רומנטיקה, פיטורים וחיסול חשבונות אישי בנציבות שירות המדינה

מדינת ישראל ונציבות שירות המדינה מתנכלות לאילה הוניגמן, הסגנית הממונה על המשמעת, כך קבעה ביום חמישי סגנית הנשיאה של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת ד"ר אריאלה גילצר כץ.  

הוניגמן, מהעובדות הבכירות והמוערכות בנציבות אחראית על מאות אלפי עובדי מדינה. זו הפעם השלישית בתוך חודשיים שהיא פונה לבית הדין לעבודה. הפעם פנתה הוניגמן בדרישה להחזיר לה את הסמכות לטפל בהטרדות מיניות בשירות המדינה, שנשללה ממנה בחודש אפריל האחרון. הוניגמן ניהלה מערכת יחסים אישית עם עו"ד אסף רוזנברג, הממונה על המשמעת בנציבות ומנהלה הישיר. לאחר שרוזנברג פוטר בנסיבות פתאומיות במאי האחרון, הגיעו הוניגמן והנציבות להסכמה בבית הדין הארצי לעבודה על החזרת סמכויותיה.

אך בחודש שעבר מונה היועץ המשפטי של הנציבות עו"ד רון דול לממלא מקום מנהל אגף המשמעת. דול, יריב מושבע של הוניגמן ורוזנברג, קיבל ימים ספורים לאחר מינויו החלטה משמעותית ראשונה: לנשל שוב את הוניגמן מסמכויותיה בתחום ההטרדות המיניות, ובהן חתימה על מכתבים שנוגעים להטרדות מיניות, מניעה מכיתובה על מכתבים אלו ומיצירת קשר עם מתלוננות וממונות על שוויון מגדרי בכל משרדי הממשלה. עוד הגדיל ועשה דול, והודיע להוניגמן על ההחלטה באמצעות הודעת דואר אלקטרוני.

גיל שפר, בכיר לשעבר בלשכת נתניהו. הוניגמן אחראית להליכים נגדו צילום: מרים צחי

"לצערנו, התרשמנו כי המדינה עושה הכל כדי לפגוע בשמה הטוב של המבקשת ולהשפילה בפני גורמים רבים. המבקשת עומדת לבדה מול הנציבות ונלחמת על מקומה ומעמדה וצר לנו שהמשיבה אשר הגיעה להסכמה בבית הדין הארצי לא חזרה בה מהודעת הממונה בפועל למבקשת. נראה כי המשיבה מנסה בכל כוחה לפגוע במעמדה את המבקשת ואיננה מוכנה למחול על כבודה בהודעה פשוטה כי היא חוזרת בה מהודעת הממונה בפועל. היה מצופה מהמדינה להתכבד ולעמוד בהסכם עליו היא התחייבה, אולם, היא הפרה את התחייבותה". סיכמה גילצר כץ את התנהלותה של המדינה והנציבות כלפי הוניגמן.

מבוכה לנציבות

הסיבה ל"טיפול" המיוחד לו זוכה הוניגמן לפני כחודש וחצי נעוצה בעובדה כי היא במו ידיה ומיוזמתה עצרה ביולי האחרון את מינויו של יוחאי בן שמואל, מועמדם של נציב שירות המדינה דאז, משה דיין ופרקליט המדינה שי ניצן, לממונה על המשמעת במקום רוזנברג. ב־18 ליולי חשף כלכליסט כי ממלא מקום נציב שירות המדינה אודי פראוור שיתף פעולה עם היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות בניסוח מחדש של המכרז לממונה על המשמעת. בפועל, הוגדר התפקיד מחדש תוך החלשתו. ניטלו ממנו סמכויות, סטטוס התפקיד הונמך והוגדרו "התייעצויות יתר" הגובלות בהכפפה לכמעט כל גורם משפטי אפשרי. יתרה מכך, בן שמואל אינו עובד הנציבות, אלא הפרקליטות.

גילצר־כץ קיבלה את עמדתה של הוניגמן והטיחה ביקורת בדיין ובניצן, שסיכם על מינוי בן שמואל בטלפון. "תמו להם אותם ימים בהם הוחלטו החלטות מנהליות בחדרי חדרים ובשיחות טלפוניות", כתבה אז. "ראוי היה שהנציבות, שאמורה להיות קודש הקודשים של הניהול התקין, תפעל לפי התקשי"ר. אם טעתה הנציבות בתום לב ראוי לה שתיסוג ותפעל על פי הקבוע בתקשי"ר", סיכמה גילצר כץ בתגובה למחטף. בכך שפסלה את המינוי, גרמה הוניגמן לנציבות ולפרליקטות למבוכה, שבסופו של דבר אילצה את פראוור למנות את דול לממלא מקום הממונה על המשמעת. מינוי של דול היה נתון לביקורת קשה מתוך הנציבות, מכיוון שלא עסק בתיקים משמעתיים בעבר, והתמחותו היא בדיני עבודה. בנוסף, דול לא ניהל מעולם תיק של הטרדה מינית.

מלחמה במינויים פוליטיים

אם חופרים יותר לעומק, מבינים כי טרפוד מינויו של בן שמואל הוא חלק ממדיניות רחבה יותר של מלחמה במינויים פוליטיים אותה הנהיגו הוניגמן ורוזנברג. שני הבכירים בנציבות טיפלו בעניינם של כמעט כל אנשי נתניהו, לרבות שלושה מראשי הסגל שלו מאז חזר לשלטון ב־2009: נתן אשל, גיל שפר ויואב הורוביץ. אין תמה, אפוא, כי לאחר שהצליחו להיפטר מרוזנברג, הגיע תורה של הוניגמן. בדיעבר נראה כי הקשר הרומנטי בהסכמה שניהלו השניים הפך כמנוף יעיל לחיסול חשבונות.

"הפגיעה בשמה הטוב" של הוניגמן, אליה התייחסה גילצר כץ בהחלטתה מיום חמישי, מתבררת יותר ויותר כחלק מתהליך רחב יותר של פגיעה מסוכנת בסמכויותיו של אגף המשמעת, ובנציבות עצמה.

מהנציבות הכחישו את הטענות על החלשתה, ואמרו כי הן "חוטאות לאמת".