"זה אבסורד": האם אפשר לשלוח חברה לכלא?

עמותת חברה קדישא ליוצאי בוכרה עומדת לדין לפני השופט דניאל טפרברג בבית המשפט המחוזי ירושלים על קבלת כספים במרמה, ולפי כתב האישום יש סיכוי שיוטל עונש מאסר. כיצד חברה אמורה לרצות עונש מאסר? "זה אבסורד", כתבו נציגי העמותה לבית המשפט בדרישתם לבטל את כתב האישום. "האם ייתכן שהתביעה מבקשת להרשיע תאגיד ולהכניסו מאחורי סורג ובריח?"

הלוויה בירושלים צילום: אלכס קולומויסקי

ב־1 בפברואר הוגש כתב אישום נגד העמותה חסדי דוד לעדת הבוכרים. אף שלכאורה זה כתב אישום רגיל של קבלה במרמה של כספי תרומה, אין שום בעל תפקיד שעומד לדין: "הנאשמת גבתה במרמה סכומי כסף משמעותיים עבור חלקות קבר, סכומים שהיו מעבר לסכום המקסימלי בחוק", כתבו נציגי פרקליטות ירושלים. בסופו של כתב האישום מוזהרת "הנאשמת" כי "קיימת אפשרות שבית המשפט יתבקש להטיל עונש מאסר בפועל אם תורשע".

המנכ"ל מת לפני שנחקר

החקירה סביב כספי התרומות של העמותה החלה בפברואר 2015, אז גם תפסה המשטרה סכום עתק של 20 מיליון שקל. בעלי תפקיד נחקרו - אבל לא מי שעמד בראשה אז, הרב דוד ניסני, שמת חודשים ספורים לפני שהוגש כתב האישום ובטרם נחקר. את תפקידו תפס מי ששימש כסמנכ"ל, אפרים מקסימוב אך לא הוגש נגדו כתב אישום לאחר שלא נמצא כי פעל שלא כדין, כך יצא שהעמותה עומדת לדין לבדה.

באי כוחה של העמותה, עורכי הדין ניר ישראל, נחמיה אסף ושרי כהן־טראב ממשרד נחמיה אסף, דורשים עתה מבית המשפט לבטל את כתב האישום בטענה שהוגשו נגד התאגיד בלבד, ללא מעורבות אדם "משל היה התאגיד בשר ודם ומשל ניתן על פי הדין בישראל כיום להטיל אחריות אישית על תאגיד". לשיטתם, מדובר ב"הליך סרק, שהרי לא ניתן להוכיח, אף לא לכאורה, את פרק העובדות בכתב האישום".

עו"ד ניר ישראל צילום: רעות אביבי

עו"ד ישראל כותב בבקשה שהוגשה לבית המשפט, כי פרק העובדות בכתב האישום מפרט כיצד ביצעה העמותה "לבדה" את הפעולות שיצקו את היסוד העובדתי הדרוש לביצוע העבירות והתביעה מפרטת כיצד התגבש אצל התאגיד היסוד הנפשי שבהתקיימו אפשר לגבש את יסודות העבירה הפלילית. "אין שום דרך במציאות", הוא כותב, "שהרשום בפרק העובדות בכתב האישום, יכול לדור תחת הכותרת 'עובדות'. שהרי, גם אחרי 69 שנות משפט ישראלי וכללי פיזיקה אבסולוטיים, לא ניתן לקבוע, כי תאגיד יכול לבצע מעשים ולחשוב מחשבות".

לדברי נציגי העמותה "התאגיד אינו יכול לשאת באחריות פלילית בעבירות בהן נדרשת הוכחת מחשבה פלילית... דברים אלו, שעוגנו על ידי המחוקק לפני כ־25 שנים, נעלמו מעיני רשות התביעה... המקום היחיד בעולם בו יכול המפורט בכתב האישום לתפוס מקום במציאות הוא במדור המדע הבדיוני".

לדברי באי כוחה של הנאשמת, האדם היחיד שענה להגדרת "אורגן", מנהל בתאגיד, היה הרב ניסני, אך הוא לא נחקר ובהמשך מת. "מאחר וייחוס האחריות הפלילית לתאגיד יכולה לרקום עור וגידים רק מקום בו קיימת אחריות פלילית לאורגן בשר ודם – לא ניתן לייחס לתאגיד אחריות פלילית,שהרי מי שיכול היה לכאורה להיכנס בהגדרת נאשם, מת. מת האורגן שממעשיו ומחשבותיו ניתן היה לגזור את האחריות של התאגיד — מת ההליך הפלילי כנגד התאגיד".

אחריות התאגיד

בשבוע שעבר השיבה עו"ד שרית משגב, סגנית בכירה בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) לבקשה לביטול כתב האישום. לעמדתה, אין סיבה שלא להעמיד לדין את החברה או להרשיע אותה גם ללא כל אורגן שעומד לדין ביחד אתה. "אמת", כתבה לבית המשפט, "לתאגיד אין ידיים או מוח, ואין הוא מסוגל לבצע עבירות ללא אורגניו, אולם... בכתב האישום לא נטען כלל וכלל שהיסודות העובדתיים של העבירה בוצעו על ידי הנאשמת בעצמה או כי היסוד הנפשי התקיים בה. ברי כי יסודות העבירות בוצעו על ידי אורגן של הנאשמת. התמונה הלכאורית המצטיירת מחומר הראיות היא כי האורגן, אשר ככל הנראה בו התקיימו יסודות העבירות, נפטר זה מכבר, ולפיכך לא ניתן להעמידו לדין ביחד עם הנאשמת. עם זאת, אין בעובדת פטירתו כדי למנוע ייחוס מעשיו, מחשבותיו וכוונותיו לנאשמת. ובכל מקרה, תטען המאשימה כי בידיה די ראיות להוכחת ביצוען של העבירות על ידי אורגן של החברה".

משגב נשענת על פסקי דין קודמים וכן על דבריו של שופט העליון יורם דנציגר שדן בפרשה זו עצמה. שכתב, כי "אחריותו הפלילית של תאגיד עומדת בפני עצמה והיא אינה תלויה באחריות הפלילית המוטלת על אורגניה... מציאות החיים מלמדת כי ישנם מצבים בהם לא ניתן להעמיד לדין את אורגני התאגיד, מסיבות שונות, והתאגיד נותר לשאת באחריות הפלילית בגפו. הגם שכאמור אין זהו מצב אידיאלי, בוודאי שאין בכך כדי לפטור את התאגיד מנשיאה באחריות על מעשיו". השופט דניאל טפרברג צפוי להכריע אם לבטל את כתב האישום או להמשיך בהליכים נגד העמותה.

מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר בתגובה: כי "הסניגור טען כבר את הטענות הללו במסגרת ערעור קודם שהגיש לבית המשפט העליון בעניין תפיסת הרכוש של העמותה. העליון דחה טענות אלו וקבע כי אין כל פסול בהעמדת העמותה לדין, במיוחד כשמדובר בעבירות כלכליות".