרות בתחום הכשרות האלטרנטיבית, בעיקר באמצעות כניסת צוהר לשוק. לדבריה, השפעה נוספת תהיה יצירת דרגות כשרות. כך, למשל, עסקים יוכלו להחליט אם ירכשו עלים ועשבים של מהדרין או לא.
מימין: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו - הרבנים הראשיים לישראל צילום: גיא אסיאג, עטא עוויסאת עלות הכשרות בישראל היא 2.8 מיליארד שקל, והיא מהווה 3% מעלות שוק המזון בישראל. כך עולה מדו"ח רואה החשבון יורם אברמזון ושות' בנושא: "בחינת עלויות הכשרות בישראל ומשמעות המונופול של הרבנות על הכשרות". הדו"ח הוגש ביוני 2015 והיה המסמך הראשון שריכז את עלויות הכשרות בישראל.
הכשרות מעלה את מחירי המזון המיובא ב־5%–27%. הנזק שגורם מונופול הכשרות הוא כ־600 מיליון שקל, יותר מחמישית מעלות הכשרות הכללית.
עלות הכשרות בבתי המלון מגיעה ל־209 מיליון שקל ועלות הכשרות במסעדות ובבתי קפה ל־114 מיליון שקך. עלות הכשרות בבתי המלון מגיעה ל־2.2% מהפדיון, וכאשר יש גם כשרות של בד"ץ חרדי (כמקובל ברבים מהמלונות בירושלים) - ליותר מ־3%. עלות ההשגחה בבתי המלון לפסח מגיעה ל־80 מיליון שקלם. עלות עלים ועשבי המהדרין (המכונים "גוש קטיף") שהרבנות דורשת מבתי מלון ומסעדות להשתמש בהם מגיעה ל־24 מיליון שקל.
