ההוצאה הלאומית על תרבות: 21% הוקדשו למוזיקה, 6.5% להימורים

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט הסתכמה ב-2016 ב-54.7 מיליארד שקל - 4.5% מהתמ"ג. מדובר בעלייה של 3.7% בהשוואה ל-2015, כך עולה מנתונים שפירסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

פילוח ההוצאות מעלה כי בשנה שעברה 85.6% מסך ההוצאה לתרבות, בידור וספורט היה של משקי הבית, ירידה בהשוואה ל-2015 אז עמדו הוצאות משקי הבית על 88% מסך ההוצאות על תרבות. יתר ההוצאה ממונה על ידי הרשויות המקומיות -10.8%, הממשלה - 3% ומוסדות ללא כוונת רווח- 0.6%.

הופעה של הזמר עומר אדם צילום: עוזי ג'ורג פריים תקשורת

הלמ"ס מכלילה בהוצאה על תרבות בידור וספורט שירותי תזמורות ותיאטראות; ספורט ומשחקים; שירותי רדיו וטלוויזיה; בתי קולנוע; מתנ"סים; הימורים של "מפעל הפיס" ו"ספורטוטו" ושימוש באינטרנט. השירותים אינם כוללים הוצאות לשירותי אוכל ולינה בארץ או בחו"ל, ולא שירותי בידור וספורט בחו"ל. המוצרים שנכללים הם מכשירי רדיו וטלוויזיה, מערכות סטריאו, מצלמות וידאו, תקליטורים, נגנים, מחשבים, ספרים ומשחקים.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי 75.4% מסך הוצאות משקי הבית על תרבות היו הוצאות לשירותי תרבות - הצגות, סרטים, קונצרטים ודומיהם, והיתר הוקדש לרכישת מוצרים.

מפילוח לפי סוג הפעילות עולה כי אחוז ההוצאה הגבוה ביותר - 21% מהסכום - הוקדש למוזיקה דרך תשלום עבור קונצרטים, הופעות ומועדוני לילה. במקום השני נמצא הספורט - מועדוני ספורט, בריכות שחייה ודומיהם - עם 17.4%, ואחריו פעילות חברתית תרבותית, רובה במתנ"סים השכונתיים עם 13.4%.

מתוך כלל ההוצאה, 10.1% הוקדש לרדיו וטלוויזיה, ו-6.5% להימורים כמו מפעל הפיס והטוטו - בניכוי הפרסים. על מוזיאונים ועתיקות הוציא הציבור 3% מכלל ההוצאה.

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט כוללת את ערך השירותים והמוצרים שסופקו על ידי הסקטור העסקי, הסקטור הממשלתי והמוסדות ללא כוונת רווח.