המלצות הוועדה לעידוד התעשייה: עוד ועדות

טיוטת המלצות הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרותיות של התעשייה הישראלית חושפת כי הוועדה שהוקמה בינואר 2017, לאחר שוועדה בעלת תפקיד דומה שהוקמה בדצמבר 2015 לא עשתה דבר, ממליצה בעיקר על הקמת ועדות נוספות וממחזרת רעיונות שהאוצר נכשל לקדמן בעבר, כמו צמצום מספר המכללות הטכנולוגיות.

בראש שתי הוועדות עמד מנכ"ל האוצר שי באב"ד. הוועדה בחרה להתמקד בשלוש הבעיות המהותיות של התעשייה, לטענתה - הסרת חסמים רגולטורים, מו"פ וחדשנות טכנולוגית, והיעדר כוח אדם מיומן.

גורמים בתעשייה מקווים כי הצעדים ששר האוצר משה כחלון התחייב לבצע כדי לעודד את התעשייה כאשר הכריז על "נטו תעשייה" לא יסתכמו בהמלצות הוועדה, שאינן כוללות צעדיים מעשיים רבים כל כך.

בסוגיית הסרת החסמים הרגולטוריים הומלץ למנות ועדה מקצועית של נציגי הממשלה והמגזר העסקי, שתגבש דרישות חדשות לבטיחות אש למטרת רישיון עסק, ותיצור הבחנה בין הדרישות לפי רמת הסיכון של העסק.

מאחר שכל הגורמים הנוגעים בדבר מודעים לכך שתיקון החקיקה שיידרש לעשות בחוק רישוי עסקים לא יקרה בקרוב, ממליצים גם לגבש מנגנון שיגביל את הדרישות הרטרואקטיביות שיש היום מעסק קיים בנוגע לכיבוי אש.

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד צילום: אלכס קולומויסקי

הוועדה התייחסה גם לרגולציה הסביבתית. למעשה כבר היום, לפי הוועדה, המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק לרישוי משולב שיאגד את ההיתרים השונים ויכלול תיאום בין הרגולטורים ושיקולי עלות תועלת. אולם הוועדה המליצה בכל זאת לקדם במסגרת שינוי תקנות קיימות את אותם הנושאים, בעיקר כאלו הנהוגים בדירקטיבה האירופית בכל הנוגע ל-BAT (הטכנולוגיה הזמינה הכי מתמקדת).

עוד ממליצה הוועדה על רעיון שכבר עלה על הפרק מספר פעמים, והוא הקמת מרכז ידע סביבתי לתעשייה בת קיימא שנועד להגביר את הידע של התעשייה המקומית אודות שיטות חדשניות להפחתת זיהום.

כעת משרדי הכלכלה והתעשייה, הגנת הסביבה והאוצר, יידרשו לקדם מכרז להקמת מרכז ידע סביבתי, שיפעיל מערכי ייעוץ לתעשייה וירכז ויפיץ ידע מהארץ והעולם בנושא טכנולוגיות סביבתיות חדשניות.

גם כאן ממליצה הוועדה להקים עוד ועדה - לבחינת השלכות רגולציית השפכים של התעשייה.

המלצות שהוצעו על ידי בנט כבר ב-2014

הוועדה גם ממחזרת צעדים שכבר קודמו בחוק ההסדרים הקודם בהם משרד האוצר התהדר, כמו למשל הקמת One stop shop שתאגד את כל האישורים הרגולטוריים להקמת עסק חדש. גם כאן, למרות שהנושא כבר קודם בחוק ההסדרים האחרון, ממליצים להקים ועדה לבחון אילו תיקוני חקיקה יידרשו לצורך הקמת התחנה היחידה הזו.

מאחר שגם לוועדה ברור שהמהלך - למרות שדובר בהרחבה בשנה שעברה - לא באמת יקרה כל כך מהר, היא מציעה להקים בינתיים ועדה לתיאום דרישות רגולטוריות והקמת נקודת קשר בסוכנות לעסקים קטנים, שמעמדה למעשה עדיין לא הוסדר מול יתר גורמי הממשלה, שתפתור בעיות נקודתיות מול הרגולטורים.

בתחום התכנון והבנייה הוועדה ממליצה, שוב, להקים ועדת היגוי להסרת חסמים ועל הקמת צוות למיפוי חסמים וגיבוש פתרונות.

גם בתחום שוק העבודה ממליצה הוועדה על הקמת צוות לבחינת שינוי המנגנון הקיים עבור דמי מחלה לעובדים. ההמלצה קוראת "לפעול להסרת חסמים עבור הבאת מומחים זרים לארץ לתקופה קצרה עבור התקנת או תיקון ציוד שנקנה מחו"ל", אולם לא מפרטת מה צריך לעשות בנידון. המלצה מעשית יותר היא מעבר מבסיס חישוב יומי לבסיס חישוב חודשי לעניין שעות נוספות, רעיון שבנט העלה כבר ב-2014.

העלה את רעיון השעות נוספות על בסיס חודשי כבר ב-2014. השר בנט צילום: עמית שאבי

הרחבת הפיילוט להעלאת הפריון בתעשייה המסורתית הלא מייצאת

בסוגיית המחקר והפיתוח והחדשנות הטכנולוגית, ממליצה הוועדה לכוון את זירת הייצור המתקדם ברשות לחדשנות - שאמורה לקום בימים אלה - לסיוע ביצירת מו"פ בתעשייה המסורתית.

הוועדה מתייחסת להחלטת הממשלה מינואר 2017 להקים מכון מחקר בצפון, וממליצה לבחון הקמת מכון מחקר יישומי נוסף וכן לפעול ליצירת רישות בין מכוני המחקר לבין התעשייה.

עוד ממליצה הוועדה על קידום המתווים המשותפים - שקיימים כבר היום - בין הרשות לחדשנות לבין רשות ההשקעות שבמשרד הכלכלה כדי לגשר על "עמק המוות" בו נכשלים סטארטאפים רבים - השלב שלפני המימוש.

הוועדה ממליצה על עידוד ייצור מוצרים בעלי סיכון טכנולוגי, תמיכה בחברות יצרניות שיטמיעו מוצרים ותהליכי ייצור חדשניים תוך מתן אפשרות לסטארטאפים לבחון או לייצר את מוצריהם באותה חברה, וסיוע לחברות בשלב בו הן נדרשות להקים קו ייצור לשם ייצור מקבץ של מוצרים על מנת לעבור לשלב הניסויים הקליניים בתחום מדעי החיים.

כדי לעודד אימוץ טכנולוגיות קיימות, ממליצה הוועדה להרחיב את המסלול - שקיים כבר היום כפיילוט - להעלאת הפריון בתעשייה המסורתית הלא מייצאת, המופעל על ידי הרשות להשקעות.

עוד ממליצים למקד את פעילות ותקציב מכון הייצוא לקידום יצואנים קטנים ובינוניים, ובכלל זה בכלי מסחר מקוון ופלטפורמות דיגיטליות שונות.

כן ממליצה הוועדה על קידום צעדים קיימים שנועדו לעודד ייצוא וכן ביצוע בדיקת אפקטיביות לכלי הסיוע השונים לתעשייה על ידי היחידות הרלוונטיות והמועצה הלאומית לכלכלה, מה שהיה ניתן לצפות שיקרה בכל מקרה על ידי הממשלה.

חינוך טכנולוגי בשלושה מסלולים: הנדסי, טכנולוגי ותעסוקתי

בסוגיית מחסור כוח אדם מיומן ממליצה הוועדה לבצע רפורמה בחינוך טכנולוגי, כפי שניסה האוצר לבצע ללא הצלחה בחוק ההסדרים הקודם.

בכך מציעה כעת הוועדה להוציא את המגמות שאינן מתכתבות עם מטרות החינוך הטכנולוגי ולמקד ולייעל את המגמות בהתאם לצרכי המשק.

כדי להתמודד עם החסמים שמונעים מתלמידי החינוך הטכנולוגי להשתלב בתעשייה ממליצה הוועדה לשדרג את המגמות ולהתאים את חוסר הלימוד שאינו רלוונטי בהרבה מהמגמות הנלמדות.

עוד ממליצה הוועדה ליצור הבחנה ברורה בין שלושה מסלולים - הנדסי, טכנולוגי ותעסוקתי כאשר "תבוצע מחשבה מחודשת על הרכב המגמות בכל אחד מן המסלולים" וכן לחלק את המסלולים בין משרד החינוך למשרד העבודה והרווחה.

עוד ממליצה הוועדה על שילוב תלמידים במפעלים העוסקים בנושא הנלמד באמצעות בתי ספר צמודי מפעל (היום קיימים 14 כאלה לפי הוועדה) וכן שיתופי פעולה נקודתיים בין מעסיקים לבתי הספר וכן בחינת מעבר למודל של "בית ספר צמוד אזור תעשייה" עבור שילוב מפעלים קטנים ובינוניים.

הוועדה חוזרת על המלצות שמשרד האוצר נכשל מלקדם בעבר כמו הקטנת מספר המכללות הטכנולוגיות הקיימות היום כדי לחזק את היתרון לגודל שלהן ושינוי שיטת התיקצוב שלהן שתתאים למטרות של הוועדה.