נתניהו מדרדר את שירות המדינה לשפל חדש: סיפורו של מינוי רקוב

1. המינוי מעיד בעיקר על נתניהו

נציב שירות המדינה הוא מנהל כוח האדם הגדול, החשוב והחזק ביותר בישראל. הוא אחראי על הכי הרבה עובדים, ואלה אחראים על השירותים שניתנים לכל אזרחי ישראל. קשה להפריז בחשיבותו של התפקיד. לכן זהותו של נציב שירות במדינה מעידה במובהק על כוונותיו של זה שמינה אותו.

כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש למנות לתפקיד הרגיש את עפרה ברכה, הוא אומר למעשה שהוא מעדיף צייתנות עיוורת על פני שירות ציבורי איכותי ומקצועי. לברכה, כיום מנהלת אגף במשרד הפנים, אין את הניסיון הרלוונטי לתפקיד בסדר גודל כזה. מה כן יש לה? בת בשם שני ברכה, מזכירה אישית של נתניהו, אשר מתפקדת בפועל כראש לשכתו ונחשבת מקורבת אליו - ולא פחות חשוב - לרעייתו.

אנשי נתניהו ביקשו להדגיש כי שני לא ידעה שאמא שלה בדרך למשרה. הסבר מוזר לא פחות מהמינוי עצמו. הם גם הצדיקו את מינויה בכך שבתפקידה כמנהלת אגף לביקורת במשרד הפנים "ברכה עצרה חריגות שכר" ברשויות המקומיות. נתניהו כנראה לא טרח לעשות שיעורי בית. נציב שירות המדינה אחראי לכל עולם התעסוקה בשירות המדינה, למעט נושא אחד: שכר וחריגות שכר. והרשויות המקומיות, אגב, אינן חלק משירות המדינה.

2. רזומה לא מבריק, ולא רלבנטי

כישוריה הקודמים של ברכה אינם רלבנטיים לתפקיד הנציב: היא שירתה כיועצת בכירה ליעקב גנות, לשעבר מנכ"ל משרדי התחבורה וביטחון הפנים. אלא שמדובר בתפקיד אמון שכדי להתמנות אליו לא נדרשו מכרז או ועדת איתור. גם ניסיונה של ברכה כמנהלת חשבונות אינו רלבנטי לכישורים הרבים, המהותיים והחיוניים שדרושים לנציב שירות המדינה. אלה נמצאים בעיקר בעולמות הניהול, ההון האנושי, המשמעת והמשפט. חרף ניסיונם של אנשי נתניהו להעצים את תפקידה הנוכחי, ברכה היא מנהלת זוטרה, אחת מבערך 100 מסוגה בשירות הציבורי, שתחתיה עובדים מספר מצומצם של אנשים. "שיהיה בהצלחה", אמר שר הפנים אריה דרעי כאשר שמע כי נתניהו מתכוון למנות את ברכה לתפקיד. לפי מקורביו, דרעי הגיב בתדהמה.

צילומים: בלומברג, אוראל כהן, לשכת רואי חשבון בישראל, אביב חופי

3. חלומות על מינויים עתידיים

קשה להשתחרר מהרושם שנתניהו נחוש למנות נציב חלש, שבבוא היום יאשר בקלות מינויים שבהם יחפוץ, גם אם המשמעות היא ריסוקו על הדרך של שירות המדינה, אשר עד כה נוהל בידי פקידות בכירה, מקצועית וא־פוליטית.

המינויים שנתניהו מדמיין מגולמים בשלב זה במסקנות ועדת שקד־לוין למינוי בכירים במשרדי הממשלה. במסקנות ממליצה הוועדה, בין השאר, למנות ללא מכרז סמנכ"לים למשרדי ממשלה ויועצים משפטיים. עוד המלצה: להפחית את מספר אנשי המקצוע בוועדות האיתור. שקד ולוין אולי חתומים על ההמלצות הללו, אבל הן נבראו מתוך חזונו של נתניהו, שעומד מאחוריהן. אפילו אהוד פראוור, מי שכיהן עד לאחרונה כממלא מקום הנציב והפגין נאמנות לנתניהו עד לרגע האמת, נזרק מתפקידו לאחר שהתנגד לקידום הרפורמות של נתניהו־שקד־לוין.

4. רפורמה? כדאי להפסיק לחכות

גם משה דיין, הנציב שסיים את תפקידו במאי, לא היה אושייה גדולה בתחום משאבי האנוש, טוענים גורמים בממשלה. ובכל זאת, ישנם כמה הבדלים מהותיים בינו לבין ברכה. הראשון: דיין לא היה מקורב של נתניהו, אלא של יעקב נאמן ז''ל. ולראיה: הקשר בינו לבין נתניהו עלה על שרטון ברגע שהנציבות של דיין החלה לעשות חיים קשים לבכירי לשכתו שהסתבכו בפרשות שונות. בחלק מהמקרים הנציבות תחת דיין אף הובילה לסילוקם, כמו למשל המטרידים המיניים נתן אשל וגיל שפר, או פרח לרנר שניצלה את תפקידה כדי לקדם את עסקי בעלה.

ההבדל השני: המינוי של ברכה מתרחש אחרי שדו"ח ועדת טרכטנברג קבע באופן ברור כי השירותים הציבוריים שאנו מקבלים נחותים, ואלה שמספקים אותם חייבים לעבור מהפכה. הנציבות היא הארגון שצריך לבצע את המהפכה הזאת. המסקנה הזו הובילה לתחילתה של רפורמה בנציבות - רפורמה שכעת עשויה להימחק לחלוטין.

כיום הנציבות חבולה ומיואשת. כבר שלושה חודשים שממתינים שם למנהיג. העובדים כמהים לדעת מה יעלה בגורלה של הרפרומה החשובה בנציבות, שיישומה רק החל. יכול להיות שהתפטרות ראש מטה הרפורמה אתמול מתפקידו מספקת רמז. בנציבות, אגב, מסבירים שאין קשר בין האירועים. אתם מוזמנים להאמין.

5. למה באמת ויתרו על עבאדי־בויאנג'ו?

החשכ"לית לשעבר מיכל עבאדי־בויאנג'ו היתה הבחירה המקורית והמוצלחת של ראש הממשלה לתפקיד הנציבה. אבל הוא יודע שהיא לא היתה נותנת יד לריסוק השירות הציבורי. שר הבריאות יעקב ליצמן הטיל בזמנו וטו על המינוי של עבאדי־בויאנג'ו ואיים ללכת לבחירות. נתניהו ידע שמדובר באיום סרק ושליצמן לא יעז לוותר על סיר הבשר בגלל מינוי נציבה. ובכל זאת נתניהו לא התעקש. זה לא היה חשוב לו מספיק.

אבל נתניהו וליצמן אינם האחראים היחידים להידרדרות הצפויה בנציבות ובכלל השירות הציבורי. אחראים גם כל השרים ששתקו ולא ביקשו הבהרות על פשר הפסילה הגורפת והעיקשת. אותם שרים, שמתלוננים ימים כלילות על עודף בירוקרטיה, ימשיכו להתלונן. בירוקרטיה עודפת היא מנגנון ההגנה האולטימבטי של פקידים מפוחדים וחלשים. אם השרים רוצים סמרטוטים כנועים במקום פקידות חזקה ועצמאית, הם צריכים להבין שזה המחיר.

בשבוע האחרון פנה נתניהו לכמה מאנשיו וביקש מהם שמות של נשים - נשים בלבד - שמתאימות לתפקיד. הוא כבר ראה בעיני רוחו את הכותרות שחוגגות את המינוי הראשון של אישה לתפקיד, והניח בצדק שלתקשורת ולציבור בכלל יהיה הרבה יותר קשה להתנגד למינוי, פוליטי ולא ראוי ככל שיהיה.

מינוי אישה לתפקיד כה בכיר הוא כמובן אירוע חשוב ומשמח. אך מה שחשוב במינוי למנהל כוח האדם הגדול והחשוב במדינה הוא בראש ובראשונה הכישורים, אחר כך המגדר. אם לנתניהו באמת היה חשוב למנות אישה ראויה, הוא היה יכול להתעקש בקלות על עבאדי־בויאנג'ו.

6. למנדלבליט יש מספיק נתניהו

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כבר עצר את נתניהו פעמיים בהקשר של מינוי נציב. הראשונה היתה כשנתניהו ביקש למנות לתפקיד ממלא המקום את דרורית שטיינמץ - מנהלת תקציבים ופרויקטים במשרד ראש הממשלה ומי שאישרה את שיפוץ המעון הרשמי לקראת ביקורו של דונלד טראמפ. מנדלבליט טען כי שטיינמץ אינה עומדת בדרישות ההכרחיות לתפקיד. חשוב להדגיש: שטיינמץ הרבה יותר מתאימה לתפקיד מברכה. מעניין מה יהיה למנדלבליט להגיד בעניין הפעם.

בפעם השנייה, מנדלבליט חייב את נתניהו להאריך את כהונתו של פראוור עד למציאת נציב קבע. נתניהו הודיע לפראוור שמינויו הוארך, אך לא חתם על כתב מינוי, כך שבאופן עקרוני הוא הפר את הוראת היועץ. כעת צריך להמתין ולראות האם מנדלבליט, שממילא עמוס עד מעל לראשו בפרשיות נתניהו, יתערב שוב.

7. לא לתת לוועדה לחמוק מאחריות

לפני 20 שנה הוקמה ועדה מיוחדת לבחינת מינויים לתפקיד נציב שירות המדינה. מאז היא התכנסה פעמיים ואישרה את מינויים של שני נציבים: שמואל הולנדר ומשה דיין. יו''ר הוועדה הנוכחית הוא עו''ד רון שפירא, מי שהיה שותפו למשרד של עו"ד יעקב וינרוט. וינרוט הוא כיום פרקליטו של נתניהו, שמייצג אותו בבנוגע לחשדות הפליליים נגדו. עוד בוועדה: מנכ''ל פורום CFO נגה קינן ומנכ"ל משרדי הפנים, התחבורה והבינוי לשעבר אריה בר. חשוב לזכור את השמות הללו. הם אלה שיקבעו, באופן עקיף, את איכות השירותים הציבוריים שהציבור יקבל, מחינוך ילדיו ועד השירות הרפואי במערכת הבריאות.

לא מעט פעמים חברי ועדות אד-הוק כאלו ממעיטים בחשיבות תפקידם ומסבירים שהם בסך הכל "התבקשו לתרום למולדת". במקרה הזה אסור שכך יתייחסו לתפקיד. ירצו או לא, על כתפיהם מונחת אחריות גדולה. או, כפי שניסח זאת בכיר בנציבות אחרי ההודעה על מינוי ברכה: "אנחנו בשוק, בתחושה שהמדינה הולכת לעזעזאל. כמה נמוך אפשר לרדת?".