מזכ"לית הסתדרות המורים שוקלת למנות למנכ"ל את גבע שגיא שהתעלל בנער פלסטיני
שגיא, סא"ל במיל' ולשעבר מנכ"ל הסתדרות הפקידים, הודה בעבירות שביצע במהלך האינתיפאדה השנייה, הורד לדרגת סגן ונגזרו עליו 60 ימי עבודות שירות. בעבר גם נחשד גם בקבלת טובות הנאה, אולם הפרקליטות החליטה לסגור את התיק נגדו בשל "היעדר ראיות מספיקות"
- הבחירות להסתדרות המורים: ניצחון למזכ"לית יפה בן דוד
- המזכ"לית החדשה של הסתדרות המורים מציגה: שעתיים וחצי בשבוע, 1,980 שקל לשעה
- שלושה ימים אחרי כניסתה לתפקיד - מזכ"לית הסתדרות המורים מאיימת בשביתה
לפני כארבע שנים החליטה הפרקליטות לסגור את התיק נגד שגיא, אז מנכ"ל הסתדרות הפקידים, לאחר שנחשד בקבלת טובת הנאה. זאת בשל "היעדר ראיות מספיקות". החקירה בעניינו של שגיא, ומספר מעורבים נוספים, נפתחה לפני כעשור ועסקה בחשד לכאורה לקבלת טובות הנאה של לינה בבתי מלון ללא תשלום. כמה מהמעורבים בפרשה, בכירים בהסתדרות בעבר ובהווה, זומנו לשימוע לקראת הגשת כתב אישום ב-2011.
לפי טיוטת כתב האישום קיבלו הבכירים שוחד בדמות נופשים במלונות יוקרה באילת, ים המלח וטבריה. הנופשים אורגנו על חשבון החברות מיניב ושחר און, ששימשו חברות מבצעות של העמותות לקידום מקצועי הפועלות מטעם הסתדרות המעו"ף. שגיא טען אז כי "גורמים פנימיים קנאיים ועויינים מסרו למשטרה מידע שקרי לגבי. אני שמח שהפרקליטות האמינה לי".
לפני כן, בתחילת העשור הקודם, הודה שגיא (סא"ל במיל') בעבירות שביצע במהלך האינתיפאדה השנייה. לפי האישום שהגישה נגדו התביעה הצבאית, שגיא התעלל בצעיר פלסטיני במהלך מבצע "חומת מגן". לפי האישום שגיא, שכיהן כמפקד גדוד הנדסה במילואים, קירב נייר בוער לאיבר מינו של הנער ואף איים לירות בו. זאת על מנת להשיג מידע בנוגע לאביו של הנער, מבוקש מהפתח. אחרי ערעור התביעה שהתקבל הורד שגיא לדרגת סגן, קיבל 60 ימי מאסר בביצוע עבודות צבאיות (כמו עבודות שירות).
בן דוד, האישה הראשונה בתפקיד בתולדות ההסתדרות, נבחרה בשנה שעברה לקדנציה מקוצרת בעקבות התפטרותו של המזכ"ל הקודם יוסי וסרמן שהואשם בלקיחת שוחד, סחיטה ואיומים. היא ניהלה מערכת בחירות מדממת מול קליין, לבסוף ניצחה אותה ונבחרה לכהונה מלאה של כחמש שנים. הישגה הגדול עד כה הוא הסכם שכר חדש שהושג עם המדינה לפני כחצי שנה.
הסתדרות המורים, שנוסדה בתחילת המאה הקודמת, היא ארגון העובדים הוותיק ביותר בישראל. ההסתדרות נהנית ממעמד של אגודה עותומאנית, וככזו אינה נדרשת לעמוד בסטנדרטים מודרניים של שקיפות ובקרה. מקור האגודות בחוק עותומאני מ־1909 שתקף עד היום ושנועד להסדיר את אופן הקמתם ופעילותם של מוסדות ללא כוונת רווח. מבנה החוק מחייב את האגודה רק לדיווח ראשונה על עצם הקמתה ולדיווחים נוספים על עדכון פרטים, אך לא נקבעו בו כל חובות דיווח או מנגנוני פיקוח ובקרה.
בהסתדרות המורים בחרו לא להגיב.