מה העונש על גניבה ממעביד
פעמים רבות ניתן לשמוע בתקשורת על מקרים של גניבה בידי עובד או גניבה בידי מנהל. מהם העונשים הקבועים בחוק בגין עבירות אלו וכיצד מתייחס אליהן החוק
עצם המילה "גניבה" נתפסת בציבור כעבירה חמורה ביותר שהעונש הראוי עליה הוא שהייה ארוכה מאחורי סורג ובריח, וכאשר מדובר בגניבה ממעביד על ידי עובד, הרי שחומרת העבירה זוכה למשנה תוקף. השאלה היא האם ציבור העובדים, המנהלים ועובדי הציבור יודע באמת מתי מתקיימת העבירה וכיצד יש להימנע מביצועה. מסתבר שעובדים רבים נוהגים להשתמש בציוד של עבודתם לצרכים אישיים, לא לדווח על שעות העבודה באופן מדויק ולהחסיר ימי עבודה שלא בצדק. הקושי הוא שייתכן ומעשים אלו במצטבר עלולים להקים נגד אותם עובדים את עבירת הגניבה בידי עובד.
עבירת הגניבה "הקלאסית" מוכרת למרביתנו והיא מוגדרת בחוק העונשין כנטילה של דבר, ללא הסכמת הבעלים, וכאשר אין כוונה להחזיר את אותו הדבר לבעליו החוקיים. עבירת הגניבה היא עבירה חמורה והעונש המירבי עליה הוא עד 3 שנות מאסר. יחד עם זאת, במקרים מסוימים חומרת עבירת הגניבה מתעצמת, והכל בכפוף לשאלה - "מי ביצע את העבירה?".
החומרה היתרה של עבירת הגניבה באה לידי ביטוי בסעיפי העבירות: גניבה בידי עובד ציבור, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל וגניבה בידי מורשה, כאשר העונש המירבי בגין עבירות אלו מגיע עד ל- 10 שנות מאסר.
החומרה היתרה בסוג זה של עבירות המבוצעות בידי עובדים, עובדי ציבור ונושאי משרה נובעת מהעובדה, שמעבר לפגיעה בקניינו של אדם או תאגיד, המתרחשים בכל אירוע של גניבה, במקרה זה מדובר בעובדים, אנשי ציבור ומנהלים שפגעו באמון שניתן בהם (בין אם מדובר בפגיעה באמונו של עסק, מעסיק או הציבור). הטענה היא שאותם עובדים ומנהלים פועלים בצורה ערמומית, מנצלים את תמימותם של מעסיקיהם ושל הציבור ועושים שימוש בנגישות שהוענקה להם לציוד, מלאי, ידע, כספים וכו'. בנוסף, הפגיעה באמון שנלווית לעבירות מסוג זה עלולה להוביל ליצירת סדרי עבודה נוקשים וזהירות יתר על המידה של המעסיקים, דבר אשר יכול להוביל לפגיעה ממשית בעובדים, מעסיקים, מנהלים, בכלכלת המשק ובציבור בכללותו.
פעמים רבות ניתן לשמוע בתקשורת על מקרים של גניבה בידי עובד או גניבה בידי מנהל. לרוב מדובר בגניבה של כספים בסכומים גבוהים במיוחד, בדומה לפרשת אתי אלון שגניבותיה מוטטו את הבנק למסחר, או פרשת אביב טלמור(בעלי חברת "יוטרייד") שממתין להגשת כתב אישום נגדו בחשד להונאה רחבת היקף של עשרות מיליוני שקלים שהושקעו בחברה על ידי משקיעים חיצוניים שהיו לקוחותיו. פעמים אחרות ניתן לשמוע על מקרים "פיקנטיים" אחרים, בדומה לפרשת המעילה בכספיה של חברת אל-על על ידי עובדי החברה או לפרשה של עובד רשות הדואר שנתפס בעת שגנב חבילות דואר אותן התכוון למכור בשוק החופשי.
יחד עם זאת, ישנם מקרים אחרים, מוכרים פחות, שנכנסים לגדרה של עבירת הגניבה ממעביד בידי עובד לכל דבר ועניין, ואשר חשוב מאוד שכלל העובדים יכירו אותם על מנת שלא להסתבך בפשיעה חמורה מבלי להבין מראש שזוהי עלולה להיות תוצאת מעשיהם. כך נקבע כי המקרים הבאים, בין היתר, עלולים להוות גניבה בידי עובד: שימוש של עובד ברכב או בציוד אחר של המעביד שלא בענייני העבודה וללא אישורו של המעסיק, איחורים וחיסורים מרובים ובלתי מוצדקים של העובד, אשר פוגעים בפעילותו התקינה של העסק וכן מקרים בהם עובד "מנפח שעות" ומדווח על שעות עבודה שלא ביצע בפועל.
יתרה מזאת, עבירת הגניבה ממעביד עלולה לחול גם במקרים בהם מבצע העבירה לא שימש כעובד של המעסיק, אך מסיבות שונות יוחסו לו "תכונות" של עובד. כך למשל, מקום בו עובד מעביר לידי חברו מפתח או גישה לעסק ואותו חבר מבצע גניבה מהעסק, ייתכן ויראו בגניבה כגניבה ממעביד בידי עובד, אף שהגנב מעולם לא עבד בעסק ממנו גנב. מקרה דומה שבו קיבל אדם מחוץ לחברה "תכונות" של מנהל נדון בפרשת פלד-גבעוני בה היה מעורב המפכ"ל לשעבר רפי פלד. הפרשה, שהגיעה לסיום רק השנה, עסקה במעשי גניבה על ידי מנהלים בכירים של מספר חברות ציבוריות, שהובילו לקריסתן של אותן חברות. אחד הנאשמים המרכזיים בפרשה היה טל יגרמן, שכלל לא שימש כבעל תפקיד רשמי בחברות. יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי מקום שבו אדם הוא בעל השפעה ממשית על חברה או מנהליה – ניתן לייחס לו "תכונות" של מנהל גם אם אינו בעל תפקיד רשמי בה. עצם העובדה שיגרמן שימש כ"רוח החיה" בחברות והיה המוח והכוח שהניע את מנהלי החברות, נקבע כי היה מקום להרשיעו, בין היתר, בעבירות של גניבה בידי מנהל וגניבה בידי מורשה.
כמובן שיש לסייג את הדברים. לא כל נטילה של מרקר ממקום העבודה, על אף שמדובר בעניין פסול, תהווה עבירה של גניבה בידי עובד, שכן החוק קובע רף מינימלי של נטילת כספים או רכוש בסך של 1,000 שקלים על מנת להיכנס לגדרי סעיף העבירה. כמו כן, הדין הפלילי מעניק הגנה של זוטי דברים למקרים בהם מדובר במעשים קלי ערך. יחד עם זאת, יש לזכור כי מעשי העבירה עשויים להיבחן במצטבר. כך, עובד שמחסיר מדי פעם שעות עבודה ללא רישום ודיווח מתאימים, עלול לצבור עשרות ואף מאות שעות של חיסורים במצטבר, ובכך להיות חשוף לאישומים בעבירות פליליות חמורות. על כן מומלץ תמיד לנקוט משנה זהירות בדיווחים לחברה ובאופן השימוש בנכסיה.
אילן טננבאום הוא עורך דין פלילי, שותף במשרד טננבאום ווקנין ושות'.