גיל שויד: "בזכות הטכנולוגיה אני מרגיש חלק מהמדינה"

"החברה הערבית והחברה החרדית סובלות מתת־ייצוג בתעשיית ההיי־טק. הבוקר התפרסם מחקר שמראה שוב שהשתלבות בהייטק הישראלי היא עדיין פונקציה של רקע משפחתי, מצב סוציו־אקונומי ויישוב מגורים; ולא של כישרון, שאפתנות ועבודה קשה", כך אמר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בכנס חדשנות שהתקיים אתמול במרכז פרס לשלום ביפו לזכרו של הנשיא וראש הממשלה לשעבר שמעון פרס. ריבלין הוסיף כי "דרושה תוכנית עבודה ברורה ומעשית לצד חזון אמיץ ויישום שאינו מתפשר".

שנה עברה מאז מותו של פרס, אך המנטרה שלפיה רק הוא מסוגל לרכז כל כך הרבה אנשים חשובים תחת קורת גג אחת נכונה גם עתה. לאירוע שהתקיים אתמול לזכרו תחת הכותרת "מנהיגות וחדשנות", התייצבו אצולת ההייטק והמשק הישראלי וכן מכובדים מהעולם.

מנגד, הייצוג לפוליטיקאים מהזירה המקומית היה מזערי. בין היחידים שהגיעו היה יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג (המחנה הציוני). עשרות המכובדים שפקדו את האירוע ייצגו תחנות שונות בחייו של פרס: קיבוצניקים, אנשי צבא ומדינאים מהעולם. נציגות יחסית גדולה היתה לצרפת, איתה קיים פרס רומן ארוך עוד מימיו כמנכ"ל משרד הביטחון בשנות ה־50, אז דאג לייבא משם נשק למדינת ישראל הצעירה. ראש ממשלת צרפת לשעבר מנואל ולאס, נציגי הקהילות היהודיות בצרפת ואנשי עסקים נכחו שם אתמול, כמו גם ראש ממשלת הנסיכות הדרומית מונקו, סרג' טלה.

מרכז פרס בדרך להפוך למרכז לחדשנות

לצד דברי הזיכרון שנאמרו על ידי הנוכחים במלאות שנה לפטירתו של פרס, רבים מהם התייחסו בדבריהם לחזון שעליו הרבה לדבר בשנותיו האחרונות - חדשנות טכנולוגית כבסיס ליצירת שלום. בנו של פרס, חמי, שותף בקרן ההון סיכון פיטנגו, פועל בהתאם ובעוד שנה ישיק מחדש את מרכז פרס לשלום כמרכז לשלום וחדשנות.

"החלטנו להפוך את המקום הזה למקום שיעורר השראה לכל צעיר וצעירה, לכל מנהיג ומנהיגה ולכל מי שרוצה ליצור עולם טוב יותר", הסביר פרס הבן והוסיף כי "לקחה לנו שנה שלמה לעבוד על התכנים ובימים אלה נתחיל לחדש את החזון של אבי כאן ביפו, התחנה הראשונה שלו בישראל וגם האחרונה שממנה הוא נפרד מאיתנו". לדבריו, "כאשר יבקרו כאן מכל העולם יוכלו לראות מהי ישראל המודרנית, שמציעה עתיד טוב יותר".

אבן הפינה לגרסתו החדשה של מרכז פרס הונחה שלושה חודשים לפני פטירתו של פרס. המרכז החדש ישמש כחממה לחברות, יזמים, משלחות עסקיות, אנשי צבא ותלמידים שייחשפו בו לסיפורה של ישראל כסטארט־אפ ניישן; כמקום שממנו צמחו חברות ענק טכנולוגיות כחברת אבטחת המידע צ'ק פוינט ויצרנית הטכנולוגיה לרכבים אוטונומיים מובילאיי שנמכרה השנה לאינטל תמורת 15 מיליארד דולר.

משמאל למעלה בכיוון השעון: איש העסקים פויו זבלודוביץ', יו"ר צ'ק פוינט ומייסד החברה גיל שויד, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין עם בנו של שמעון פרס חמי פרס, מנכ"ל סיסקו ג'ון צ'יימברס, מנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר־תאני עם פרס ויו"ר קבוצת שטראוס עופרה שטראוס, אתמול במרכז פרס צילום: ענר גרין

מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד נכח באירוע וסיפר על תחושת שייכות בארץ: "אולי אין לנו בתים ענקיים כמו בארה"ב, אבל בהיבטים אחרים יש לנו חיים טובים יותר כאן מאשר במדינות אחרות. אני בחרתי להישאר כאן כי יש לנו חיים טובים, וכי הטכנולוגיה מאפשרת לי להיות חלק מהמדינה".

המושג שהדהד יותר מכל בחלל יצוק הבטון בדרום יפו היה "חדשנות", כאשר המילה "שלום" הוזכרה מעט מאוד במהלך הנאומים. מי שדיברה על שלום היתה היזמית החברתית הצעירה עדי אלטשולר, מייסדת מיזם "כנפיים של קרמבו" לילדים בעלי צרכים מיוחדים. לדבריה, "צריך לעבוד קשה כדי לדאוג שיהיה כאן שלום, שהמלה הזו שכולם כבר בורחים ממנה, שמרגישה כבר שחוקה, תמשיך להתקיים".

"פרס הדגיש את החשיבות של טכנולוגיה"

אורחי האירוע גוללו על במת הנאומים סיפורים על פרס. כך למשל מנכ"ל Cicso העולמית ג'ון צ'יימברס, העיד כיצד פרס ניגש אליו בימי הווב הראשונים והעיד כי הדבר החדש הזה "ישנה את העולם".

מנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר תאני אמרה ל"כלכליסט" כי "פרס חרת על דגלה של המדינה הזו את הציונות מהיום הראשון שלה ואת הרעיון שגם בעידן של היום הציונות באה לידי ביטוי בחדשנות, וזה לא מובן מאליו. זה לא מובן מאליו שלאנשים יהיה אכפת ליצור טכנולוגיה פורצת דרך לא בגלל האקזיט או כי זה מקום העבודה שלהם, אלא כי הם רוצים להפוך את המדינה והעולם למקום טוב יותר". עוד הוסיפה סופר תאני כי "פרס הדגיש שוב ושוב את החשיבות של טכנולוגיה וחדשנות למדינת ישראל. הוא היה זה שבכל רגע נתון סלל את הדרך וטבע את הצורך בחדשנות, סימן חזון רחוק כמו שהוא ידע לעשות. הוא תמיד רצה לפרוץ את הגבולות ולא לקבל את הסטטוס קוו. הוא אחד מהיוצרים של הדי.אנ.איי הישראלי בפן הזה".

יו"ר קבוצת שטראוס עפרה שטראוס סיפרה אף היא ל"כלכליסט" על שיחות מעוררות השראה עם פרס ואמרה כי פרס היה עבורה מנטור, בעיקר בעניינים טכנולוגיים ומקצועיים: "זאת היתה זכות להרים טלפון אליו ולשאול שאלות, גם שאלות עסקיות, בעיקר בכל הקשור לטכנולוגית מזון. למשל, לדאוג שילדים קטנים מקבלים את המזון הנכון. אני זוכרת שבשיחה האחרונה שלנו הוא אמר לי שטכנולוגיה בלי אתיקה היא מסוכנת, ומשמעותה של אתיקה בלי טכנולוגיה היא חזרה לתקופת האדם הקדמון. המשימה הגדולה היא לשלב בין הדברים, ואז יהיה גם מספיק מזון וגם מזון טוב. דיברנו גם על העצמת נשים. כמעט כל נושא שאני מתעניינת בו ‑ פרס היה שם".

איש העסקים הפיני־יהודי פויו זבלודוביץ', בעלי חברת האחזקות Tamares Group, סיפר בנימה אישית כי "הכרתי את פרס עוד כילד קטן, כשאבי עסק בייסוד סולתם ופרס היה במשרד הביטחון. לשמחתי הגדולה הוא שמר איתי על קשר גם אחרי שאבי נפטר. הוא היה אדם גדול, הרבה מעבר לגבולות ישראל. הוא היה גדול בישראל וענק בעולם. נהניתי לשוחח איתו על פוליטיקה, כלכלה ועסקים".