מקום 6 - אנגלה מרקל: המבוגרת האחראית

אנגלה מרקל (63), קנצלרית גרמניה

השנה: הפכה למנהיגה הדמוקרטית הבולטת ביותר על אף חילוקי דעות בנוגע לתפיסתה הכלכלית

לדידה של קנצלרית גרמניה, האירוע הפוליטי המשמעותי של השנה כלל לא התרחש בגרמניה. גם לא בסוריה, שממנה הגיעו לגרמניה יותר מחצי מיליון פליטים, או בטורקיה, שיחסיה עם גרמניה הופכים מתוחים מיום ליום. האירוע הזה התרחש ברחבת הלובר בפריז כאשר עמנואל מקרון, נשיאה הטרי של צרפת, עלה לשאת את נאום הניצחון שלו לצלילי "אודה לשמחה" של בטהובן - המנון האיחוד האירופי.

הקנצלרית הוותיקה, שתתמודד ב־24 בספטמבר על כהונה רביעית, הוכתרה בשנה שעברה בעל כורחה למנהיגת העולם החופשי. בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב דחפה את אבירת פילוסופיית ההובלה מהאמצע אל קדמת הבמה. ב־12 השנים שלה בראש הכלכלה הגדולה באירופה היא הפעילה ביעילות את השפעתה של גרמניה בזירה הבינלאומית - מהמשבר הפיננסי בגוש היורו, דרך המלחמה באוקראינה ועד משבר הפליטים - בלי לעורר תשומת לב רבה מדי, וניווטה היטב בין קולות המתנגדים לקיצוצים שדרשה תמורת סיוע למדינות האיחוד. אבל אחרי שהבית הלבן הפך לקרקס, ואחרי שבריטניה התכנסה אל תוך עצמה עם הברקזיט, המבטים הופנו באופן טבעי אל מרקל.

אנגלה מרקל קנצלרית גרמניה צילום: רויטרס

מקרון הגיע בעיתוי מושלם מבחינתה: הנשיא הצרפתי הצעיר הציב את הברית הצרפתית־גרמנית בראש סדר העדיפויות שלו כך ששיתוף הפעולה בין השניים צפוי להיות פורה, והתגלותו של מקרון כאמן יחסי ציבור בסדר גודל בינלאומי הוריד ממרקל לחץ. היא שבה להיות בתפקיד הנוח לה.

מהעמדה הזו היא צריכה עכשיו לשמר את היחסים התקינים עם ארה"ב, שנותרה בעיניה המעצמה העולמית היחידה (למרות שטראמפ מתאמץ מאוד להתנער מהאחריות הזו). כדוברת רוסית שגדלה במזרח גרמניה הקומוניסטית, מרקל תמשיך להיות זו שתצטרך לנהל את המשבר באוקראינה, וכמי שהחליטה לפתוח את הדלת בפני הפליטים מהמזרח התיכון, היא תהיה זו שתטפל גם בהשלכות.

לאחר נשירת בריטניה מהאיחוד האירופי ולאור מדיניות ה"אמריקה תחילה" של טראמפ, מתגברות הקריאות ליצירת הסכמי סחר חדשים, בהם גרמניה, וגם צרפת, עתידות לקחת חלק מהותי. הסכמים אלו, יהיו בעלי השפעה על ישראל, בייחוד לאור כך שנתח ניכר מהיצוא הישראלי הוא למדינות האיחוד.

לצד המשימות האלה, יהיה עליה, כנראה, גם להרכיב קואליציה שתוביל את גרמניה בשנים הקרובות ותקבל החלטות באשר לעודף המסחרי העצום של המדינה; זה צפוי להגיע עד סוף השנה ל־252 מיליארד יורו. כשהסימנים להתאוששות כלכלת גוש היורו הולכים ומתרבים, צעדים החלטיים להגדלת הביקושים בגרמניה - בין שבהגדלת ההוצאה הממשלתית על תשתיות למשל, או בעידוד צריכה פרטית - יכולים להיות אחד הגורמים שיכריעו אם ההתאוששות תהפוך לבת־קיימא.