איך לגדל ילד פמיניסט

בימינו יש יותר סיכוי שנאמר לבנות שלנו שהן יכולות להיות כל מה שהן רק רוצות – אסטרונאוטיות ואמהות, טום בוי ו"גירלי". אבל אנחנו לא עושים זאת עם הבנים שלנו. כך, בעוד לבנות שלנו נתנו יותר אפשרויות, עולמם של הבנים נותר מוגדר מאוד, אומרים חוקרים במדעי החברה. אנו מניאים אותם מלפתח תחומי עניין שנחשבים נשיים. אומרים להם להישאר קשוחים בכל מחיר, או להרגיע את "אנרגיית הבנים" שלהם.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

אם ברצוננו ליצור חברה שוויונית, כזאת שבה כולם יכולים לשגשג, אנחנו צריכים לתת גם לבנים יותר אפשרויות בחירה. או כמו שאמרה גלוריה סטיינם: "אני שמחה שהתחלנו לגדל את הבנות שלנו יותר כמו את הבנים, אבל זה לא יעבוד עד שלא נגדל את הבנים כמו את הבנות". התפקידים של הנשים לא יכולים להתרחב כל עוד לא מרחיבים גם את אלה של הגברים. וזה לא נוגע רק לנשים. הגברים משתרכים מאחור בלימודים ובעבודה כי אנחנו לא מלמדים בנים כיצד להצליח בכלכלה החדשה, הוורודה. כישורים כמו שיתוף פעולה, אמפתיה ושקדנות, שלרוב נחשבים נשיים, זוכים להערכה גוברת בעולם העבודה המודרני ובבתי הספר, והצמיחה המהירה ביותר נרשמת במשרות שדורשות כישורים כאלה.

הסופרת ילידת ניגריה צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה מספקת בספרה החדש הוראות לגידול בת פמיניסטית. אבל איך אפשר לגדל בן פמיניסט?

ביקשתי מחוקרי מוח, כלכלנים, פסיכולוגים ואחרים לענות על השאלה הזאת, בהתבסס על המחקרים והמידע המעודכנים ביותר בתחום המגדר. הגדרתי פמיניסט כמישהו שמאמין בשוויון מלא בין נשים לגברים. העצות שלהם נוגעות לכל מי שמעוניין לגדל ילדים נדיבים, בטוחים וחופשיים לרדוף אחרי החלומות שלהם.

1.תנו לו לבכות

בנים ובנות בוכים באותה מידה כשהם תינוקות ופעוטות, לפי המחקרים. רק סביב גיל 5 בנים מקבלים את המסר שכעס הוא מקובל אבל שהם לא אמורים להפגין רגשות אחרים, כמו פגיעות, מסביר טוני פורטר, ממייסדי התנועה החינוכית A Call to Men. "לבנות שלנו מותר להיות בני אדם, ואת הבנים מגדלים להיות רובוטיים", הוא אומר. "למדו את הבן שלכם שיש לו קשת שלמה של רגשות, והוא יכול לעצור ולומר: 'אני לא כועס; אני מפחד, או שנפגעתי, ואני זקוק לעזרה'".

2. ספקו לו מודלים לחיקוי

בנים מגיבים לבילוי זמן עם מודלים לחיקוי, אפילו יותר מבנות, לפי המחקרים. הולכות ומצטברות ראיות לכך שבנים שגדלו בלי דמות אב מסתדרים פחות טוב מבחינה התנהגותית ולימודית וגם משתכרים פחות. לפי הכלכלנים דיוויד אוטור ומלני ווסרמן, אחת הסיבות לכך היא שהם לא רואים גברים אחרים לוקחים על עצמם את מחויבויות החיים. "הציבו גברים טובים במרחב של הבן שלכם", אומר פורטר.

ותנו להם גם נשים כמודלים לחיקוי. דברו על הישגים של נשים שאתם מכירים, על נשים ידועות בספורט, פוליטיקה או בתקשורת. לבנים לאמהות יחידניות יש לרוב כבוד רב להישגים שלהן, אומר טים קינג, מייסד רשת הכנה לאוניברסיטאות עבור בנים אפרו־אמריקאים ממשפחות מעוטות הכנסה. הוא מעודד אותם להעריך גם נשים אחרות באופן דומה.

איורים: אגנס לי

3. תנו לו להיות הוא עצמו

מחקרים מצאו כי בעוד התפקידים המגדריים למבוגרים התפתחו, ב־50 השנה האחרונות המוצרים לילדים רק הפכו מחולקים יותר על פי מגדר: נסיכות ורודות ומשאיות כחולות, וכך זה גם עם כוסות ומברשות שיניים. לא פלא שתחומי העניין שהילדים מפתחים מתיישרים בהתאם. אך חוקרי מוח טוענים כי ילדים לא נולדים עם ההעדפות הללו. עד אמצע המאה ה־20 ורוד היה הצבע לבנים וכחול לבנות. במחקרים עם פעוטות הם לא הפגינו העדפה ברורה לצעצועים מסוג מסוים. ההבדלים, לפי חוקרים, מתפתחים בשלב שבו הילדים נהיים מודעים למגדר שלהם, סביב גיל שנתיים או 3, אז ציפיות החברה יכולות לגבור על העדפות מולדות. אבל מחקרים ממושכים מצביעים על כך שלהפרדה בצעצועים יש השפעות ארוכות טווח על פערי המגדר בלימודים, ביכולות מרחביות וכישורים חברתיים, לפי קמפבל ליפר, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה שבסנטה קרוז.

כדי שילדים יגשימו את מלוא הפוטנציאל שלהם עליהם לעסוק בתחומי העניין שלהם, בין שהם מתאימים מסורתית למגדר שלהם או לא. אפשרו להם לעשות זאת. הרעיון הוא לא לצאת מנקודת הנחה שכל הילדים רוצים לעשות את אותם הדברים, אלא לוודא שהם לא מוגבלים.

חוקרי מדעי החברה ממליצים להציע להם פעילויות לא מוגבלות, כגון משחק בקוביות ובחימר, ולעודד אותם להתחפש, להשתתף בשיעורי אמנות, גם אם הם לא מבקשים זאת מיוזמתם. התבטאו נגד הסטריאוטיפים ("חבל שעל קופסת הצעצועים הזו מצוירות רק בנות, כי אני יודעת שגם בנים אוהבים לשחק בבתי בובות"). זה יכול לשפר גם את מעמד הנשים. חוקרים אומרים שהסיבה לכך שהורים מעודדים בנות לשחק כדורגל או להיות רופאות אך לא מעודדים בנים ללמוד בלט או להיות אחרים היא ש"נשי" משמעותו מעמד נמוך יותר.

4. למדו אותו לטפל בעצמו

"חלק מהאמהות מגדלות את הבנות שלהן, אך אוהבות את הבנים", אמר ג'אוואנזה קונג'ופו (Jawanza Kunjufu), סופר ומרצה על חינוך ילדים שחורים. לדבריו, הן מכריחות את הבנות ללמוד, לבצע מטלות וללכת לכנסייה, אך לא עושות זאת עם בניהן. הפערים האלה באים לידי ביטוי בנתונים: בנות אמריקאיות בגילי 17-10 מקדישות שעתיים יותר בשבוע למטלות הבית לעומת הבנים, ואילו הסיכוי שבנים יקבלו כסף תמורת ביצוע המטלות הללו גבוה ב־15%, לפי מחקר של אוניברסיטת מישיגן. "למדו את הבנים שלנו לבשל, לנקות ולטפל בעצמם — להיות כשירים בבית בדיוק כפי שאנו מצפים מהבנות להיות כשירות במשרד", אומרת אן־מארי סלוטר, מנכ"לית קבוצת החשיבה ניו אמריקה.

איורים: אגנס לי

5. למדו אותו לטפל באחרים

נשים עדיין אחראיות יותר לטיפול — בילדים ובקשישים — ולעבודות הבית, גם כששני הורים עובדים במשרה מלאה. ומשרות טיפול הן בעלות שיעור הצמיחה המהיר ביותר. לכן למדו את הבנים לטפל באחרים. סלוטר מציעה לדבר על האופן שבו גברים מאזנים בין העבודה למשפחה, ועל כך שמצופה מבנים, ולא רק מבנות, לדאוג להורים ולקרובי משפחה מבוגרים אחרים. בקשו את עזרת הבנים בהכנת מרק לחבר חולה וקחו אותם איתכם לבקר קרוב שמאושפז. תנו להם אחריות במסגרת הטיפול בחיות מחמד ובאחים צעירים יותר. עודדו אותם לשמרטף, לאמן או לעזור בשיעורי בית. ישנה תוכנית שמביאה תינוקות לכיתות בבתי ספר יסודיים, והתגלה כי היא מעלה את רמת האמפתיה ומפחיתה את האגרסיה.

6. חלקו את העבודה

כשזה אפשרי, התנגדו לכך שחלוקת התפקידים בין ההורים בעבודות הבית ובטיפול בילדים תהיה לפי המגדר. לפעולות יש יותר משמעות ממילים, מדגיש דן קלאסון, סוציולוג באוניברסיטת מסצ'וסטס שבאמרהסט. "אם האמא היא זו שמבשלת ומנקה והאב מכסח את הדשא ונעדר הרבה מהבית, אלה המסרים שהילדים מפנימים".

חלקו גם בנטל הפרנסה. מחקר אחד מצא כי יש סבירות גבוהה יותר לכך שגברים שהאמהות שלהם עבדו למשך שנה אחת לפחות כשהיו בני נוער יתחתנו עם נשים שעובדות. מחקר אחר גילה שבנים לנשים שעבדו במשך תקופה מסוימת לפני שמלאו להם 14 שנה השקיעו יותר זמן בעבודות הבית ובטיפול בילדים כמבוגרים. "גברים שגדלו עם אמהות עובדות הפגינו גישה מגדרית שוויונית יותר באופן משמעותי", אומרת קתלין מקגין, פרופסור בבית הספר למינהל עסקים של הרווארד.

איורים: אגנס לי

7. עודדו חברויות עם בנות

חוקרים באוניברסיטת אריזונה סטייט גילו שלקראת סוף תקופת הגן ילדים מתחילים להתחלק לפי המין, וזה מחזק את הסטריאוטיפים המגדריים. אך ילדים שמעודדים אותם לשחק עם חברים מהמין האחר לומדים טוב יותר איך לפתור בעיות ולתקשר. "ככל שברור יותר שהמגדר משמש כדי לסווג קבוצות ופעילויות, כך גדלה הסבירות לכך שסטריאוטיפים מגדריים ודעות קדומות ישתרשו", אומר ריצ'רד פאבס, ראש בית הספר סנפורד באוניברסיטה, שחוקר מגדר וחינוך.

ארגנו מסיבות יום הולדת משותפות לבנים ובנות וקבוצות ספורט מעורבות, כדי שהילדים לא יגדלו להאמין שזה מקובל להדיר קבוצה על בסיס מין, מציעה כריסטיה בראון, פסיכולוגית התפתחותית באוניברסיטת קנטאקי. נסו גם לא ליצור הבדלים בשפה: מחקר אחד מצא שכשגננות אמרו "בנים ובנות" במקום "ילדים", לילדים היו תפיסות סטריאוטיפיות יותר על תפקידי הגברים והנשים והם בילו פחות זמן במשחקים משותפים. והסיכוי לכך שבנים שיש להם קשרי חברות עם בנות יחשבו על נשים כעל כיבושים מיניים נמוך יותר, מוסיף פורטר.

8. למדו אותו ש"לא" פירושו לא

דרכים נוספות ללימוד כבוד והסכמה: דרשו מהילדים לבקש רשות לפני שהם נוגעים בגוף של מישהו אחר כבר מגיל הגן. למדו אותם את המשמעות של המילה "לא" — הפסיקו לדגדג אותם כשהם אומרים "לא".

הציגו פתירת בעיות בריאה בבית. החשיפה של ילדים לגירושים או להתעללות קושרה לקושי בהתמודדות עם קונפליקטים במערכות יחסים רומנטיות בעתיד, אומר וו. בראדפורד ווילקוקס, סוציולוג ומנהל פרויקט הנישואים הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה.

איורים: אגנס לי

9. הביעו דעה נגד אנשים חסרי סובלנות

אמרו משהו כשאתם עדים להצקה או הטרדה, ושחקו עם הבנים במשחקי תפקידים כדי שיידעו להתערב כשהם נתקלים בתופעות כאלה, אומרת בראון. אמרו משהו גם כשהבנים שלכם מתנהגים באופן לא הולם. "בנים תמיד יתנהגו כמו בנים" הוא לא תירוץ להתנהגות רעה. צפו מהם ליותר. "היו ערנים וכוונו מחדש התנהגות משפילה, לא סובלנית, גסת רוח, פוגענית", אומר קינג.

10. לעולם אל תשתמשו במילה "ילדה" כעלבון

אל תאמרו — ואל תתנו לבנים שלכם לומר — שמישהו זורק כדור או רץ כמו ילדה, ואל תשתמשו ב"נקבה" או בביטויים פוגעניים עוד יותר. כנ"ל לגבי בדיחות סקסיסטיות.

הקפידו על השפה גם בניסוחים מעודנים יותר. המחקר של אמילי קיין, סוציולוגית מבייטס קולג', מצביע על כך שהורים כופים תפקידים מגדריים מסורתיים על בנים בעיקר משום שהם חוששים שיציקו להם. "אנחנו יכולים לעזור בכך שנימנע משיפוטיות ומהנחות יומיומיות קטנות לגבי מה שילד ייהנה ממנו או יהיה טוב בו בהתבסס על המגדר שלו", היא אומרת. בנים שלועגים להם יכולים לומר "לא, כולם יכולים לשחק בחרוזים" או "אני לא בת, אבל אתה באמת חושב שהן גרועות יותר מבנים?", מציעה ליסה אליוט, חוקרת מוח מאוניברסיטת רוזלינד פרנקלין.

11. קראו הרבה, גם על בנות ונשים

ודאי שמעתם שבנים מצטיינים במדעים ובמתמטיקה ובנות בשפה וקריאה. סטריאוטיפים יכולים להיהפך לנבואות שמגשימות את עצמן. על פי מחקר מקיף של ליפר, אמהות מדברות יותר עם הבנות מאשר עם הבנים שלהן. נסו להילחם בסטריאוטיפ על ידי כך שתשוחחו עם הבנים, תקראו להם ותעודדו אותם לקרוא.

קראו על מגוון רחב של אנשים, וקראו סיפורים ששוברים את התבנית, לא רק את אלה על בנים שמצילים את העולם ובנות שצריכות שיצילו אותן. כשספר או ידיעה בחדשות תואמים את התבנית, שוחחו על כך: מדוע האמא בסדרת "דובי ברנשטיין" תמיד לובשת חלוק וכמעט לא יוצאת מהבית? מדוע בצילום חדשות מופיעים רק גברים לבנים? "ההסברים האלה צריכים להתחיל כבר בגיל 3, אז הילדים מתחילים לקלוט סטריאוטיפים ומבחינים בהם", אומרת בראון. "אם לא תעזרו להם לתייג אותם כסטריאוטיפים, הם יניחו שאלו הם פני הדברים".

12. חגגו את היותו בן

גידול בן בדרך הזאת אינו מורכב רק מהוראות מה לא לעשות או ממחיקת הפערים המגדריים. כך למשל, אליוט אומרת כי כל היונקים הזכרים משתתפים במשחקים ופעילויות פיזיות. אז אל תחששו לתת להם להתפרע, לספר בדיחות, לראות ספורט, לטפס על עצים, להקים מדורות. למדו את הבנים להפגין כוח — הכוח להכיר ברגשות שלהם. למדו אותם לדאוג לבני המשפחה שלהם — בכך שיטפלו בהם. הראו להם איך להיות קשוחים — קשוחים מספיק כדי לצאת נגד אי סובלנות. העניקו להם ביטחון — להשיג את כל מה שהם רוצים.