מנכ"לית החברה להגנת הטבע מציגה תחנות ברזומה
איריס האן: "המהלך הכי חשוב לי כיום הוא חיזוק של בתי ספר שדה, שבעבר היו גולת הכותרת, אבל איבדו את מקומם במשך השנים. האתגרים מאוד גדולים, כי העולם נהפך לתחרותי"
"למדתי בתיכון פלך, המקום היחידי שלימד בנות פרקי גמרא. זה היה פורץ דרך. אפשרו לנו גם לבחור אם להתפלל בבוקר או לקרוא ספר קודש. ההבנה שמעבירים לך אחריות במקום להכתיב לך היא מאוד חזקה" .
"במשך שנים רבות ייצגתי את ארגוני הסביבה במועצה הארצית לתכנון. זה היה משמעותי וחשוב, ולפרקים מתסכל. בעיקר במקרים שבהם ידעתי שמי שיושב סביב השולחן מבחינה מקצועית משוכנע שפרויקט מסוים שגוי, אבל הוא יקדם אותו רק כי משום שזאת עמדת הממשלה".
"בתור עצמאית כתבתי מסמכי מדיניות ונתתי ייעוץ סביבתי לתוכניות מתאר. לראות את העולם של התכנון הסביבתי, הפעם מצד היזמים, היה מעניין. קודם הייתי במגזר השלישי, אחרי זה בממשלה ואחר כך בשוק הפרטי. מעניין לקבל זוויות שונות על אותו הדבר".
"המהלך הכי חשוב לי כיום הוא חיזוק של בתי ספר שדה, שבעבר היו גולת הכותרת, אבל איבדו את מקומם במשך השנים. האתגרים מאוד גדולים, כי העולם נהפך לתחרותי".
"מגיל צעיר ידעתי שכשאגדל, אעבוד בחברה להגנת הטבע. ג'יין גודול, החוקרת שחיה עם שימפנזים, היתה הגיבורה שלי. בתיכון טיילנו בהרי אילת, ובאחד הימים נגמרו לנו המים. להיות צמא במדבר זה חוויה נורא חזקה, שמעמידה אותך במקומך ומחנכת לצניעות, להכיר בתלות שלך בדברים הפשוטים"
"השנה הממשלתית שלי היתה תחת השר עמיר פרץ, שהיה מאוד אופוזיציונרי ולוחמני, ואפשר לפעול די בחופשיות. כך הצלחתי לסגור את אתר פינוי הפסולת כלנית, מאבק שליוויתי עוד כחיילת".
"אני אוהבת מאוד לצייר בצבעי שמן, בעיקר טבע. לפני שלוש שנים טיילתי שלושה ימים במדבר לבד בפעם הראשונה. ישנתי בשטח, עשיתי מדורה, סחבתי 18 קילו על הגב. הכל לבד. זאת היתה חוויה מכוננת של עצמאות. את הנוף קשה לתאר, אז ציירתי ציור".