זירת הרגולטורים: קושרים את ידי רשות ההגבלים

הממונה על הגבלים עסקיים עו"ד מיכל הלפרין הודיעה בשבוע שעבר בכנס "כלכליסט", על כוונתה לפעול להחמרת האכיפה המינהלית על תאגידים שיפרו את החוק. אחד האמצעים שהרשות רוצה להשתמש בו, והוא חלק משורה של תיקוני חקיקה שהיא יוזמת יחד עם שר הכלכלה, אלי כהן, נוגע לביטול תקרת הקנס המינהלי (עיצום כספי) שניתן להטיל לפי פרק העיצומים הכספיים בחוק.

כשמונופול ניצל לרעה

כיום עומד הקנס המקסימלי, במקרים של חברות עם מחזור מכירות הגבוה מעשרה מיליון שקלים, על עד 8% מהמחזור תוך הגבלה לסכום של 24.5 מיליון שקלים. סכום שולי בהחלט במונחים של תאגידי ענק עם מחזורי מכירות של מיליארדי שקלים בשנה. הרשות רוצה לבטל את הגבלת הרף הכספי, כדי שתוכל להטיל קנס משמעותי ביחס להיקף הפעילות הכספית של התאגיד. יש בכך היגיון כמובן. כדי שהאיום יהיה אפקטיבי, צריך להטיל קנס ביחס לגודל. 8% ממחזור של מאות מיליוני שקלים נראה בהחלט כמו סכום מרתיע. אם האפשרות הזאת היתה כבר היום בידי הרשות, היא היתה יכולה למשל להטיל על החברה המרכזית למשקאות, שמייצרת ומשווקת את מותגי קוקה־קולה, קנס גבוה בהרבה מ־62 מיליון שקלים שהיא רוצה להטיל עליה בגין ניצול לרעה לכאורה של כוחה המונופוליסטי.

ניצול שבא לידי ביטוי, לטענת הרשות, בניסיונות לדחוק ממקררי הקיוסקים והמסעדות את המתחרות שלה, באמצעות קשירת הנחות והטבות לרכישה בלעדית של המשקאות הקלים ממנה.

מימין: המפקחת על הבנקים חדוה בר ושר הכלכלה אלי כהן. מאבק או פשרה צילום: עמית שעל ועמית שאבי

כשבנק עשה שריר

אלא שעוד לפני שעורכי הדין והלוביסטים של המונופולים והתאגידים הגדולים יפעילו את מלוא כובד משקלם כדי לסכל בכנסת את התיקון שיוזמת הרשות, תיקון שיכול לעלות הרבה מאוד כסף למפירי החוק, צפויה, על פי גורמים ממשלתיים, לשר הכלכלה ולרשות התנגדות מבית שיכולה לנטרל את המהלך.

כפי שקרה כבר בעבר, רגולטורים חזקים כגון הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, והפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, עשויים להתנגד נחרצות למהלך כזה.

רשות ההגבלים העסקיים כבר חוותה בעבר כישלון בחזית זו. כאשר עבדו ברשות בשנת 2012 על הגשת פרק העיצומים הכספיים לאישור הכנסת, החוק נוסח כך שהקנס המינהלי יוכל לעמוד על 10% מהמחזור של התאגיד המפר את החוק.

אלא שהמפקח על הבנקים דאז, דודו זקן, וכן הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחיסכון התנגדו לכך. החשש שלהם היה שהטלת קנס בסדר גודל כזה על בנק או חברת ביטוח עם מחזורי מכירות של מיליארדים עלולה לערער את יציבות הגופים הפיננסים - המנדט שלהם בחוק. השארת שיקול הדעת הזה, אי פגיעה ביציבות, בידי רשות ההגבלים היא לא בדיוק דבר שהם רצו בו. ההתנגדות עשתה את שלה. מלבד הקטנה של אחוז הקנס, נקבעה גם תקרה כספית של 24 מיליון שקלים שעודכנה קלות בהמשך. כך יצא שבחסות הבנקים וחברות הביטוח הוסר איום בענישה משמעותית על כל תאגיד גדול במשק שיפר את חוק ההגבלים העסקיים.

כשמפקח יטיל וטו

מה יקרה הפעם? עדיין מוקדם לדעת, אבל קשה לראות כיצד עמדת המפקחת על הבנקים כיום, חדוה בר, והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, תהיה שונה בעניין הזה. אף רגולטור לא רוצה שיחלישו אותו ביחס לאחר, או יתערבו לו בשיקול הדעת. ובסופו של דבר, כפי שהוכח לא פעם, במדינת ישראל שיקולים של שמירה על התחרות נסוגים לרוב מפני שיקולים של שמירה על יציבות.

לשר הכלכלה ולרשות ההגבלים צפוי מאבק מר בחזית הזאת, אף שאפשר לחשוב מראש על פשרות כמו אלה שנרקחו בחוק הריכוזיות. למשל החרגה של הבנקים וחברות הביטוח מהתיקון, או אפשרות של מתן וטו על ידי המפקחים עליהם על כל קנס שתטיל רשות ההגבלים.

יוזמי התיקון כמובן לא יתלהבו מזה. הם סומכים על עצמם שידעו להטיל קנס שיהיה משמעותי, אבל כזה שלא יערער את היציבות של הגופים. עד כמה יסמכו על כך הרגולטורים האחרים? זאת כבר שאלה אחרת.